גרג מורטינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נדרשות עריכה וויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Greg Mortenson portrait.jpg

גרג מורטינסוןאנגלית: Greg Mortenson; נולד ב-27 בדצמבר 1957) הוא מטפס הרים, חובש לשעבר בצבא ארצות הברית, אח במקצועו ופעיל הומניטרי מבּוֹזמן שבמונטנה. מורטינסון נשוי לד"ר טארה בישופ, פסיכולוגית קלינית ובתו של בארי בישופ (1932-1994) מטפס הרים וצלם הנשיונל ג'יאוגרפיק, שליווה את משלחת-הטיפוס האמריקנית ההיסטורית שהעפילה לאוורסט בשנת 1963. לזוג שני ילדים, אמירה וחייבר (על שם מעבר ההרים בין אפגניסטן לפקיסטן). מורטינסון מועמד לפרס נובל לשלום לשנת 2009.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורטינסון גדל בטנזניה, לא הרחק מהר הקילימנג'רו בצפון טנזניה, שם פעלו הוריו בשליחות מיסיונרית. אביו ייסד את "המרכז הרפואי הנוצרי קילימנג'רו" ושימש מנהל הפיתוח שלו, ואמו ייסדה את בית הספר הבינלאומי מוֹשי.

מורטינסון התנדב לצבא ארצות הברית, ובמסגרת שירותו בשנים 1975-1977 הוצב בגרמניה וזכה בעיטור לשבח. ב-1983הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטת דקוטה הדרומית, ולאחר מכן המשיך בלימודים לתואר שני בנירופיזיולוגיה. הוא עבד כאח בחדרי מיון וטראומה בבתי חולים בסן פרנסיסקו כדי לממן את מסעותיו לטיפוס הרים.

ביולי 1992 נפטרה אחותו הצעירה של מורטינסון מהתקף אפילפסיה חריף. ב-1993, כדי להנציח את זכרה, טיפס מורטינסון להר K2, ההר השני בגובהו בעולם, ברכס הקרקוראם שבצפון פקיסטן. אחרי יותר משבעים יום על ההר, גרג ושלושה מטפסים אחרים חילצו מטפס נוסף שהיה בסכנת חיים, בפעולה שנמשכה יותר מ-75 שעות. אחרי החילוץ הוא החל בירידה ממחנה-הבסיס של המטפסים כשהוא חלש ותשוש. שני סבלים באלטיים מקומיים אספו את מורטינסון לבתיהם בקוֹרף, כפר קטן בפקיסטן המצוי בחבל באלטיסטן (אנ'), כדי לסייע לו להתאושש.

כדי להביע את הוקרתו ואת תודתו לקהילה הבטיח מורטינסון לבנות בית ספר בכפר, אחרי שנוכח כי אין בו מבנה כזה וכי הילדים משרבטים את שיעוריהם בבוץ. אחרי תקופה מתסכלת בניסיון לגייס כספים, התנדב ז'ן הרני, מטפס הרים, מדען ויזם בתחום המוליכים-למחצה, לתרום סכום כסף שיאפשר את הקמת בית הספר. בעקבות הצלחת הניסיון ייסד הרני את מכון מרכז אסיה (CAI) - ארגון ללא כוונת רווח, שמטרתו לקדם את החינוך והאוריינות, בעיקר של ילדות, בכפרי ההרים הנידחים בפקיסטן ובאפגניסטן. הרני מינה את מורטינסון למנכ"ל הראשון של מכון מרכז אסיה.

בעת ניסיון לאתר מיקום לבית ספר חדש נחטף מורטינסון ב-1996 למשך שמונה ימים על ידי ווזירים (בני העם הווזירי) חמושים באזורי השבטים שבמחוז הגבול הצפון-מערבי של פקיסטן, וב-2003 הצליח להיחלץ מקרב יריות בין סוחרי אופיום אפגניים. פתווה שהוצאה נגדו על ידי מולא בשל פעילותו לאפשר לילדות ללמוד, בוטלה על ידי מועצת האייתולות בקוֹם שבאיראן, שחבריה הכירו בחשיבות פעילותו. בעקבות אירועי 11 בספטמבר 2001 הוא קיבל מכתבי שנאה ואיומים מאמריקנים בשל פעולתו להקמת בתי ספר לילדים מוסלמים.

מורטינסון מאמין כי חינוך ואוריינות לילדות הם ההשקעה החשובה ביותר כדי להביא ליציבות ולתיקון סוציו-כלכלי, היות שהבנות באזורים הנחשלים יותר בדרך כלל נשארות בקהילתן ומנצלות את הידע שלהן להנחילו ליתר אנשי הקהילה, בעוד שהבנים עוזבים את הבית למצוא עבודה בערים הגדולות.

מורטינסון ודיוויד אוליבר רלין חיברו ביחד את רב המכר של הניו יורק טיימז 'שלוש כוסות תה' (Three Cups of Tea).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מורטינסון גרג; רלין, דיוויד אוליבר (2008). 'שלוש כוסות תה' (תרגום: מרב מילר). אג'נדה הוצאה לאור. מסת"ב 978-965-91260-0-2
  • Mortenson, Greg; Relin, David Oliver (2006). Three Cups of Tea: One Man's Mission to Promote Peace . . . One School at a Time. Penguin Group. ISBN 0-670-03482-7.
  • Clinton, Bill (2007). Giving: How Each of Us Can Change the World. AA Knopf. ISBN 978-0-307-26674-3 (pp. 124-125)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 עיטור לשבח של צבא ארצות הברית
  • 1998 פרס שימור הסביבה ע"ש דיוויד בראוור מטעם המועדון האלפיני האמריקני
  • 2002 פרס השלום מטעם המרכז לגישור קהילתי מונטנה
  • 2003 'פרס יתד הזהב' מטעם Climbing Magazine עבור פעילות הומניטרית
  • 2003 'פעיל השלום של השנה' מטעם נזירים בנדיקטים בסנטה פה, ניו מקסיקו
  • 2003 פרס איש השנה של Outdoor Magazine
  • 2004 פרס השלום ע"ש ג'נט רנקין מטעם המכון לשלום
  • 2005 פרס על פעילות נגד טרור של Men's Journal מאת סנטור ג'ון מק'קיין
  • 2005 פרס הפעיל ההומניטרי של הצלב האדום – מונטנה
  • 2005 פרס לבוגרים בעלי הישגים מטעם אוניברסיטת דקוטה הדרומית
  • 2006 ספר השנה של טיים מגזין (מהדורת אסיה) ל'שלוש כוסות תה'
  • 2007 פרס קיריאמָה ל'שלוש כוסות תה'
  • 2007 פרס 'מצוינות בפעילות למען קהילות הרים' מטעם Mountain Institute
  • 2009 פרס סיטארה ("כוכב פקיסטן") מטעם ממשלת פקיסטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]