גראנד ארמי פלאזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הזיכרון לחיילים ולמלחים

גראנד ארמי פלאזה או רחבת הצבא הגדולהאנגלית: Grand Army Plaza) היא כיכר המצויה ברובע ברוקלין של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית. הרחבה מהווה את רחבת הכניסה הראשית של פארק פרוספקט. הרחבה ידועה בשל שער הניצחון המצוי בה המכונה "שער הזיכרון לחיילים ולמלחים" (באנגלית: the Soldiers' and Sailors' Memorial Arch), בשל אנדרטת הזיכרון של ג'ון פיצג'רלד קנדי ופסלי הגנרלים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית המצויים ברחבה.

שער הניצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הניצחון ב-1894, לפני הצבת הפסלים.

הכיכר עוצבה על ידי מתכנני פארק פרוספקט, אדריכלי הגנים פרדריק לו אולמסטד וקלוורט ווקס כרחבת כניסה לפארק. בשנת 1889 הציע ג'ון ה. דנקן, מתכנן קבר גרנט להקים במקום שער ניצחון לחיילים והמלחים שלחמו במלחמת האזרחים, בדומה לשער הניצחון המצוי בפריז. ב-30 באוקטובר 1889 הניח גנרל ויליאם טקומסה שרמן את אבן הפינה לשער הניצחון, והשער נחנך על ידי נשיא ארצות הברית, גרובר קליבלנד ב-21 באוקטובר 1892.

הפסלים והמזרקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסלים נוספו לשער הניצחון תשע שנים לאחר חניכתו. היוזמה להקמת הפסלים הייתה יוזמה של משרד האדריכלים מקים, מיד ווייט כחלק מתוכנית לשפר את מראה הכיכר במסגרת תנועת העיר היפה. המפקח על הפארקים של העיר ניו יורק, פרנק סקוייר, התלהב מהרעיון, ושכר את פרדריק מקמוניס בשנת 1894 לתכנן את הפסלים עבור שער הניצחון:

הקוודריגה - קולומביה במרכבתה
הניצחון בראש השער

הקוודריגה ניצבת בראש שער הניצחון ובה נוהגת קולומביה - דמות אלגורית המסמלת את ארצות הברית. את המרכבה מושכים שני סוסים. שני אלות ניצחון מכונפות מריעות בחצוצרות ומבשרות את בואה של קולומביה. על כנים נמוכים המצויים בקרבת הכניסה לפארק מצויים פסלי "רוח הצבא" ו"רוח הצי". הפסל הראשון שהוצב היה הקוודריגה - ב-4 בדצמבר 1898, לאחר מכן הוצבו פסלי רוח הצבא, ולבסוף, ב-13 באפריל 1901 פסלי "רוח הצי".

צפונית לשער הניצחון (בצד הכיכר המרוחק ביותר מהפארק) ניצבת מזרקת ביילי (באנגלית: Bailey Fountain) - המזרקה הרביעית שנבנתה באתר זה. המזרקה המקורית שנבנתה כללה עמוד מים אחת. זו הוחלפה בשנת 1873 בהתאם לתוכנית של קאלוורט וקס, במזרקה המוארת על ידי תאורת גז צבעונית, ובה מספר מזרקות אנכיות. ב-1897 הותקנה במקום מזרקה חשמלית שתוכננה על ידי מהנדס החשמל פ. וו. דארלינגטון (F.W. Darlington) - במזרקה זו היו 19 מנורות חשמל שיצרו מופע תאורה עם תנועת המים. מזרקה זו הוסרה בשנת 1915 בשל הקמת מערכת הרכבת התחתית מתחת לכיכר.

ב-1932 נבנתה מזרקת ביילי על פי תוכניות האדריכל אדגרטון סוורתוט (Edgerton Swarthout) והפסל יוג'ין סאוואג' (Eugene Savage). המזרקה קרויה על שם הנדבן המקומי פרנק ביילי (Frank Bailey) אשר מימן את המזרקה לזכר אשתו מארי לואיז ( Mary Louise). המזרקה בנויה בסגנון קלאסי ומוצגים בה דמות אל הים היווני נפטון וכן דמויות של זוג נשים עירומות המייצגות חוכמה ושלווה.

הרחבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 הוגדרה הרחבה כאתר לשימור, ובשנת 1975 הוכרזה הרחבה כאתר היסטורי של העיר ניו יורק.

הרחבה לא שופצה מאז נבנתה, ובשנת 1976 נפלה אחת מדמויות הניצחון מראש השער. הקוודריגה ודמויות הניצחון שוקמו בשנת 1980. שיפוץ נוסף נערך בשנת 2000.

שער הניצחון עצמו סגור למבקרים, אולם לעתים נערכים בו מופעים מיוחדים. גרם מדרגות מאפשר לעלות לראש השער ולצפות ממנו לעבר הפארק.

שוק הירקות השבועי - מידי שבת, קיץ 2003
התנועה סביב הרחבה

הרחבה עצמה היא אחת הכיכרות העמוסות ביותר בברוקלין. בכיכר נפגשות שדרות פלטבוש, שדרון ואנדרבילט, הדרך המזרחית של ברוקלין, דרך פרוספקט פארק מערב, ורחוב יוניון.

בסופי שבוע, בעונת הקיץ, נערך ברחבה שוק איכרים שבועי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lancaster, Clay; (1967, 1972 ). Prospect Park Handbook Greensward Foundation, Inc. ISBN 0-913252-06-9
  • Berenson, Richard J. (ed); deMause, Neil (text); (2001). The complete illustrated guidebook to Prospect Park and the Brooklyn Botanic Garden Silver Lining Books, New York ISBN 0-7607-2213-7 Pages 32 - 36
הרחבה מכוסה שלג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]