גריגורי קוזינצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גריגורי קוזינצברוסית: Григорий Михайлович Козинцев; ‏22 במרץ 1905 - 11 במאי 1973), היה במאי קולנוע ותיאטרון ותסריטאי סובייטי ממוצא יהודי. עבור סרטיו הוענק לו פעמיים עיטור לנין, פעמיים פרס סטלין, פרס לנין ותואר האמן העממי (1964).

גריגורי קוזינצב נולד בעיר קייב (כיום באוקראינה) במשפחת רופא. לאחר סיום בית הספר למד ציור. בהיותו חובב תיאטרון החל בהכנת תפאורה להצגות. ביחד עם חבריו סרגיי יוטקביץ' ואלכסיי קפלר הוא הקים תיאטרון בובות. בשנת 1920 קוזינצב נסע לפטרוגרד, שם המשיך בלימודי ציור והתחיל לעבוד כעוזר במאי בתיאטרון.

בשנת 1922 ביחד עם לאוניד טראוברג הקים תיאטרון אקסצנטרי (תיאטרון אוונגרד) תוך שנתיים הם העלו על הבמה מספר הצגות. בשנת 1924 הם התחילו בצילום סרטים קצרים. בשנת 1926 קוזינצב וטראוברג השלימו את הסרט באורך מלא הראשון. בסרט זה השתתפו גם צלם אנדריי מוסקבין וצייר יבגני אנאי שהשתתפו כמעט בכל הסרטיו של קוזינצב.

בשנת 1927 קוזינצב החל ללמד במכון לאומנויות הבמה בלנינגרד ובשנת 1944 הוא התחיל ללמד ב-VGIK. בין תלמידיו היה אלדר ריאזנוב וסטניסלב רוסטוצקי.

בשנים 1934-1938 קוזינצב ביים טרילוגיה של סרטים על מקסים - נער שגדל מפועל צעיר למשתתף פעיל במהפכת אוקטובר עם בוריס צ'ירקוב בתפקיד הראשי. על טרילוגיה סרטים זו קוזינצב קיבל פרס סטלין ועיטור הדגל האדום.

בשנות ה-40 קוזינצב חזר לתיאטרון וביים הצגות המלך ליר, המלט ואותלו בתיאטראות של לנינגרד. בשנת 1946 קוזינצב הוזכר במנשר מפלגתי על תופעות שליליות בקולנוע הסובייטי. למרות זאת הוא קיבל אישור לעשות סרטים על אנשים בולטים בתרבות הרוסית - הרופא פירוגוב ומבקר ספרות בלינסקי. בביום הסרטים הייתה התערבות עמוקה של הממסד וקוזינצב החליט לעבור לעבוד בתיאטרון בלבד.

במחצית השנייה של שנות ה-50, לאחר מות יוסף סטלין, קוזינצב הוזמן בחזרה לאולפני הקולנוע בלנינגרד. בתקופה זו הוא ביים את סרטיו המפורסמים המבוססים על יצירות קלאסיות: דון קישוט (1957), המלט (1964) והמלך ליר (1970).

על סרט "המלט" קוזינצב קיבל פרס לנין, פרס בפסטיבל הסרטים של ונציה, פרסים בפסטיבלים לקולנוע נוספים ותואר האמן העממי. הוא זכה להכרה בינלאומית והוזמן לחבר השופטים של פסטיבל הקולנוע בקאן.

קוזינצב נפטר ב-11 במאי 1973 והוטמן בבית העלמין בלנינגרד.

פילמוגרפיה (חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1934 - מקסים - תקופת הנוער (Юность Максима)
  • 1937 - חזרתו של מקסים (Возвращение Максима)
  • 1938 - שכונת ויבורג (Выборгская сторона)
  • 1947 - פירוגוב (Пирогов)
  • 1937 - בלינסקי (Белинский)
  • 1957 - דון קישוטה (Дон Кихот)
  • 1964 - המלט (Гамлет)
  • 1970 - המלך ליר (Король Лир)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]