גרביונים
גרבון, גרביון או גרבי מכנס הם גרביים ארוכים המשמשים כמעין מכנסיים. בדרך כלל גרביונים נלבשים על ידי נשים.
לבישת גרביונים נעשית לרוב לשם שמירת חום הגוף ברגליים. לחלופין, היא עשויה להיעשות לשם הסתרת פגמים פיזיים, הקלת החיכוך בין הירכיים או החיכוך בין כף הרגל לנעל. גרביונים עשויים להילבש כחלק ממדים רשמיים, או כפריט אופנתי.
מבנה והרכב בד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגרביונים בדרך כלל מבנה סטנדרטי: החלק העליון באזור המותניים יהיה לרוב עשוי מחומר אלסטי עמיד יחסית. החלק המכסה את הירכיים ואת הישבן מורכב מחומר עבה יותר מאשר זה שבאזור הרגליים. החומר באזור הרגליים הוא לרוב הבד הדק ביותר, ותפור בצורה רציפה עד לבהונות. חלק זה יכול להיות מחוזק מעט על מנת למנוע שחיקה. רוב הגרבונים עשויים מאריג של ניילון וסטרץ', הרכב בד אשר מספק את הגמישות ואת הצורה המתאימה לרגל ואופיינית לגרבונים המודרניים. לאריג הניילון יש נטייה להיקרע מה שיוצר לעיתים קרובות את ה"רכבות" בגרביונים. גרבונים עשויים גם מחומרים אחרים כגון: משי, כותנה או צמר.
יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרביונים מעניקים לרגליים מראה אסתטי בכך שהם מבליטים את צורת הרגל ומסתירים פגמים בה.
- חלק מהגרביונים כוללים אמצעים המשפרים את המראה החטוב של הלובש.
- לבישת גרביונים מונעת שיפשוף.
- לבישת גרביונים הופכת שימוש בנעלי סירה - עם או בלי עקב - לנוח יותר. הגרביונים מקלים על הכנסת והוצאת כף הרגל מהנעל, וכן עוזרים במניעת היווצרות שלפוחיות בעת השימוש.
- העלות של גרביונים פשוטים נמוכה ביותר ומאפשרת רכישתם גם על ידי מי שאין הפרוטה מצויה בכיסו.
- מאפשרים מראה צנוע למי שרוצה בכך.
חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לכותנה, ניילון אינו חומר סופג. כתוצאה מכך, זיעה אינה מתנדפת ונשארת במגע עם הרגליים ושאר האזורים המכוסים בבד וכך יכולים להתפתח חיידקים וריחות לא נעימים. על מנת למנוע הזעה של כפות הרגליים, מכילים חלק מהמוצרים כסף ובכך הופכים את חוויית לבישת הגרבונים לנעימה יותר. אם נקרעים או נשרטים קשה מאוד לתקן אם בכלל. אורך החיים שלהם קצר יחסית.
השלכתם של הגרבונים לאשפה אינה יעילה סביבתית, ושריפה שלהם עלולה לפלוט חומרים רעילים לאטמוספירה. לפיכך בוחרים חלק מהאנשים שלא ללבוש גרבונים מסיבות סביבתיות, מאחר שהם בדרך כלל אינם ניתנים למיחזור ואינם מתכלים.
שימוש משני[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרביונים שנקרעו יכולים לשמש לעטיפת פירות על עץ כדי למנוע מציפורים לאכלם או לכיסוי צמחים נגד חרקים[1], אריזת בגדים עדינים[2] למניעת הסתבכותם עם בגדים אחרים במכונת כביסה, תליית סריגים לייבוש, סמרטוט לניקוי, מסננת לצבעים, אחסון בצלים ושומים, קשירה ועטיפת של בגדים באחסון, קשירת צמחים מטפסים, כמסנן אבק[3] ועוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריה של גרבונים, כמו גם גרביים, קשורה לשינויים בסגנונות המכפלות שנשים נהגו ללבוש.
לפני 1920, היה נהוג לצפות מנשים שיכסו את רגליהן לכל אורכן כולל הקרסוליים בעת ששהו מחוץ לביתן. אורך השמלות והחצאיות אז היה בדרך כלל עד הרצפה. התחומים יוצאי הדופן היו בעיקר תחומי הספורט והבידור. בשנות העשרים של המאה העשרים החל אורך החצאיות והשמלות להתקצר, ורגליים נחשפו בדרך כלל עד הברך. אז נכנסו גרבונים לאופנה גם על מנת לשמור על כיסוי הרגל לכדי רמת חימום מסוימת. הגרבונים הפופולריים ביותר היו גרבונים שנעשו בתחילה ממשי או ממשי מלאכותי (באנגלית: rayon).
בשנת 1938 פותח על ידי חברת דופונט הניילון, ומאז החל להיכנס לשימוש בתהליך הכנת גרבונים.
גרבונים הגיעו לחנויות בשנת 1939 ונתקבלו בהתלהבות על ידי הקהל. כארבעה מיליון גרבונים נמכרו ביום אחד.[דרוש מקור]
הביקוש בחנויות היה גדול מאוד, אך כאשר בשנת 1942 התערבה ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, עברה חברת דופונט לייצר אך ורק עבור צבא ארצות הברית והפסיקה לייצר גרבונים, משום שהניילון ששימש בתהליך הייצור הופנה לייצור מצנחים, כילות נגד יתושים לחיילים ושימושים דומים. גרבוני הניילון הפכו למעין סמל של הקרבה אזרחית למען המולדת והאימרה המקובלת הייתה: "תורידי אותם בשביל הדוד סם". אינספור גרביוני ניילון נאספו מהארונות והמדפים, מוחזרו והפכו בין היתר לגלגלים של מפציצים, שזכו לכינוי 'גרבונים מעופפים'.
באוגוסט 1945, עם תום הקרבות, חזרה דופונט למכור גרבונים לשוק האזרחי. כשחזרו הגרבונים למדפים, במקומות רבים בארצות הברית צבאו אלפי נשים על חנויות הבגדים. העיתונאים תיארו את מהומות הניילון תוך שימוש בז'רגון צבאי שהיה שגור עדיין בפיהם: "מכירה של גרביונים בשיקגו! אין הרוגים". רבים האשימו את דופונט שהיא אוגרת במכוון גרבונים ויוצרת ביקוש מלאכותי, ובדופונט טענו בתגובה שהחברה מייצרת שלושים מיליון זוגות גרביונים בחודש. בעקבות לחץ ציבורי העניקה דופונט רישיונות ייצור לגרבוני ניילון לחברות אחרות, ההיצע עלה ו"מהומות הניילון" שככו[4].
בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים, נהוג היה שמפיקים בתחומי התיאטרון והקולנוע יתפרו גרבונים לשחקניות והרקדניות שלהם.
בשנת 1953 פיתח אלן גנט מחברת גלן רייבן (Glen_Raven,_Inc) דגם מסחרי של גרבונים, אך הם החלו להימכר בשוק רק לאחר 1959. במהלך תקופה זו המציא ארנסט רייס גרבונים בעיצוב משלו, הדומים לאלו הנמכרים כיום בשוק. בשנת 1956 הוא הגיש בקשה לרישום פטנט של שילוב בין גרבונים ותחתונים[5], שהועתק על ידי חברות יצרניות רבות, מה שגרם לסכסוכים בבתי משפט בארצות הברית במשך שנים רבות לפני אישור הפטנט (זמן מה לאחר מותו של רייס)[6].
עד לאותה תקופה, לא הייתה סיבה ממשית לנשים מחוץ לתחומי הבמה ללבוש גרבונים, מאחר שהמכפלות הארוכות אפשרו להם ללבוש גרביים עד מעל לברך שאובטחו בביריות. במהלך שנות השישים של המאה העשרים השתפרו תהליכי ייצור הטקסטיל, והגרבונים הפכו זולים יותר. ייצור של טקסטיל אלסטי מלאכותי גם הפך אותם לעמידים ונוחים יותר.
הופעתה של חצאית המיני האופנתית, שחשפה את הרגליים מעל הברך, גרמה לנשים רבות לרצות גרבונים. לאורך שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, הפכו הגרבונים למוצר מלתחה חיוני.
משנת 1995 החלה ירידה מתמדת במכירות הגרבונים ששיאה היה בשנת 2006, כאשר המכירות בארצות הברית היו פחות ממחצית בהשוואה לעבר. ירידה זו יוחסה לאופנת הרגליים החשופות, שינויים בקוד הלבוש במקומות עבודה, ופופולריות גוברת של מכנסיים לנשים[7].
בעוד המכירות של סגנונות גרבונים מסורתיים לא התאוששו, במהלך המאה ה-21 נצפתה עלייה במכירות של סגנונות מסוימים. גרבוני רשת, גרבונים בהדפסים וצבעים שונים, גרבונים אטומים, גרבונים בגזרה נמוכה וגרבונים לגברים: כל אלה חוו גידול במכירות. בשנת 2010 הפופולריות ההולכת וגדלה של טייטס אטומים בשילוב עם שמלות יומיומיות, החליפה את המקום שהיה לגרבונים באופנה, אף על פי שגרבונים כחלק מלבוש פורמלי נשארו פופולריים[8][9].
גרבונים נחשבים לפריט לבוש נשי, אך גם גברים לובשים אותם, חלקם מסיבות בריאותיות ואקלימיות. רוכבים במרוצי סוסים עשויים ללבוש גרבונים מתחת למדים שלהם, על מנת לאפשר להם להחליק בחופשיות בתנועה בקצב מהיר[10]. בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים הציגו יצרני אופנה גרבונים מעוצבים לגברים, כדי לספק את הצורך הנישתי לגרבוני גברים כפריט אופנה[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איך גרבי מכנס נוצרים?, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jacki Hollywood Brown, Reader question: What about old pantyhose?, unclutter, 6/3/2018 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ How to Recycle Old Pantyhose, Wiki How to do anything, 13/3/2020 (באנגלית)
- ^ ויטסטון גורדון, Turn Old Pantyhose Into Makeshift Dust Filters for Your PC, באתר Life Hacker, 1 בדצמבר 2014 (באנגלית)
- ^ רן לוי, על המצאת הניילון ומהומות הגרביונים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2010
- ^ פטנט אמריקאי מס' 2826760 Combination Stockings and Panty, מ-18 במרץ 1958, ארנסט ג' רייס
- ^ Tights, Inc. v. Acme-McCrary Corporation, 541 F.2d 1047 (4th Cir. 1976).
- ^ Petrecca, Laura (1 בינואר 2007). "Hope for sagging pantyhose sales?". USA Today. ארכיון מ-2 בנובמבר 2012.
Pantyhose can feel like a tourniquet, and once a pair gets a snag, it usually has to be tossed. Going without discomfort costing from a few dollars to more than $40 a pair was a trend many women were happy to embrace.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wellington, Elizabeth (15 ביולי 2008). "Pantyhose, once a fashion must, is on its last legs". The Seattle Times. ארכיון מ-18 באוקטובר 2012. נבדק ב-11 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Women's Hosiery — US — September 2002 - Introduction". Oxygen.mintel.com. 2002. ארכיון מ-1 בנובמבר 2013. נבדק ב-6 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Marcus Armytage, Diary: Warwick racecourse stage remembrance day for gentleman George Mernagh, The Telegraph, 31 October 2011
- ^ Helliker, Kevin (19 בפברואר 2002). "Kingsize, Not Queen: Some Men Have Taken To Wearing Pantyhose". The Wall Street Journal. ארכיון מ-29 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
