גרעין של אמת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | זיגמונט מילושבסקי |
| שפת המקור | פולנית |
| תורגם לשפות | אנגלית, עברית ועוד |
| סוגה | ספר מתח |
| הוצאה | |
| הוצאה | Wydawnictwo W.A.B. |
| תאריך הוצאה | 2011 |
| מספר עמודים | 389 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | פן - הוצאה לאור ומשכל - הוצאה לאור |
| תרגום | ענת זיידמן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003651473 |
גרעין של אמת (בפולנית: Ziarno Prawdy) הוא ספר מתח מאת הסופר הפולני זיגמונט מילושבסקי, שיצא לאור בשנת 2011. הספר עוסק בחקירתם של שלושה מקרי רצח שהתרחשו בעיר הקטנה סנדומייז' שבדרום-מזרח פולין. תוך כדי העלילה עולים לדיון האנטישמיות בפולין, עלילות דם שבהן הואשמו יהודים ברצח פולחני של ילדים נוצרים, וציור הממחיש עלילת דם כזו ותלוי בקתדרלה של סנדומייז'.
ספר זה הוא השני בטרילוגיית עלילותיו של התובע המשטרתי תאודור שצקי.
הספר עובד לסרט באותו שם (Ziarno prawdy) שצולם באתר באפריל-מאי 2014. את תפקיד תאודור שצקי מגלם השחקן הפולני רוברט ויינצקייביץ' (Robert Więckiewicz).
תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מתרחשת במשך 13 ימים, שלכל אחד מהם מוקדש פרק, החל מ-15 באפריל 2009, שבו חלו שביעי של פסח והיום הרביעי של חג הפסחא, ועד 27 באפריל. פרק נוסף, אפילוג, מתרחש ב-8 במאי, שבו חל פסח שני.
בסמוך לבית הכנסת (שהפך לארכיון העירוני) בסנדומייז' נמצאת גופתה העירומה של אלז'בייטה בוּדניק, מורה לאנגלית ופעילה חברתית. צווארה נחתך פעמים אחדות בחפץ חד, וכל הדם הוצא מגופה. סמוך לגופה נמצא חלף – סכין המשמש לשחיטה כשרה, וההשערה שזהו כלי הרצח מעלה חשד לרצח פולחני. על חקירת הרצח ממונה התובע החוקר תאודור שצקי, שעבר מוורשה לסנדומייז' זמן לא רב קודם לכן. מסייעים לו בחקירה התובעת ברברה (בשיה) סובייראי וקצין המשטרה לאון וילצ'ור. לאחר שהתברר שהנרצחת בגדה בבעלה עם אחד מתושבי העיר, יז'י שילר, עולה החשד שהרוצח הוא בעלה, גז'גוז' בודניק, חבר מועצת העיר, אך כעבור זמן קצר מתגלית גם גופתו, ומתברר שגם הוא נרצח באופן טקסי. החשד מופנה אל שילר, מאהבה של בודניק, אך גם הוא נעלם, וגופתו נמצאת במנהרות שמתחת לעיר. כל שלוש הרציחות משקפות סצנות בציור מאת הצייר האיטלקי קרלו דה-פּרֶבוֹ, בן המאה ה-18, התלוי בקתדרלה של סנדומייז', ומתאר רצח פולחני בידי יהודים. בתחילת המאה ה-21 הוסתר הציור בכיסוי בד שעליו הונחה תמונת האפיפיור.
בעקבות מחקר גנאלוגי על אחדים מתושבי סנדומייז', שהזמין שצקי, הוא מגיע למסקנה שהרוצח הוא לאון וילצ'ור ועוצר אותו, משום שיש לו מניע – נקמה על מות אביו, אמו ההרה ועוברהּ, כתוצאה מאנטישמיות כלפיהם. וילצ'ור טוען ששצקי טועה, ואף שאינו מנמק זאת, מצליח שצקי לפענח את הרצח וללכוד את הרוצח האמיתי.
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הספר, "גרעין של אמת", מופיע פעמים אחדות לאורך הספר, בפיהם של אנשים הטוענים, ברצינות או בציניות, שבסיפורים האנטישמיים יש גרעין של אמת. כך, למשל, כאשר לאחר הרצח השני עונה שצקי לעיתונאי "רצח ריטואלי הוא אגדה אנטישמית ותו לא", מגיב העיתונאי: בכל אגדה יש גרעין של אמת".[1] בחקירתו של שילר אומר שצקי בהתגרות: "אומרים שבכל אגדה יש גרעין של אמת".[2] רעיון זו מופיע גם במוטו של הספר, שבו מצוטטות האמירות "לכל אגדה גרעין של אמת" ולעומתה "חצי אמת היא שקר שלם".
תאודור שצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר זה הוא השני בטרילוגיית עלילותיו של התובע המשטרתי תאודור שצקי. הספר הראשון, "Uwikłanie" ("תסבוכת", לא תורגם לעברית), מתאר את חייו בוורשה, עם אשתו ובתו בת האחת-עשרה, עד לגירושיו בעקבות רומן שהיה לו עם עיתונאית. בעקבות חקירת רצח של זונה חשף שצקי פעילות של סחר בנשים בסנדומייז'. משהתברר לו שמשרת התובע בעיר פנויה ניצל את ההזדמנות להתרחק מגרושתו ועבר מוורשה לסנדומייז'. "הכוכב של התביעה המשטרתית בעיר הבירה הפך להיות זר מעורר חשד בעיר קרתנית", מתאר הספר את השינוי.[3] בספר השלישי בסדרה, הנמצא בכתיבה, יעבור שצקי לאולשטין שבצפון פולין.
שצקי שולל בתקיפות את הטענות האנטישמיות המושמעות באוזניו, ובהן כאלה המייחסות את הרציחות לרצח פולחני בידי יהודים. הוא אף מורה לעצור חבורה של 14 בני נוער פשיסטים הקוראים קריאות גזעניות.[4]
במהלך הסיפור נגלים גם קשריו החברתיים של שצקי. בסנדומייז' הוא מקיים קשרים מיניים שטחיים עם קלרה דיבּוּס, הצעירה ממנו ב-15 שנים, ולאחר שזרק אותה היא נוטעת בלבו ספק האם הרתה לו ("אתמול היה יום מאוד-מאוד לא מתאים לחוסר זהירות", היא אומרת לו[5]) לאחר מכן מפתה אותו השופטת מריה טטרסקה ("שיקסע שנראתה כאילו רק הרגע עשתה בגרות"[6]), ולקראת סוף הספר עושה זאת עמיתתו הנשואה, בשיה סובייראי.
אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוך כדי העלילה עולים לדיון האנטישמיות בפולין, ובפרט בסנדומייז'. התובעת בשיה סובייראי מתארת: " סנדומייז' היא המרכז של עלילת הדם, וההיסטוריה של היחסים בין פולנים ויהודים היא דו-קיום חביב והטחת אשמות ופוגרומים שטופי דם לסירוגין."[7] היא מוסיפה: " סנדומייז' היא הבירה העולמית של רצח פולחני. פה הטענות על חטיפת ילדים וכתוצאה מהן הפוגרומים היו מחזוריים כמו עונות השנה. כאן הם נעשו בחסות הכנסייה, כמעט בצורה ממוסדת. כאן עד היום תלויה בקתדרלה תמונה שבה נראים יהודים רוצחים ילדים קתולים."[8]
בעלילת הספר משתלב הציור מאת הצייר האיטלקי קרלו דה-פּרֶבוֹ, בן המאה ה-18, התלוי בקתדרלה של סנדומייז', שבמועד התרחשות העלילה היה מוסתר בכיסוי בד שעליו הונחה תמונת האפיפיור.[9] הציור מתאר רצח פולחני בידי יהודים, ונוצר הרושם ששלוש הרציחות בסנדומייז' משקפות את הציור. הרושם מתחזק כאשר לרוחב הציור מופיעה הכתובת "עין תחת עין" בעברית.[10]
אחד הנחקרים, יז'י שילר, פורשׂ באוזני שצקי את משנתו האנטישמית והאנטי-ישראלית: "פולני ויהודי שגרו בשכונות סמוכות לא יכלו לתקשר, כי הם דיברו בשפות שונות. השכונות היהודיות לא היו בדיוק מוזיאונים פתוחים מטופחים של תרבות מעניינת. היה לכלוך, עוני, זנות. בדרך כלל זה היה חור שחור במפת העיר. הם היו אנשים שמאוד רצו לחיות בפולין המתפתחת, אבל לא היו מוכנים לעבוד ולהילחם למענה."[11]
גם אירועי העבר עולים לדיון, כפי שאומר רומן מישינסקי לשצקי, בהתייחסו לאירועים שלאחר מלחמת העולם השנייה: "היו פולנים שהיו מסוגלים לרצוח משפחות שלמות של יהודים, והיו גם אחרים, שהיו מוכנים לסכן את החיים שלהם כדי להמשיך להסתיר את היהודים, הפעם מפני הפרטיזנים האנטי-קומוניסטים".[12]
קיומה של האנטישמיות זוכה גם לתגובות ציניות מהמתנגדים לה. כאשר מריה מישצ'יק, הבוסית של שצקי וסובייראי, שואלת "מה לגבי המוטיב של רצח פולחני?" עונה לה שצקי: "אנחנו כמובן אוספים את כל היהודים בסביבה".[13] כאשר שצקי מציין שיש למצוא את הדם של הנרצחת מגיב וילצ'ור: "הוא בתוך המצות".[14] כאשר עיתונאית טרדנית שואלת את שצקי האם הוא אנטישמי, הוא עונה: "אם את יהודייה, אז כן, אני אנטישמי".[15]
גרעין של אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמויות המתוארות בספר הן דמויות בדיוניות, וגם העלילה היא פרי דמיונו של המחבר. עם זאת, יש בספר גרעין של אמת. האתרים בסנדומייז' המתוארים בספר – הקתדרלה וציורו של דה-פּרֶבוֹ התלוי בה, בית הכנסת שהפך לארכיון העירוני, המנהרות שמתחת לעיר המשמשות כאתר תיירות – הם אכן חלק מהעיר. הטבח בידוובנה ופוגרום קיילצה, כמו גם הרציחות בשנת 1976 של כריסטינה וסטניסלאב לוקשקו ומייצ'ו קָליטה,[16] עליהם משוחחים שצקי ואנדז'יי שוט, אביה של בשיה סובייראי, אכן התרחשו במציאות. סדרת הטלוויזיה "האב מטאוש" (Ojciec Mateusz), על כומר הפותר תעלומות בלשיות בסנדומייז',[17] אכן שודרה בפולין. "איגוד הפולנים בגרמניה", שסמלו הוא רודלו (אנ'),[18] אכן קיים.
כאשר מילושבסקי נשאל בראיון על שילובם של פרטים עובדתיים בסיפורו, ענה שהוא מנסה לבנות תת-עלילה המבוססת על סיפורים אמתיים, משום שזה יוצר רקע טוב ותורם לאמינות של הסיפור.[19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד אסף, רצח בצל תמונה: על הספר 'גרעין של אמת', בבלוג "עונג שבת", 7 במרץ 2014
- אורית לביא, גרעין של אמת – מותחן חדש על המדפים, 16 בפברואר 2014
- Matt Lebovic, Crime novelist finds ‘Truth’ in anti-Semitic blood libel, The Times of Israel, January 26, 2013
- Richard Jackson, An Interview with Zygmunt Miłoszewski, Words Without Borders, March 19, 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זיגמונט מילושבסקי, גרעין של אמת, תרגום לעברית: ענת זיידמן, פן - הוצאה לאור ומשכל - הוצאה לאור, עמ' 167
- ^ גרעין של אמת, עמ' 129
- ^ גרעין של אמת, עמ' 24
- ^ גרעין של אמת, עמ' 207–213
- ^ גרעין של אמת, עמ' 154
- ^ גרעין של אמת, עמ' 59
- ^ גרעין של אמת, עמ' 75
- ^ גרעין של אמת, עמ' 76
- ^ גרעין של אמת, עמ' 110
- ^ גרעין של אמת, עמ' 233
- ^ גרעין של אמת, עמ' 127
- ^ גרעין של אמת, עמ' 328
- ^ גרעין של אמת, עמ' 81
- ^ גרעין של אמת, עמ' 87
- ^ גרעין של אמת, עמ' 106
- ^ גרעין של אמת, עמ' 279
- ^ גרעין של אמת, עמ' 72
- ^ גרעין של אמת, עמ' 96–97
- ^ Richard Jackson, An Interview with Zygmunt Miłoszewski, Words Without Borders, March 19, 2013
