גרגוריוס השלושה עשר
 | |||||||
| לידה |
1 בינואר 1502 בולוניה, מדינת האפיפיור   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1585 (בגיל 83) רומא, מדינת האפיפיור | ||||||
| שם מלא | אוגו בואונקומפאני (Ugo Boncompagni) | ||||||
| שם לידה |
Ugo Buoncompagni | ||||||
| מדינה | מדינת האפיפיור | ||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת פטרוס הקדוש | ||||||
| השכלה | משפטים באוניברסיטת בולוניה | ||||||
| עיסוק | פרופסור למשפטים, אפיפיור | ||||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
גרגוריוס השלושה עשר (בלטינית: Gregorius XIII; 7 בינואר 1502 – 10 באפריל 1585) היה האפיפיור בין השנים 1572–1585. נודע בעיקר בשל הלוח הגרגוריאני שנקבע בימיו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרגוריוס נולד בבולוניה (כיום באיטליה) בשם אוגו בואונקומפאני. הוא למד משפטים באוניברסיטת בולוניה, הוסמך ב-1530 והפך לפרופסור למשפטים באותה אוניברסיטה. בין תלמידיו היו: אלסאנדרו פארנזה, רג'ינאלד פול וקארלו בורומאו. ב־1538 הוזמן לרומא על ידי האפיפיור פאולוס השלישי שמינה אותו לעוזרו. הוא נתמנה על ידי האפיפיור פאולוס הרביעי לחבר לשכת האפיפיור. מאוחר יותר נתמנה על ידי האפיפיור פיוס הרביעי לקרדינל ולנציגו לוועידת טרנטו. הוא שימש כשליח האפיפיור פיוס החמישי אל פליפה השני, מלך ספרד, ומאז עמד איתו בקשרים במשך כל חייו.
ב-1572, עם מות האפיפיור פיוס החמישי, נבחר אוגו בואונקומפאני לאפיפיור בשם גרגוריוס השלושה עשר, בחירה שהושפעה מתמיכתו של פליפה השני. מומחיותו בשטחי המשפט והניהול הייתה לו לעזר רב בקבלת החלטות. הוא היה נחוש בדעתו ליישם את המלצות ועידת טרנטו. הוא מינה ועדה כדי לערוך מחדש את רשימת הספרים האסורים על ידי הכנסייה הקתולית, עמד על כך שהבישופים יתגוררו במחוזות כהונתם, ביטל את מועצות הקרדינלים והמיר אותן בוועדות בעלות תפקידים מוגדרים. בזכות אישיותו הצליח להאדיר את כוחו של האפיפיור על חשבון הקרדינלים.
גרגוריוס השלושה עשר תמך בישועים בכל רחבי אירופה, והקים למענם בתי ספר שהפכו למרכזים חשובים להכשרת כמרים, ובהם הקולג' הגרמני והקולג' האנגלי ברומא. הוא דאג להעביר את האוניברסיטה האפיפיורית (שנוסדה ב-1551) לאתר חדש ברומא, ושמה של אוניברסיטה זו הוסב על שמו לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית - האוניברסיטה הישועית העתיקה בעולם.
שמו של גרגוריוס השלושה עשר נודע בעיקר בשל הלוח הגרגוריאני. הוא הכריז באמצעות צו שאחרי 4 באוקטובר 1582 יבוא 15 באוקטובר 1582, וכך קוצרה שנת 1582 בעשרה ימים. הבעיה הייתה שבלוח היוליאני, שהיה נהוג מאז שנת 45 לפנה"ס, השנה הייתה ארוכה מדי, ובמשך השנים נוצר פער של עשרה ימים בחישוב מועד טקס חג הפסחא וטקסים נוצרים אחרים.
מדיניות החוץ של גרגוריוס השלושה עשר הייתה מכוונת נגד הפרוטסטנטים. הוא עודד את פליפה השני מלך ספרד לשלול את הכתר מאליזבת הראשונה מלכת אנגליה. אף שלא היה לו חלק בטבח ליל ברתולומאוס הקדוש, ערך ברומא אחרי הטבח טקס הודיה לאלוהים על הצלת צרפת וכס האפיפיור מן הסכנה הגדולה, והורה לטבוע מטבע מיוחד לציון תבוסתם והשמדתם של ההוגנוטים.
כדי לממן את תוכניותיו - הקמת בתי ספר לישועים, דיכוי ההוגנוטים ושלילת הכתר מאליזבת - החרים אחוזות רבות במדינת האפיפיור בתואנות משפטיות. הדבר גרם להתנגדות האצולה שארגנה כנופיות לצורך שוד וביזה בערים ובדרכים. כתוצאה, לא ניתן היה לגבות כספים וזרימת הזהב לרומא נפסקה. גרגוריוס השלושה עשר נאלץ לבטל את צווי ההחרמה ומת מושפל ב-1585. אחרי מותו נבחר לאפיפיור סיקסטוס החמישי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שלט האצולה של גרגוריוס השלושה עשר -
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרגוריוס השלושה עשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרגוריוס השלושה עשר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: פיוס החמישי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סיקסטוס החמישי |