גרביל החולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgגרביל החולות
Gerbillus pyramidum Museum de Genève.JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: גרבילים
סוג: גרביל
מין: גרביל החולות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gerbillus pyramidum

גרביל החולות (שם מדעי: Gerbillus pyramidum) הוא מכרסם המהווה מין ממשפחת העכבריים. גרביל החולות מצוי בחולות חוף ים ובמדבר, ומכאן שמו. הוא נפוץ בעיקר בצפון אפריקה ובישראל.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרביל החולות דומה במראהו לעכבר אך גדול ממנו במקצת. רגליו האחוריות גדולות מרגליו הקדמיות, דבר העוזר לו לנוע ולקפץ בחול. ברגליו האחוריות חמש אצבעות לעומת ארבע ברגליו הקדמיות. לגרביל שערות קשיחות בין אצבעות רגליו האחוריות, דבר המונע ממנו לשקוע בחול. זנבו ארוך ומהווה כמחצית מאורכו הכללי ובקצהו משערת. גוונו הכללי חום בהיר ופרוותו קצרה. גחונו לבן. אזניו ועיניו גדולות והוא בעל חוש ריח טוב. בהיותו לילי, אין הגרביל רואה צבעים.

גרביל החולות ניזון בעיקר מזרעים אך גם מחרקים וצמחים. הוא מעדיף בתי גידול פתוחים של חול מיוצב למחצה, אך נרתע מפעילות באור ירח החושף אותו לטורפים. הגרביל נוטה להשתמש בשיחים כמסתור בשעת חיפוש מזון. הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה ואת מזונו יעדיף לחפש בשעות הערב והלילה המוקדמות. את קינו, הוא בונה במחילה שעומקה כ-90 עד 100 סנטימטרים מתחת לפני האדמה ובדרך כלל יעדיף לבנות כמה כניסות שונות למחילה, על מנת לאפשר לו להמלט מטורף או פולש. את מחילתו הוא חופר בקרבת צמחים, היות ששורשי הצמחים מהווים תמיכה לקירות הקן והמחילה ומונעים קריסתה.

גרביל החולות אינו מתרחק לרוב מפתח מחילתו בחיפושו אחר מזון, והוא משחר אחרי מזון במרחק של כמה עשרות מטרים לכל היותר ממחילתו. מעת לעת הוא נעמד על רגליו האחוריות ומאזין לסביבתו, וכן משקיע תשומת לב לטורפים מתקרבים בעת איסוף המזון עצמו. בשעת סכנה הגרביל מתופף ברגליו האחוריות על הקרקע על מנת להזהיר את הטורף כי זיהה את נוכחותו, או להרתיע מתחרים. הגרביל יחידאי ואינו סובל את נוכחות בני מינו, למעט בעונת הרבייה. זוג גרבילים שיפגשו בעת שיחור אחר מזון יפתחו בקרב ממנו ימלט אחד מהם, ואילו המנצח יזכה בשלל.

גרבילי החולות הם יחידאים. הזכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם על ידי הצמדת הגחון אל החול תוך כדי הליכה וסימון הטריטוריה בעזרת בלוטה הנמצאת באזור הגחון והמפרישה ריח ספציפי המיוחד לכל גרביל. הנקבה, לאחר הריון של כשלושה שבועות בערך, ממליטה מספר ולדות הנע בין 3 ל-7.

גרביל החולות מעדיף את אזורי החולות היציבים למחצה עד לגבול שפלת חולות החוף ונמנע מאדמה שאינה חולית.

גרביל החולות הוכרז בישראל כבעל חיים הנמצא בסכנת הכחדה, בשל פלישת האדם לשטחיו וכילוי אזורי המחיה הטבעיים שלו.

תיאור הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגליים אחוריות - ארוכות מהקדמיות ושריריהם מפותחים מאוד.

זנב - ארוך ומכוסה בשיער קצר.

עיניים - גדולות יחסית.

אוזניים -ארוכות יחסית.

בלוטות: - בלוטת גחון - ישנה התעבות לאורך אזור הגחון. זוהי בלוטה תת-עורית והיא מפותחת יותר אצל הזכרים. משמשת לסימון טריטריה. לגרביל בלוטות סימן נוספות: בלוטת הרדר הנמצאת מאחורי העין ובלוטות הרוק המשמשות לאיכות הפרווה וכן לסימון.

אצבעות - 4 אצבעות בגף קדמי.

5 אצבעות בגף אחורי.

תפוצה בעולם - מדבר וערבה באפריקה ובאסיה עם חדירה לאזורים לחים יותר.

תפוצה בארץ: בעיקר בנגב ובאזורים חוליים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]