גרטרוד ממראניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרטרוד ממראניה Merániai Gertrúd
מלכת הונגריה ועוצרת הונגריה
אנדראש השני, מלך הונגריה, ואשתו, גרטרוד - בפסלתיריון (ספר התהילים) של מלך בוואריה Landgrafenpsalter , בערך בשנים 1211-1213, האמן לא ידוע
שם מלא גרטרוד מאנדכס-מראניה Gertrud von Andechs-Meranien
התחלת כהונה 1205
סיום כהונה 24 בספטמבר 1213
יורש יולנדה דה קורטנה
בן זוג אנדראש השני, מלך הונגריה
צאצאים

אנה מריה מהונגריה, קיסרית בולגריה
בלה הרביעי, מלך הונגריה
אליזבט הקדושה של הונגריה
קלמן, מלך גליציה-לודומריה
אנדריי השני, נסיך גליציה

שושלת בית מראן
אב ברטולד הרביעי מאנדכס, דוכס מראניה
אם אגנס מרוכליץ או אגנס מווטין
תאריך לידה 1185
אנדכס
תאריך פטירה 24 בספטמבר 1213 (בגיל )
נרצחה בהרי פיליש, בעת ציד
מקום קבורה מנזר ציסטרצי בהרי פיליש,

גרטרוד ממראניה או גרטרוד מאנדכס-מראניהגרמנית: Gertrud von Andechs-Meranien או Gertrude, בהונגרית: Merániai Gertrúd, בלטינית: Gerdrudis regina Ungariae או Gerdrudis Regina Ungariorum1185 אנדכס - 24 בספטמבר 1213 פיליש) נסיכה ממוצא גרמני בווארי, הייתה אשתו הראשונה של מלך הונגריה, אנדראש השני ועל ידי כך מלכת הונגריה החל משנת 1205 ועד שנרצחה בשנת 1213. בהיעדר בעלה מהונגריה בימי מסעות הצלב, הייתה העוצרת של הממלכה.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטרוד נולדה כילד השביעי מבין 9 ילדיהם (חמש בנות וארבעה בנים) של הרוזן הבווארי ברטולד הרביעי מדיסן, רוזן אנדכס ודוכס מראניה, ושל אשתו אגנס מרוכליץ. אביה הרוזן ברטולד הועלה לתואר דוכס מראניה על ידי הקיסר פרידריך ברברוסה. מראניה הייתה יחידה פוליטית בשולי האימפריה הרומית הקדושה ונמצאה בצפון דלמטיה. אמה של גרטרוד, אגנס מרוכליץ, הייתה בת לבית וטין הסקסוני. אחותה הגדולה, אגנס ממראניה, אשה ידועה ביופיה, נישאה למלך צרפת, פיליפ השני. אחותה הצעירה הייתה הדוויג הקדושה משלזיה, אשתו של הדוכס הנריק הראשון המזוקן משושלת פיאסט, לימים דוכס גדול של פולין. האח, אוטו, ירש את כתר אביו כדוכס מראניה.

מצד האם גרטרוד הייתה מיוחסת לבתי קיסרים גרמנים. אמה, אגנס מווטין הייתה נכדתו של המרקגרף קונרד ממייסן ונינתו של הדוכס פרידריך הראשון משוואביה ושל אשתו, אגנס מגרמניה, שהיא עצמה הייתה בתו של הקיסר היינריך הרביעי ושל ברתה מסבויה.

סביה מצד האב היו הרוזן ברטולד השלישי מאנדכס, מרקגרף איסטריה ואשתו הדוויג מבית ויטלסבך בשיירן, שהייתה צאצאית של בלה הראשון, מלך הונגריה באמצעות בתו, סופיה מהונגריה.

הדוכס ברטולד הרביעי מאנדכס-מראניה, אשתו אגנס וילדיהם,

נישואיה לנסיך הונגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל בית הדוכסים אנדכס-מראניה

הוריה ייעדו את בנותיהם לנישואים פוליטיים חשובים על מנת לבסס בריתות לטובת הדוכסות. גרטרוד נישאה לפני שנת 1203 עם הנסיך אנדראש השני מבית ארפד, בנו הצעיר של המלך המנוח של הונגריה, בלה השלישי.

הסכסוך עם הגיס, מלך הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אנדראש היה צד בסכסוך ירושה על כס המלכות הגרמני, הצטרף למחנה חמיו בתמיכה בפיליפ משוואביה, בניגוד לאחיו, המלך אימרה של הונגריה, שתמך באוטו הרביעי.

לגרטרוד הייתה השפעה פוליטית רבה על בעלה. ייתכן שהיא דחפה אותו למרוד באחיו. כשהמלך אימרה הבין כי צבאו של אנדראש גדול מהכוחות שעמדו לרשותו, יצא בלתי חמוש, כשרק כתרו ושרביטו בידו והתייצב במחנה של אחיו על יד ואראשד. משראה זאת, אנדראש נכנע מרצון בפני המלך. אימרה ציווה לעצרו, אך זמן קצר לאחר מכן אנדארש נמלט. המלך אימרה שילח את גרטרוד לבית אביה בבוואריה. הגורל היטיב איתה כשאחרי מות המלך אימרה בשנת 1204, נדרש בעלה אנדראש להיות עוצר הממלכה לצד המלך החדש, אחיינו הקטין לסלו השלישי. אנדראש הבטיח לאימרה המנוח לדאוג לילד עד שיגיע לבגרות ולנהל עד אז את הממלכה. עם זאת הכביד אנדראש על חייהם של לסלו השלישי ושל אמו האלמנה עד שהם נאלצו להימלט לגלות וינה. כעבור שנה הילד מת בווינה באופן פתאומי. בעקבות זאת עלה אנדראש השני על כס מלכי הונגריה.

מלכת הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמותיו הרבות של בעלה, נשארה גרטרוד מושלת יחידה של הונגריה בתור "עוצרת" ולפי עדות הכרוניקן דיטריך מאפולדה, ניהלה את העניינים "כמו גבר". היא הקיפה עצמה בקרובי משפחה ואנשי חצר גרמנים נוספים וחילקה להם נכסים והטבות רבים. בשנת 1207 אחיה, ברטולד, התמנה כארכיבישוף של קאלוצ'ה וקיבל למרות גילו הצעיר ופגמים בהשכלתו את אישור האפיפיור. התנהגותו הבזויה גרמה לקיצוץ בסמכויותיו. ב-1209 שיכנעה המלכה את בעלה למנות אותו גם לבאן של סלבוניה ובשנת 1212 לשליט (וויבוד) של טרנסילבניה ולרוזן בודרוג ובאץ'.

ב-1208 נמלטו להונגריה שני אחים נוספים של המלכה, אקברט, בישוף של במברג, והיינריך, המרקגרף מאיסטריה, שהואשמו בארצם בקשר ורציחתו של המלך הגרמני פיליפ משוואביה. גם אדולף, המורה של המלכה זכה מידיה למינוי כראש המכללה בסנט מרטין בחבל ציפס (בהונגרית - ספש). גם אחותו של אדולף זכתה כאשת אמונים של המלכה למעמד משמעותי בחצר. העדפתה של המלכה גרטורוד את קרוביה ואת שאר האצילים הזרים, (ביניהם הפלטינים צ'פאן ופוט ממשפחת גויר (ג'ייר)) ונישול הממלכה מנכסיה לטובת מקורביה, הלכה וגברה ההתמרמרות נגדה בקרב העם ההונגרי.

עוד אירוע שעורר בקורת ואף זעם היה בשנת 2011 טקס אירוסי הבת של גרטרוד, אליזבת, בת ה-4, לרוזן מתורינגיה, הרמן. הטקס התנהל בפאר שנחשב מנקר עיניים, כשהמלכה העבירה למשלחת הגרמנית את הילדה השכובה על ספת כסף.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד המלך אנדראש נלחם בגליציה, בשנת 1209 החליטו אצילים הונגרים להיפטר מהמלכה הגרמניה. אולם הקשר ראשון נחשף וסוכל.

בשנת 2013 יצא שוב המלך אנדראש למסע צבאי נוסף בגליציה. בהיעדרו הוא העביר את רסני השלטון לאשתו ולארכיבישוף ברטולד, מהלך שעורר את זעמם של הארכיבישוף-פרימאט יאנוש ושל האצולה ההונגרית ובראשה הפלטין הבאן באנק (בנדיקט) ממשפחת בור. סיפורים מאוחרים יותר האשימו את אחי המלכה, ברטולד, כי אנס בעידוד המלכה את אשתו הנאמנה של הפלטין באנק או אולי של האישפאן פטר מביהאר. ב-28 בספטמבר 1213 מיוזמת הפרימאט יאנוש והבאן באנק, נכנסו פטר, האישפאן מביהאר, חתנו של הבאן באנק, וושימון קצ'יש, לחדרה מלכה גרטרוד במצודה על ההר פיליש, בעת שנמצאה במקום לרגל ציד שאירגנה יחד עם אחיה ועם אורח, הדוכס לאופולד מאוסטריה. הקושרים רצחו את המלכה לעיני שלושה מילדיה - בלה, אנדראש ומריה. חיי הילדים נחסכו. גופתה של גרטרוד בותרה לחתיכות ואצילים גרמנים אחרים מחצרה נהרגו גם כן. לעומת זאת הדוכס לאופולד ואחיה ברטולד הצליחו להימלט. ברטולד לקח איתו סכום של 7,000 מארקים שמאוחר יותר אולץ להחזיר בלחץ האפיפיור. הוא התמנה בהמשך לפטריארך של אקוויליאה באיטליה.

בשובו מגליציה המלך אנדראש האשים ללא בסיס במעשה הרצח את האיכרים ואירגן מעשי טבח ברחבי הממלכה. מבין הקושרים האמיתיים רק האישפאן פטר מביהאר הוצא להורג על ידי שיפוד על מוט על ידי אנשי המלכה, בעוד השאר, כולל הבאן באנק, לא נענשו. רק בנה של גרטרוד, המלך בלה הרביעי, הענישם אחרי שעלה לשלטון. לבאן שימון קצ'יש הופקע כל רכושו. אחרי מות המלכה הוחזרו כל האחוזות רחבות הידיים שהיא חילקה למקורביה. לדברי דיטריך מאפולדה, הן היוו כשליש משטחי הונגריה כולה,

המלך האלמן אנדראש השני נשא בהמשך את הצרפתיה יולנדה מקורטנה.

מקום קבורתה ואתרים אחרים הקשורים לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה גרטרוד הובאה לקבורה במנזר של הנזירים הציסטרצים בפיליש.

  • קברה של גרטרוד ממראניה, עוצב בסגנון גותי צרפתי. הקבר נשדד ונחרב בימי הכיבוש העות'מאני בהונגריה. הוא נחפר בשנים 1980-1967 על ידי קבוצת חוקרים שאישרו כי אכן מדובר במקום קבורתה.
  • בכנסייה בעיר ורוצלב (אז ברסלאו) שמור גביע זהב שיוצר, לפי משאלת המלכב, על ידי התכת כתר שהיא חבשה בחגים.
  • בהונגריה הקימה המלכה מנזר של הנזירים הפרמונסטרטנזים
  • בפריולי נמצא ספר תהילים מאוייר שנכתב לפי הזמנתה - „Codex Gertrudianus“

[1]

באמנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטרוד ממראניה היא גבורה ראשים במחזה של יוז'ף קאטונה "באנק באן" ושל האופרה שהלחין פרנץ ארקל לפי המחזה. מספרים בהם שהפלטין הבאן באנק יצא יחד עם מלכו אנדראש השני למלחמה. בזמן הזה אשתו הצעירה נותרה בבית. אחיה של גרטרוד התאהב בה אך הצעירה דחתה את חיזוריו. לעומת זאת המלכה גרטרוד עודדה את אחיה וזה כפה את עצמו על האשה. כשהבאן באנק שמע זאת התמלא זעם ונשבע לנקום את כבודו וכבוד אשתו. בראש קבוצת אצילים רצח את המלכה גרטרוד. אחיה של המלכה נימלט.

ילדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנדארש השני ולגרטרוד ממראניה נולדו חמישה ילדים משותפים:

  • אנה מריה מהונגריה (בערך 1204 - 1237) , נישאה לצאר של בולגריה איוון אסן השני
  • בלה הרביעי, מלך הונגריה (1206 - 3 במאי 1270)
  • אליזבט הקדושה מהונגריה (1207 - 10 בנובמבר 1231), אשתו של הלנדגרף לודוויג הרביעי מתורינגיה
  • קלמן, מלך גליציה-לודומריה (1208- יוני 1241)
  • אנדריי השני, נסיך הליץ' (גליציה) (1234-1210)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(הלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1990-1000 בעריכת אגנש קיינרש, ברשת)

Wagner, Hans, „Gertrud“, in: Neue Deutsche Biographie 6 (1964), S. 333 f. URL בלקסיקון לביוגרפיה הגרמנית החדשה 1964

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eitelberger im Jahrb. d. k. k. Centralcommission z. Erforsch. u. Erhalt. d. Baudenkmale. Wien 1857, II. Bd., S. 252 ff