גנרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֶּנְרוֹיפנית: 元老) היה תואר לא רשמי שקיבלו מספר מדינאים יפנים ותיקים, ששימשו יועצים לא רשמיים לקיסר יפן, במהלך תקופות מייג'י, טאישו ושווה.

מקורותיו של מוסד הגנרו נעוצים במועצת הזקנים המסורתית (רוג'ו), שהייתה פעילה בתקופת אדו; עם זאת, המונח גנרו הופיע לראשונה רק ב-1892. לאחר רסטורציית מייג'י, בחר הקיסר מוצוהיטו במספר מנהיגים מצטיינים, וביקש מהם להיות יועציו. מלבד סיונג'י קינמוצ'י, כל חברי הגנרו באו ממשפחות סמוראים ממעמד בינוני או זוטר, ארבעה באו מהאן סצומה וארבעה מהאן צ'ושו, שתי נחלות שמילאו תפקיד מרכזי בהדחת השוגון במלחמת בושין. הגנרו היו בוחרים ראש ממשלה ומגישים את הצעתם לקיסר, לאישורו.

כל שבעת הגנרו הראשונים היו חברים בסאנגי (参議), מועצה קיסרית שפעלה עד 1885. לעתים מכונים חברי הגנרו "אוליגרכיית מייג'י," אף על פי שלא כל חברי האוליגרכיה היו חברים בגנרו.

המוסד סיים את דרכו ב-1940, עם מותו של הגנרו האחרון סינוג'י קינמוצ'י.

רשימת החברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיונג'י קינמוצ'י, אחרון הגנרו
שם
1 איטו הירובומי
2 קורודה קיוטאקה
3 איוואו אויאמה
4 אינואואה קאורו
5 סאיגו צוגומיצ'י
6 מצוקטה מאסיושי
7 יאמגאטה אריטומו
8 קאצורה טרו
9 סיונג'י קינמוצ'י

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gordon, Andrew. A Modern History of Japan: From Tokugawa Times to the Present. Oxford University Press, 2003. ISBN 9780195110609.
  • Jansen, Marius B. The Making of Modern Japan. Harvard University Press, 2000. ISBN 9780674003347.
Flag of Japan.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.