גץ פרידריך

גץ פרידריך
Götz Friedrich
	צילום משנת 1972
	צילום משנת 1972
לידה	4 באוגוסט 1930; נאומבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	12 בדצמבר 2000 (בגיל 70); ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
מקום לימודים	בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג
בן או בת זוג	רות-מריה קוביצ'ק (1953–1962); Karan Armstrong ;
פרסים והוקרה	דב ברלין (1995); מדליית ארנסט רויטר (1996); ליטריס אט ארטיבוס (1982); הפרס הלאומי של מזרח גרמניה; צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ;
	פרופיל ב-IMDb

גץ פרידריך (בגרמנית: Götz Friedrich, ‏ 4 באוגוסט 1930, נאומבורג, פרוסיה – 12 בדצמבר 2000, ברלין) היה במאי אופרה ותיאטרון גרמני. היה המפיק ראשי של האופרה הממלכתית של המבורג בשנים 1972–1981, של בית האופרה קובנט גארדן בלונדון בשנים 1977 - 1981 והמנהל כללי של הדויטשה אופר ברלין מ-1981 ועד מותו בשנת 2000.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גץ פרידריך נולד בנאומבורג שבמדינת סקסוניה-אנהלט, כבן לעורך דין ונוטריון. גדל בייושב פרייבורג (אונשטוט) ובשנת 1949 סיים את לימודיו בגימנסיית דום (Dom Gymnasium) שבעיר הולדתו, נאומבורג. עקב מוצאו ה"בורגני" נבצר ממנו ללמוד משפטים כמו אביו ולכן בחר ללמוד בשנים 1949 - 1953 לימודי תיאטרון במכון לתיאטרון בוויימאר.

מאוחר יותר הפך פרידריך לתלמידו ועוזרו של ולטר פלזנשטיין ב"אופרה הקומית" במזרח ברלין. כיהן שם תחילה כדרמטורג ועוזר במאי. את הקריירה שלו כבמאי אופרה התחיל ב-1958 עם כך עושות כולן בוויימאר ואחר כך בוהמה (1959) של פוצ'יני בברלין. ב-1972 בביירוית עורר הדים בכל עולם האופרה על ידי הפקה שנויה במחלוקת של טנהויזר מאת וגנר . מאוחר יותר באותה שנה עקר למערב, יחד עם אשתו השנייה, בעת שעבד על הפקת "ינופה" מאת ינאצ'ק בסטוקהולם.

בשנים 1972–1981 היה מנהל האופרה הממלכתית של המבורג. במקביל כיהן כמנהל הפקות בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון, כשביים הצגות ראשונות בבריטניה של הגרסה השלמה בשלוש מערכות של האופרה "לולו" מאת אלבן ברג.

בשנת 1981 התמנה לתפקיד המנהל הכללי של הדויטשה אופר ברלין, בה פעל עד מותו בשנת 2000. לאורך השנים ביים שם הפקות רבות. פרידריך הטביע את חותמו כמנהל של האופרה הגרמנית בברלין על ידי חיזוק הלהקה, לרבות בתחום האופרטות והנהיג הצגות מיוחדות של אופרות במתכונת קמרית.^[1]

גץ פרידריך נודע במיוחד בזכות הפקות של יצירותיו של ריכרד וגנר, לרבות "טבעת הניבלונגים" שהוצגה בקובנט גרדן בשנים 1973 - 1976 תחת שרביטו של קולין דייוויס. התפאורה של יוזף סבובודה התרכזה על פלטפורמה הידראולית מסתובבת. בשנות ה-80 ביים הפקה חדשה של ה"טבעת" עבור האופרה הגרמנית בברלין שכונתה "טבעת "מנהרת הזמן"". קובנט גרדן ייבאה הפקה זו על מנת להחליף את זו שתוכננה על ידי יורי ליובימוב אך נעזבה אחרי הפקת "זהב הריין". על ההפקה השנייה של ה"טבעת הניבלונגים" ניצח בשנת 1992 ברנרד הייטינק. היא הוצגה גם בוושינגטון וביפן.

בשנים 1984 - 1993 ניהל פרידריך גם את ה"תיאטר דס וסטנס" ("תיאטרון המערב") בברלין והחל משנת 1993 פעל גם כבמאי אורח של האופרה של סטוקהולם. בשנת 1976 ביים פרידריך את הבכורה העולמית במינכן של האופרה "הניסיון" מאת יוסף טל. כמו כן ביים את הבכורות העולמיות של "המלך מקשיב" מאת לוצ'אנו בריו, "מחזה חלום" מאת אינגבר לידהולם ו"רפסודת מדוזה" מאת הנס ורנר הנצה.

מיוזמתו של גץ פרידריך קמה בשנת 1986 קרן האופרה ברלין-אמריקה (ABOF) שמושבה בניו יורק.

גץ פרידריך נפטר בשנת 2000 והובא לקבורה בבית הקברות צהלנדורף בברלין. בנובמבר 2010 קברו הוכרז כמורשת ברלין.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך היה נשוי שלוש פעמים: לשחקנית התיאטרון רות מריה קוביצ'ק, ממנה נולד בנו הראשון- אלכסנדר, לרקדנית סיגהילט פאהל, איתה לא היו לו ילדים, ולזמרת קרן ארמסטרונג, שילדה את בנו השני, יוהנס.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הפקות של פרידריך ראו אור על גבי הוצאת DVD:

"סלומה (אנ')" (1974), אופרה מאת ריכרד שטראוס, בהשתתפות תרזה סטרטאס ואסטריד ורניי, בניצוחו של קרל בהם
"פלסטף" (1979), אופרה מאת ג'וזפה ורדי, בהשתתפות קרן ארמסטרונג, בניצוחו של גאורג שולטי
"אלקטרה (אנ')" (1981), אופרה מאת שטראוס, בהשתתפות ליאוני ריזאנק ואסטריד ורניי, בניצוחו של קרל בהם
"האישה בלי צל" (1992), אופרה מאת שטראוס, הופעה חיה מפסטיבל זלצבורג, בהשתתפות שריל סטודר ואווה מרטון, בניצוחו של גיאורג שולטי
"לוהנגרין" (1982), אופרה מאת ריכרד וגנר, הופעה חיה מפסטיבל ביירוית, בהשתתפות פטר הופמן וקרן ארמסטרונג, בניצוחו של וולדמר נלסון

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1969 - 1973 היה חבר לא מן המניין של האקדמיה לאמנויות של מזרח ברלין. הוצא משורותיה עקב עקירתו למערב
1982 - חבר באקדמיה לאמנויות בברלין (מערב ברלין)
1990 - סנטור כבוד של אוניברסיטת המבורג
1995 הפרס "הדב הברלינאי" לתרבות
חבר באקדמיה לאמנויות של המבורג
חבר האקדמיה הממלכתית השוודית למוזיקה
עיטור הצלב להצטיינות של גרמניה
עיטור כוכב הצפון של שוודיה, בדרגת מפקד
עיטור האריה של פינלנד, דרגה I