גרגוריוס על האבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרגוריוס על האבן הוא שמה של מעשייה מפורסמת בימי הביניים. גיבורה הראשי הוא האפיפיור גרגוריוס הראשון.

על פי המסופר במעשייה היה גרגוריוס בן למשפחת שליטי אקוויטניה, אשר נולד מזיווג בין אח ואחות. אמו לא יכלה לגדלו והניחה אותו לחסדי הגלים בים בתוך סירה קטנה. שני דייגים הצילוהו ומסרו אותו לידי ראש המנזר, ממנו קיבל את שמו. גרגוריוס חונך במנזר וכשגדל והיה לאביר ביקש להיוודע למוצאו. הוא יצא למסע בעולם והגיע גם למולדתו, שם שחרר את אמו ממצור שהטילו עליה אויביה. אז ביקש לשאת אותה לאשה משום שלא הכירה. לאחר נישואיהם נודע לו כי היא אימו, והוא פרי יחסים אסורים. כשהבין כי הוסיף חטא על פשע הוריו, יצא גרגוריוס את ביתו ושב אל הים, שם ביקש לכפר על עוונו באמצעות ישיבה על סלע בודד מוקף במים, הרחק מהחוף. סיגופיו הנוראים נמשכו 17 שנים עד שמת האפיפיור, ובת קול הכריזה שגרגוריוס יהיה יורשו. כשהגיעה לאמו הבשורה כי בנה יושב על הכס הקדוש, הגיעה לרומא כדי להשיג ממנו מחילה על חטאיה, וכך אומנם קרה.

המעשייה כלולה בגסטה רומנורום, ועלילתה היא גם הנושא בשיר צרפתי מן המאה ה-12, שבו השתמש המשורר הגרמני הרטמן פון אואה, בשירו "גרגוריוס או החוטא הטוב". על סמך האפוס הגרמני חיבר תומאס מאן את ספרו, "הנבחר".

המעשייה משתייכת לסיפורים בעלי מוטיבים הדומים לאגדת אדיפוס, שהיו חביבים על בני תקופת ימי הביניים, ואף בקרב היהודים. ייתכן כי בהשראת סיפורים אלה נוצרה גם המעשייה אודות יהושע בן נון,‏[1] שבתפקידו כתליין הרג את אביו וכמעט נשא את אמו לאשה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמת 'רב פעלים' לר' אברהם וילנר בן הגאון מווילנה עמ' יב, נטען על ידי יצחק טוביה וייס שזוהי הוספת המהדיר שהיה 'משכיל'