גנים לאומיים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו רשות הטבע והגנים

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, סה"כ היו 74 הכרזות מתוכן 8 הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים.

הגדרתו של גן לאומי מופיעה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998: "שטח המשמש או המיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית וכיוצא באלה, בין שנשאר בטבעו ובין שהותקן לשמש מטרות אלה ואשר שר הפנים הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22, שהוא גן לאומי".

חלק מן הגנים הלאומיים מופעלים על ידי הרשות. בחלקם נעשו עבודות פיתוח רבות והכניסה אליהם היא בתשלום ובשעות קבועות. אחרים נשארו לפי שעה בצורתם הטבעית, למעט סימוני שבילים, גדרות ומעקות לביטחון הציבור. חלק מן הגנים הלאומיים כוללים אתרי פיקניק ומקומות המיוחדים להבערת מדורות, או אתרי נופש פעיל לילדים ומבוגרים. בחלקם יש מסלולים מיוחדים המותאמים לנכים בכיסאות גלגלים.

חלק מן הגנים הלאומיים נוצרו סביב אתרים ארכאולוגיים - כגון מגידו, בית שאן, אשקלון, כורסי. אחרים, כמו נחל אלכסנדר, פארק הכרמל או חורשת טל מתרכזים בטבע וייעודם הוא לאפשר לציבור הרחב טיול ונופש ליד מים ועצים וצפיה בבעלי חיים במקום מחייתם הטבעי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]