גרונטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Elderly Woman , B&W image by Chalmers Butterfield.jpg

גרונטולוגיה (Gerontology; מלשון γέρων גֶרון - זקן) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות.

הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביוגרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה התלויים בתרבות. הגרונטולוגיה אינה עוסקת במחלות הזקנה - אלו הן תחומה של הגריאטריה.

גורמים ביולוגיים להזדקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחומר התורשתי שבתאיהם של כל האורגניזמים מתרחשות כל העת מוטציות (פגמים) רבות. לתא כלים רבים להתמודדות עם המוטציות, ובאנשים בריאים מצליח התא לדכא ולתקן את רובן. התאוריה המרכזית של ההזדקנות טוענת שבמשך השנים מתרבות ומצטברות המוטציות, עד כי התא אינו מסוגל יותר לעמוד בקצב תיקונן; אז גורמות המוטציות להרס התאים (ולפיכך - הרס הרקמות, כגון העור, העצמות, שריר הלב וכו'). שלל תופעות אלו מתבטא כ"זיקנה". במקרה ומוטציה פוגעת באונקוגן (גן סרטני), עלולה להתפתח מחלת הסרטן, כפי שאכן קורה בשכיחות גבוהה אצל קשישים.

נושא המעסיק את הביוגרונטולוגיה רבות בשנים האחרונות הוא הטלומרים, קצותיהם של הכרומוזומים בייצורים אוקריוטיים. הסברה הרווחת (אם כי עדיין שנויה במחלוקת) היא שהטלומרים משמשים מעין "פתיל השהיה", המתקצר עם כל הכפלה של התא עד שהוא מתכלה, דבר המונע הכפלות נוספות של התא ולפיכך - מוות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.