הורדנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעיר בבלארוס. אם התכוונתם למחוז בשם זה, ראו הורדנה (מחוז).
הוֹרַדְּנַה (בלארוסית: Го́радня, וגם: Гаро́дня או Гро́дна; פולנית: Grodno; ליטאית: Gardinas; רוסית: Гро́дно; לעתים נכתבת כ"גרודנו", "גרודנא" או "גרודנה") היא עיר בבלארוס על גדות נהר ניימן בקרבת הגבול עם פולין וליטא. בשנת 2005 חיו בה כ-318,000 תושבים.
בגלל הקרבה לפולין, בעיר יש ריכוז גדול של פולנים וקתולים. הורדנה ידועה במרכז רפואי אוניברסיטאי חשוב שממוקם בה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיר הורדנה החלה במקור כמבצר קטן ומקום מסחר שנמצא על פרשת דרכים של נתיבי סחר שונים. עדויות ארכאולוגיות ראשונות מתוארכות לסוף המאה העשירית ורישום ראשון בכתובים נמצא משנת 1127. בשנת 1240 נחרבה הורדנה על ידי המונגולים. בשנת 1370 סופחה הורדנה וסביבותיה לדוכסות הליטאית הגדולה. על מנת לשקם את המסחר, התירה הדוכסות הקמת קהילה יהודית ב-1389, אחת הקהילות היהודיות הראשונות בדוכסות. בשנת 1441 קיבלה העיר אוטונומיה מסוימת בהתאם לחוקי מגדבורג. כאשר התאחדו פולין וליטא לדוכסות הפולנית הליטאית, באיחוד לובלין, העיר נהייתה חלק ממחוז טרקאיי. ב-1793 הייתה העיר לבירת מחוז הורדנה.
בשנת 1795 סופחה הורדנה ביחד עם פולין לאימפריה הרוסית, עד למלחמת העולם הראשונה. מ-1920 עד 1939 הייתה הורדנה חלק מפולין, ולאחר מכן סופחה לבלארוס כחלק מברית המועצות. ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות, נהייתה חלק ממדינת בלארוס.
[עריכה] יהדות הורדנה
יהודים התיישבו בעיר החל מהמאה ה-14 על פי רישיון ואגרת זכויות שניתן ב-18 ביוני 1389 על ידי הנסיך וויטלנד מליטא. אגרת הזכויות אושררה על ידי קזימיר היגלוני בשנת 1444, אולם בנו אלכסנדר ביטל את כל זכויות היהודים כשעלה על כיסא נסיכות ליטא ובשנת 1495 אף גירשם מהעיר ומכל מחוז הורדנה. כאשר התמנה אלכסנדר למלך על פולין התיר את חזרת היהודים להורדנה, בשנת 1503. המלך זיגמונד אוגוסט שב והכיר בזכויות היהודים בשנת 1547. בתעודה מ-22 במאי 1547 קובעת המלכה באנא שיהודי העיר ישאו ב-17% ממסי העיר, שיהודים לא יורשו לקנות קרקעות מגויים ללא רישיון מיוחד ושהיהודים יורשו למנות רב. הרב נתן שפירא אשכנזי, מחבר הספר "מבוא שערים" על שערי דורא, חתם על ספרו "אני צעיר הצעירים ... השוכן ... פה קהילת העיר הגדולה הוראדנא במדינת ליטא". בשנת 1560 נמנו בעיר 60 משפחות יהודיות מתוך 543 משפחות בעיר. באותה תקופה היהודים היו מרוכזים ברחוב היהודים והיה להם בית כנסת ו"בית חולים". המלך סטפן באטארי (1576-1586) השיב ליהודים את כל זכויותיהם ובתקופתו הקהילה גדלה ובנתה בית כנסת מפואר שנוסד בשנת 1578 על ידי הרב מרדכי יפה "בעל הלבוש", שהחליף את הרב אשכנזי אשר נפטר בשנת 1577. בית הכנסת נשרף בשנת 1599.
דמות מופת בתקופת הגר"א היה הרב נחום (ב"ר עזריאל) מהורדנא. הספר שהתפרסם ברחוב החרדי, תולדות מנחם מאת ישראל דוד מילר (מיללער) תלמידו של הרב נחום, מספר בדרך אגב על העיר, על הרחובות, על גויים ויהודים בתקופה זו, תחילת תקופת ההשכלה.
קהילת הורדנה לא סבלה בימי גזרות ת"ח ת"ט אולם מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 1655 סבלה מידי הקוזקים וחצי מאה לאחר מכן בשנים 1703-1708 בימי מלחמת רוסיה-שבדיה.
בשנת 1795, בעת שהעיר עברה לידי האימפריה הרוסית, היו בעיר כאלפיים יהודים שהיוו את רוב תושבי העיר. בשנת 1816 נמנו בעיר 8422 יהודים לעומת 1451 נוצרים. בשנת 1907 היו בעיר כעשרים וחמישה אלף יהודים לעומת כעשרים ושניים אלף נוצרים.
[עריכה] בשואה
בתחילת שנות השואה, כפי שמתועד ב[דפי דורות] ומקומות נוספים, היו בהורדנה או כפי שהייתה ידועה בפי הסובייטים גרודנו, כ 25,000 יהודים, כמחצית מאוכלוסיית העיר שמנתה 50,000 תושבים.
מרכז גסטפו היה בעיר כבר בספטמבר 1941, ובאפריל 1942 קיבל קפיטן ארליס את הפיקוד על שישה מחוזות. המפקד בפועל היה איש הס.ס. סקוט, ותחתיו אחראים על הגיטאות אנשי הס.ס. סטרבלו ו___. סטרבלו זה נידון בסוף המלחמה במשפט בדורטמונד לשש שנות מאסר על פשעים נגד האנושות. הוא חנק את אשתו והתאבד.
יהודי האזור רוכזו בשני גיטאות ב 1 בנובמבר 1941. גיטו מספר אחת עם כ-15,000 יהודים היה בעיר העתיקה והכיל את בית הכנסת העתיק של הורודנה. גדר בגובה 2 מטר חצתה חצרות אחוריים בעיר, והכניסה לגיטו הייתה רק משער המבצר העתיק. עד לרציחתו ב 1943, ראש היודנראט הראשון (יודנראט אחראי, לעומת יודנראט משתף פעולה) ד"ר בראוור, מנהל בית הספר. עוד חברים ביודנראט היו עורך הדין שולקס ואיש בשם באס. אלו טיפלו ברישום היהודים, בהעסקתם, בהקצאת מזון, ועד ל2 בנובמבר, גם ביחידת משטרה בראשות רובינצ'יק. שולקס והסוחר צ'רנק חויבו להביא כמויות קצובות של רכוש יהודי.
גיטו מספר 2 היה על הכביש לסקידל, מצדם השני של פסי הרכבת, בשכונת סלובודקה. בשטח גדול יותר מגיטו 1, אך עם פחות בתים, הצטופפו כ-10,000 יהודים. באזור זה היו בעיקרון בעלי מלאכה.
ב 2 בנובמר 1942, עם חתימת הגיטו, החלו משלוחים. חלקם למחנה מעבר לוסוסנה, ליד תחנת רכבת כ-10 ק"מ מחוץ להורדנה. בינואר ופברואר 1943 החלו משלוחים גדולים למטרת חיסול גיטו 1. במשך חמישה ימים שהחלו ב 18 בינואר 1943 (י"ב עד ט"ז בשבט תש"ג), נשלחו 10,000 יהודים לאושוויץ.
ב13 בפברואר (ח' אדר תש"ג, שבת פר' תרומה) נשלחו 5000 יהודים לטרבלינקה. היהודים הללו נלקחו מבתי הכנסת, ובתיהם נבזזו. כדי להפחיד את היהודים ירו הנאצים באופן אקראי לתוך בתי הכנסת, פוגעים במנורות, בשעון, ובמתפללים. לקראת אמצע מרץ 1943 הוצאו אחרוני היהודים "השימושיים" לביאליסטוק, והגיטו הוכרז יודנריין. משלוחים אלו סומנו כ-RSHA ורציחות אלו תועדו בידי הגרמנים. התיעוד והעדות לרצח זה של יהודי גרודנו, סקולקה, וולקוביסק ופרוזחני, ניתן לראות במוזיאון אושוויץ.
בהורדנה נותרו רק 12 יהודים שהועסקו בידי הגסטאפו, וכולם נהרגו פרט לאחד, בעת המתקפה הסובייטית.
[עריכה] יהודים מפורסמים מהורדנה
- הרב נחום מהורדנה (את תמונתו ניתן לראות באתר עולמות אבודים (אנגלית) ור' גם להלן.
- לייב יפה - מראשוני הציונות
- הרב שמעון שקופ - ראש ישיבת שער התורה, שגם כיהן ברבנות ה'פארשטט, החלק בגרודנה שמעבר לנהר הנימן
- הרב שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'
- הרב יהודה קולודצקי - ראש ישיבת היישוב החדש
- מנחם בגין - מנהיג בית"ר בגרודנו, מפקד האצ"ל, ראש הליכוד, ולאחר מכן ראש הממשלה
- שמעון פרס - יליד וישניבה מחוז גרודנו (ור' להלן בקישורים חיצוניים)
- פליקס זנדמן - ממציא, תעשיין ואיל הון יהודי-אמריקני
[עריכה] זיכרון קהילת גרודנה בישראל
ב-1969 הוקמה בעיר אשדוד "ישיבת גרודנא" - ישיבת בת של מוסדות "פונוביץ'" של הרב כהנמן והרב שך מבני ברק. ישיבה זו מנתה בתחילתה כ350 תלמידים ואברכים, והייתה היסוד לשכונה החרדית הראשונה באשדוד (סביב שכונה זו קמו השכונות החרדיות האחרות באשדוד). ראשי הישיבה, הרב דרבקין והרב קרליץ גרו בשכונה זו שלאחר מכן הוסב שמה ל"שיכון פיטסבורג" כאשר הגיע הרבי מפיטסבורג לשם עם קהילתו.
[עריכה] הקהילה היהודית כיום
כיום ישנה בעיר קהילה יהודית, פעילות יהודית גדולה, ובית כנסת פעיל. כרב העיר מכהן שליח חב"ד הרב יצחק קופמן, שגם קנה את הבית כנסת המפואר שנבנתה בזמנו על ידי ר' מרדכי יפה, בעל הלבוש. הבית כנסת משמש כמרכז ליהדות וכולל בתוכו פעילות מגוונת כמו בתי ספר לנוער, מקווה, ספריה ועוד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות מהורדנה
- ספר גרודנא (אנגלית) בהוצאת יד ושם. הסיפור המלא והמדויק של יהודי העיר, כולל תמונות
- על חיסול קהילת וישניבה מחוז גרודנו
- אתר הקהילה היהודית בגרודנה כיום
- גרודנה באתר איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים
- מבט מעניין על ישיבת גרודנא באשדוד
