גרשון אגרון

גרשון אגרון
גרשון אגרון, 1949
תאריך לידה	27 בדצמבר 1893
מקום לידה	אוקראינה
תאריך עלייה	במהלך מלחמת העולם הראשונה
תאריך פטירה	1 בנובמבר 1959
עיסוק קודם	עורך עיתון ומנהל הסברה ממשלתי
תפקיד בכיר	ראש עיר
מקום וסוג רשות מקומית	עיריית מערב ירושלים
תאריך תחילת התפקיד	7 בספטמבר 1955
תאריך סיום התפקיד	1 בנובמבר 1959 (יום פטירתו)
קודמו בתפקיד	יצחק קריב
מחליפו בתפקיד	מרדכי איש שלום
מפלגות	מפא"י
תפקידים אחרים	מנהל לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית
רקע מקצועי או הכשרה	עיתונאי, לוחם

גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945

גרשון אגרון (27 בדצמבר 1893 - 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי וראש עיריית ירושלים.

ביוגרפיה

גרשון אגרונסקי נולד באוקראינה ובשנת 1906 היגר עם משפחתו לפילדלפיה שבארצות הברית. שם סיים לימודים תיכוניים ולימודים אקדמיים באוניברסיטת טמפל. עוד בנערותו היה מעורב בפעילות ציונית ואף יזם את הקמתו של מועדון נוער ציוני ושימש כמזכירו. ב- 1915 ייצג את יהודי פילדלפיה כציר בכנס ציוני כלל-אמריקאי בבוסטון. בשנת 1917 עבר להתגורר בניו יורק ושימש כעורך בטאון ההסתדרות הציונית "דאס יידישע פאלק". בשנת 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד האמריקאי של הגדודים העבריים ונלחם לצד הבריטים על אדמת ארץ ישראל. באביב 1920 השתחרר משירותו הצבאי, החליט להשאר בארץ ישראל והשתקע בירושלים.

באותה שנה ניהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית. בין השנים 1921 ו-1924 ניהל את סוכנות הידיעות יט"א (יידישע טלעגראף אגענטור) בניו יורק. בשנת 1924 שב לנהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית, תוך שהוא משמש ככתב בירושלים עבור עיתונים חשובים בעולם כגון טיימס והדיילי טלגרף.

ב-1 בדצמבר 1932 יסד את העיתון בשפה האנגלית Palestine Post בירושלים והיה לעורכו. תחת שלטון המנדט נקט הפלסטיין פוסט בקו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ונקט בקו גלוי ותקיף נגד ההגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. בשנת 1950 שינה העיתון את שמו ל-The Jerusalem Post.

בשנים 1949 – 1951 כיהן כמנהל שרותי ההסברה של ממשלת ישראל.

בשנת 1955 נבחר אגרון לראש עיריית ירושלים, וכיהן בתפקיד זה עד למותו. באוגוסט 1956 ניצל מנסיון הדחה בזכותו של רחמים כלנתר, שנטש את סיעתו, סיעת "הפועל המזרחי", שפעלה כדי להדיח את אגרון, והפך לתומך של אגרון. בתמורה מונה כלנתר לתפקיד סגן ראש העיר הממונה על ענייני דת ותברואה. מעשה זה יצר את המושג כלנתריזם.

בעקבות בניית בריכת ירושלים שהייתה הבריכה הראשונה בירושלים בה רחצו במעורב גברים ונשים והייתה פתוחה בשבת, הדיינים החרדים פנחס אפשטיין, דוד יונגרייז וישראל יצחק רייזמן קיימו נגדו טקס פולסא דנורא, ותלו בטקס זה את מותו, כשבועיים לפני הבחירות הבאות. אגרון נפטר בעקבות סיבוכים שנבעו ממחלת הצהבת בה לקה, ונקבר בהר המנוחות.

על שמו "בית אגרון", ביתה של אגודת העיתונאים בירושלים, רחוב אגרון במרכז ירושלים וכן בית ספר יסודי בשכונת קריית יובל שבירושלים.

קישורים חיצוניים

• ‏מנוחה גרינפלד, בית הספר ע"ש גרשון אגרון, ירושלים, ‏על גרשון אגרון, ‏‏
• גרשון אגרון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
• י. שוכמן, גרשון אגרון בן ששים, דבר, 7 בינואר 1954