אברהם בן אברהם
| לידה |
1720?  |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1749 (בגיל 29 בערך) וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18. הגאון מווילנה אמר עליו כי כל השנים בהן חי כיהודי היו כתיקון של אברהם אבינו.
הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם כמה עיבודים ספרותיים למעשה גר הצדק מווילנה. לפי אחד הידועים שבהם, אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי. משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצולה פולנית עשירה ומפורסמת. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, ודרכו התוודע ליהדות וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא, כמו גרים אחרים, "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו).
הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם חזר לווילנה, ולאחר מכן לעיירה לידא הסמוכה, כדי שלא תתגלה זהותו. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא פתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.
עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הוא גר ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם ישוב אל הנצרות. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו לחזור בו, ללא הצלחה.
בדרכו אל המוקד ניגן אברהם את מילות התפילה "אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה; זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ, שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ"[1]. בישיבת וולוז'ין נהגו לנגן ניגון זה. גם הרב איסר זלמן מלצר היה נוהג לנגן ניגון זה בכל מוצאי יום הכיפורים[2][3].
לפי המסורת, אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (13 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "שמע ישראל". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.
בספרות ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייתכן שמקור המעשה הוא במקרה האמיתי של רפאל סנטימני, קרואטי קתולי שהתגייר והועלה על המוקד בווילנה ב-1753[4].
יסודות הסיפור בספרות העברית מצויים כבר במאה ה-18[5]. סיפור מעשה הגרף פוטוצקי - בגרסאות שונות - הופיע בדפוס במקורות עממיים רבים. כך, למשל, בספר חיי מוהר"ן מברסלב[6] ובספר 'מעשה צדיקים'[7] של הרב אברהם כלפון. גם בן התקופה רבי יעקב עמדין שמע את הסיפור. הוא כתב בשנת תקט"ז (1755)[8]:
מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא... שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם... שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על קידוש ה'.
— ויקם עדות ביעקב, דף כה, ב
לציון מיוחד ראויים תיאורים ספרותיים של בני העיר וילנה, המקום בו לפי המסורת התרחשו האירועים הכרוכים בו. כך למשל, בן תקופתו יוצא וילנה, הרופא יהודה בן מרדכי הורביץ מתאר את קורות הגרף פוטוצקי בספרו 'עמודי בית יהודה' (נדפס: אמסטרדם 1766). ומאוחר הרבה יותר חוזר על הסיפור גם אחד מראשי קהילת וילנה שמואל יוסף פין בספרו 'קריה נאמנה' (וילנה 1860).
לפי האגדה הציע לו הגאון מווילנה, שהיה אז בן 29, להצילו על ידי הזכרת שמות קדושים, כלומר שימוש בקבלה מעשית, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.
הרב שלמה זלמן אוירבך, אמר שמקובל לומר בשם הגר"א שאין להקפיד בהליכת ארבע אמות לפני נטילת ידיים שחרית, כיוון שיש אומרים שלאחר מותו של הגרף פוטוצקי, שמסר נפשו על קידוש השם, נחלשה הסטרא אחרא מאוד[9].
החפץ חיים כתב על מעשה הגרף פוטוצקי:[דרוש מקור]
על עלילת הגרף פוטוצקי נכתבה פואמה בידי שמואל לייב גורדון בשם "גר צדק". הפואמה מתחילה במילים: "גרף פוטוצקי גרף פולני-רם..."
ד"ר סופי בן ארצי כתבה את הרומן ההיסטורי "הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי", המתאר את סיפורו.[10]
הסיפור עובד למחזמר בתיאטרון משמחי לב: בשנת 2008 עלתה ההצגה "הגראף פוטוצקי" בהשתתפות עופר הלוי, יקר צמח, שמעון סיאני, ניסים ורטה, יוסף דיין ושי זביב עם מוזיקה מאת עידן יצחקי[11][12][13][14]. בשנת 2019 עלה חידוש להצגה זו בשם "אחד מול כולם"[15][16][17] בהשתתפות עופר הלוי, דני שטג, צור עמר, בני שיף, איתי בלייברג, אליעזר שמעון, יוסף דיין ואודי בן דוד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל חיים בן-דוד, גרף פוטוצקי, או גר הצדק: אגדה דרמטית בחמש מערכות, תל אביב תש"א
- יצחק ברוידס, אגדות ירושלים דליטא, תל אביב: נ' טברסקי, 1947
- הרב צבי יוסף מיסקי, הרוזן פוטוצקי: סיפורו של גר-הצדק הידוע על פי הנוסחה המקורית שהיו מספרים זקני ירושלים דליטא, ירושלים : הוצאת משאבים - מרכז ספרותי-חברתי, 1981
- זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם: סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מווילנה, הוצאת נצח, 1989.
- דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג' עמ' 1090 ואילך.
- סופי בן ארצי, הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי: רומן היסטורי על הגר אברהם בן אברהם, הוצאת ראובן מס, 2020
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם בן אברהם, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- הגרף פוטוצקי, באתר כמעיין המתגבר
- הגרף פוטוצקי, באתר מורשת
- יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל, כרך ח', ניו יורק תרס"ז-תרע"ג, עמ' 197, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שמואל יוסף פין, קריה נאמנה, וילנה תרע"ה, עמ' 125, באתר היברובוקס
- בצלאל לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, ירושלים תשל"ח, עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
ולנטין פוטוצקי, דף שער בספרייה הלאומית- הרס מוחלט או ארמון של חול? • דברים שרואים משם - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, 21 בינואר 2017
- הרב נתנאל יוסיפון, מי קפץ לאש?, באתר ערוץ 7, 21 במאי 2018
- הרב יצחק גינזבורג, אברהם בן אברהם, באתר "גל עיני", 29 ביולי 2019
- נצחיה יעקב, הליטאי שנשרף על קידוש השם: "זה סיפורה של יהדות אירופה במאה ה-18", באתר ynet, 21 באפריל 2021
- ד"ר סופי בן-ארצי, סופו של גר צדק: פרק מהספר "הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי" מאת סופי בן ארצי, באתר "יקום תרבות", 26 באפריל 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך תפילת "לעולם יהא אדם" בתפילת שחרית
- ^ יחיאל משה ורטהיימר, "ויחל משה" עמוד 173
- ^ כאן הניגון של גר הצדק בביצועו של בעל המנגן לוי יצחק שושן.
- ^ נצחיה יעקב, הליטאי שנשרף על קידוש השם: "זה סיפורה של יהדות אירופה במאה ה-18", באתר ynet, 21 באפריל 2021
- ^ * Magda Teter, "The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reasurance," AJS Review 29 no. 2(2005), 237-263 full text article at www.COJS.org
- ^ אות ז', עמ' י"ז.
- ^ סימן רפ"ט, עמ' תצ"ה.
- ^ הספר "ויקם עדות ביעקב" בפורמט דיגיטלי, באתר הספרייה הלאומית
- ^ הליכות שלמה, הלכות תפילה פרק כ' הערה 49; 1=הרב דוד כוכב באתר פורטל הדף היומי
- ^ הליטאי שנשרף על קידוש השם: "זה סיפורה של יהדות אירופה במאה ה-18", באתר ynet, 21 באפריל 2021
- ^
הגרף פוטוצקי, סרטון בערוץ "Nissim Verta", באתר יוטיוב (אורך: 06:02)
- ^ הגראף פוטוצקי 1, סרטון בערוץ "idanyi1234", באתר יוטיוב (אורך: 02:53)
- ^ הגראף פוטוצקי 2, סרטון בערוץ "idanyi1234", באתר יוטיוב (אורך: 01:53)
- ^ הגראף פוטוצקי 3, סרטון בערוץ "idanyi1234", באתר יוטיוב (אורך: 01:35)
- ^ אסף פניאל, גרף במגמת עלייה-ביקורת מופע ילדים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2020
- ^ יצחק טסלר, הקונטרה לפסטיגל: להיטי החנוכה שכבשו את במות המגזר, באתר ynet, 26 בדצמבר 2019
- ^ ההצגה שכובשת את הבמות בארץ - "אחד מול כולם" טריילר, סרטון בערוץ "משמחי לב - תיאטרון יהודי I מבית עופר הלוי", באתר יוטיוב (אורך: 02:29)
