גרהם גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרהם גריןאנגלית: Graham Greene;‏ 2 באוקטובר 1904 - 3 באפריל 1991) היה סופר אנגלי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהם גרין נולד ב-2 באוקטובר 1904 בברקהמסטד, עיירה היסטורית בדרום-מזרח אנגליה, למשפחה מיוחסת של סופרים ומלומדים, ובהם הסופר רוברט לואיס סטיבנסון. אביו, צ'ארלס גרין, היה מנהל בית הספר המקומי.

גרין למד בבית הספר שניהל אביו, והמשיך בקולג' בליול שבאוניברסיטת אוקספורד. יצירתו הראשונה, קובץ שירים בשם Bubbling April, יצאה לאור ב-1925, עוד במהלך לימודיו.

עם סיום לימודיו, ב-1926, המיר דתו לנצרות קתולית, והפך לוחם לעקרונותיה, נושא הבא לידי ביטוי ברבים מספריו. בשנים 1930-1926 עבד בעיתון "טיימס". ספרו הראשון, "האיש שבפנים", יצא לאור ב-1929.

בשנת 1927 נישא לבת דודתו ויוייאן דייריל-בראונינג, הוליד בת ובן, אולם די במהרה רחק מאשתו, אף שנשאר נשוי לה עד מותו. גרין היה חובב נשים כפייתי כמעט. פרט לקשריו עם עשרות פרוצות היו לו ארבע אהבות גדולות - דורותי גלובר, תפאורנית, הליידי קייתרין וולסטון, (שהייתה אהבת ותשוקת חייו הגדולה), השחקנית השבדית אניטה ביורק והצרפתיה איוון קלואטה, שליוותה את שלושים שנות חייו האחרונות.

בשנים 1939-1935 היה מבקר קולנוע, והביא לסגירת כתב העת שבו כתב, עקב הערה שכתב אודות שירלי טמפל וגרמה להגשת תביעת דיבה נגד כתב העת.

גרין יצא לראשונה את אירופה ב-1935, במסע לליבריה, ובהמשך חייו הרבה לתור בעולם, בין היתר באפריקה ובאמריקה הלטינית. בשהותו מחוץ לארצו עסק בעבודה עיתונאית ודיפלומטית, ובמקביל פעל כסוכן של סוכנות הביון הבריטית, MI6. ב-1941 יצא לסיירה לאונה מטעם סוכנות הביון, ושהה שם עד 1943. הארצות שבהן חי ועיסוקיו כסוכן חשאי היוו נושאים מרכזיים ביצירתו.

גרין היה פעמים אחדות מועמד לקבלת פרס נובל לספרות, אך הפרס לא הוענק לו. בשנת 1974 החליטה ועדת הפרס להעניק אותו לשני סופרים שבדיים, איווינד יוהנסון והארי מרטינסון, בהעדיפה אותם על-פני שלושת המועמדים המובילים באותה שנה — גרין, ולדימיר נבוקוב, וסול בלו. החלטה זו ספגה ביקורת חריפה. ב-1981 זכה בפרס ירושלים.

גרין נפטר ב-3 באפריל 1991.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של גרין מתאפיינים בהרפתקאות ומתח שמרתקים את הקורא, יחד עם חיבוטי נפש של הגיבורים. עלילותיהם מתרחשות במדינות רבות, ומעוגנות בהתרחשויות האקטואליות בהן. "האמריקאי השקט", למשל, שיצא לאור ב-1955, הוא רומן העוסק בתחילת המעורבות האמריקאית בוייטנאם. גרין נחשב כיום, לאחד מענקי הפרוזה האנגלית של המאה העשרים. הוא העמיד אף תרומה משמעותית לקולנוע, לרבות בתסריטו לסרט "האדם השלישי" (בבימויו של קרול ריד, 1949) הנחשב, על פי משאלי מבקרים, לאחד מטובי הסרטים הבריטיים מאז ומעולם. מחזותיו, לעומת זאת, זכו לתגובות פושרות בעיקר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית ספריו של גרין תורגמו לעברית. אלה שעדיין לא תורגמו מופיעים כאן בשמם המקורי. רבים מספריו וסיפוריו עובדו לקולנוע ולטלוויזיה.

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • כמאכולת אש (1961), מתרחש במחנה מצורעים בלב בג'ונגל בקונגו, תרגם א"ד שפיר, הוצאת עם-עובד, 1963.
  • השחקנים (1965), תרגם אמציה פורת, הוצאת עם-עובד, 1967.
  • מסעותי עם דודתי (1969), תרגם חנוך ברטוב, הוצאת עם-עובד, 1971.
  • קונסול של כבוד (1973), תרגם אמציה פורת, הוצאת עם-עובד, 1973.
  • הגורם האנושי (1978), תרגמה ג' אריוך, הוצאת עם-עובד, 1979.
  • דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה, תרגמה חנה הרציג, הוצאת עם-עובד, 1980.
  • מונסיניור קיחוטה (1982), תרגם אביטל ענבר, הוצאת מעריב, 1983.
  • הקפטן והאויב (1982), הוצאת מעריב 1989, תרגמה אופירה רהט
  • האדם העשירי (1985): עורך דין צרפתי מוחזק בשבי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, ומגיע אתם לעסקה שעליה ישלם כל חייו. הוצאת מודן 1985, תרגם יותם ראובני. עובד לסרט באותו שם.
  • המפסיד זוכה בכול 1990, הוצאת מודן 1996, תרגמה עופרה עופר. עובד לסרט בשם Strike It Rich
  • Collected Short Stories : סיפורים קצרים
  • The Invisible Japanese Gentlemen 1965: סיפור קצר
  • May We Borrow Your Husband? סיפור קצר (עובד לטלוויזיה, 1986)


מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Living Room 1953
  • The Potting Shed 1957
  • The Complaisant Lover 1959

ספרי מסעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Journey Without Maps 1936
  • The Lawless Roads 1939
  • In Search of a Character: Two African Journals 1961

אוטוביוגרפיה ועוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Sort of Life 1971
  • Ways of Escape 1980
  • A World of My Own 1992: יומן חלומות, יצא לאור לאחר מותו
  • Yours Etc, Letters to the Press 1945-1989
  • The Graham Greene Film Reader: Reviews, Essays, Interviews & Film Stories

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג של חיים, ראיון רחב (עם אריה קרישק),לרגל קבלת פרס ירושלים,מעריב,1991 .