גרנט היל

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

גרנט היל

תאריך לידה	5 באוקטובר 1972
מקום לידה	דאלאס שבטקסס
עמדה	סמול פורוורד
גובה	2.03 מטרים
מספר	33
מכללה	דיוק
דראפט	בחירה מספר 3, 1994 דטרויט פיסטונס
קבוצות
1994 - 2000 2000 - 2007 2007 -	דטרויט פיסטונס אורלנדו מג'יק פיניקס סאנס
הישגים	7 הופעות במשחק האולסטאר (1995 - 1998, 2000, 2001, 2005) החמישייה הראשונה של העונה (1997) 4 הופעות בחמישייה השנייה של העונה (1996, 1998 - 2000) רוקי השנה (1995) 3 פעמים פרס הספורטיביות (2005, 2008, 2010)

מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הברית
זהב	אטלנטה 1996	כדורסל גברים

גרנט הנרי היל (באנגלית: Grant Henry Hill; נולד ב-5 באוקטובר 1972 בדאלאס, טקסס) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת סמול פורוורד בקבוצת פיניקס סאנס מליגת ה-NBA.

היל נחשב לאחד משחקני ה-NBA הטובים בדורו, והוביל את קבוצתו לעתים קרובות בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים. הוא סבל ממספר פציעות במהלך הקריירה, שאף השביתו אותו לתקופות ממושכות (כמו בעונת 2000-2001 בה שיחק 4 משחקים בלבד ועונת 2003-2004 בה לא שיחק כלל).

נעוריו ושנותיו בקולג'

גרנט היל נולד וגדל בדאלאס, טקסס. אביו, קלווין היל, היה שחקן בדאלאס קאובויס מליגת הפוטבול המקצוענית, ה-NFL. לאחר סיום קריירת הפוטבול של אביו קלווין עברה משפחת היל לוירג'יניה שם כיכב גרנט בנבחרת הכדורסל של התיכון בו למד, ואף נבחר לאחד משחקני התיכונים הטובים ביותר בארצות הברית. לאחר סיום התיכון בחר היל לשחק עבור אוניברסיטת דיוק, ובארבעת שנותיו הצעיד את נבחרת הכדורסל של האוניברסיטה לשני תארי אליפות ה-NCAA ולגמר נוסף אחד.

קריירה מקצוענית

דטרויט פיסטונס

היל נבחר במקום בשלישי בדראפט ב-1994 על ידי הדטרויט פיסטונס. בעונתו הראשונה כרוקי העמיד ממוצעים של 19.9 נקודות למשחק, 6.4 ריבאונדים למשחק ו-5 אסיסטים למשחק. על יכולותיו אלו, בנוסף לממוצע של 1.77 חטיפות למשחק, זכה בתואר רוקי השנה במשותף עם ג'ייסון קיד.

היל נבחר שבע פעמים למשחקי האולסטאר, כאשר עשה היסטוריה בשנתו הראשונה ב-NBA כשנבחר במספר הקולות הגבוה ביותר (1,289,585) עבור שחקן שנה ראשונה ועקף את שאקיל אוניל במעט, ולמעשה היה הרוקי הראשון בכל ענפי הספורט העיקריים שנבחר במספר הקולות הגבוה ביותר למשחק אולסטאר.

בעונתו השנייה, שגם בה נבחר למשחק האולסטאר, עקף במספר הקולות את מייקל ג'ורדן, שחזר מפרישה לטובת הבייסבול, והוביל במספר הקולות הכללי. במהלך העונה הראה את יכולותיו המגוונות כשהוביל את ליגת ה-NBA בטריפל דאבל (10). הוא גם זכה במדליית זהב באולימפיאדה שבאטלנטה כחלק מסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל.

בעונת 96-97 העמיד את ממוצעיו הטובים ביותר עד כה בקריירה - 21.4 נקודות, 9.0 ריבאונדים ו-7.3 אסיסטים למשחק. הוא היה השחקן הראשון מאז לארי בירד בעונת 89-90 שהעמיד ממוצעים של 20 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק בעונה, הישג שלא בוצע עד היום. במהלך העונות 95-99 הוביל את הליגה באסיסטים למשחק בקרב שחקנים שלא בעמדת הגארד.

בעונה הקצרה של 99 (בעקבות שביתת השחקנים הגדולה ב-NBA) הוביל את דטרויט פיסטונס בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים בפעם השלישית, וחבר לשחקנים כגון אלג'ין ביילור וווילט צ'מברליין כשחקנים שהובילו בקבוצותיהם בקטגוריות הנ"ל (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים) יותר מעונה אחת.

היל נבחר להשתתף בסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל לאליפות העולם ב-98, אך בסוף לא השתתף עקב השביתה. למרות היותו שחקן דומיננטי מאוד בדטרויט, הקבוצה לא הצליחה רבות במסגרת הפלייאוף ולא עברה את הסיבוב הראשון, ואפילו לא העפילה לפלייאוף בעונות 94-95 ו-97-98.

בפלייאוף של 2000 גם כן לא חל שינוי והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון על ידי מיאמי היט (3-0), לאחר שהיל נפצע במשחק השני בקרסולו ונכנס לרשימת הפצועים של קבוצתו. היל עוד הספיק להיבחר לסגל הנבחרת באולימפיאדת סידני אך לא יכל לשחק עקב פציעתו.

אורלנדו מג'יק

באוגוסט 2000 היל הוכרח לעבור בעסקת החלפה תמורת השחקנים בן וואלאס וצ'אקי אטקינס. באורלנדו קיוו שהיל יוכל לשתף פעולה עם כוכב-על אחר - טרייסי מקגריידי, שהוחתם באחרונה מקבוצת טורונטו ראפטורס, כדי שאורלנדו יחזרו לצמרת ה-NBA. לרוע המזל פציעתו בקרסול הכריחה אותו להיות מושבת במרבית המשחקים בעונותיו הראשונות במג'יק, כך שהוא שותף בארבעה משחקים בלבד ב-00-01, 14 משחקים ב-01-02 ו-29 משחקים ב-02-03.

במקביל קבוצתו הקודמת, הפיסטונס, הביסו את המג'יק בפלייאוף 2003 וזכו באליפות ב-2004. במהלך עונת 2003 עבר היל ניתוח להסרת חלק מעצם הקרסול שלו והחלפתה בעצם מרגלו. חמישה ימים לאחר הניתוח היל הוחש לבית החולים עם חום גבוה. הרופאים אבחנו שמדובר בזיהום סביב הקרסול, ממנו היל כמעט מת, והסירו את הרקמות סביב הקרסול. היל אושפז במשך שבוע בבית החולים והיה צריך לקחת אנטיביוטיקה במשך חצי שנה.

בעונת 04-05 היל חזר לכושרו כמו בעונותיו הראשונות, ושיחק 67 משחקים בעונה, לעומת 47 משחקים ששיחק בשלוש העונות הקודמות, והעמיד ממוצעים של 19.7 נקודות ב-50.9 אחוזים מהשדה. הצופים בחרו בו שוב כשחקן פותח במשחק האולסטאר והיל היה שותף לניצחון המזרח על המערב.

במהלך עונת 05-06 היל סבל מפציעה שהשביתה אותו למחצית הראשונה של העונה, וכן סבל גם משברי מאמץ ברגלו הימנית כתוצאה מעומס יתר עליה כיוון שאימץ את רגל ימין יותר מאשר רגל שמאל שבה עבר את הניתוח הקודם. בעקבות זאת נאלץ לעבור ניתוח נוסף, שגרם לו לשקול פרישה ממשחק מקצועני. בעונה זו שיחק רק 21 משחקים.

בעונת 06-07, היל חזר מפציעתו למרות השמועות שסבבו סביב פרישתו האפשרית. היל קיבל טיפול מיוחד בונקובר אצל פיזיותראפיסטים מומחים במהלך הפגרה והצהיר שהוא כשיר בקרסולו השמאלי, וחזר להרכב הפותח של המג'יק.

פיניקס סאנס

בעונת 07-08, לאחר שסיים חוזה בן 7 עונות במג'יק, חתם היל בפיניקס סאנס על חוזה מינימום לשחקנים ותיקים בן שנה אחת, והוא מחזיק באפשרות להאריך את החוזה בשנה נוספת. לדברי היל, הוא מתכנן לסיים את הקריירה שלו בקבוצה.

קישורים חיצוניים

• פרופיל השחקן באתר הרשמי של ה-NBA
• סטטיסטיקות של גרנט היל
• האתר הרשמי של גרנט היל