גרשון שקד
|
|
גרשון שקד (8 ביולי 1929, וינה – 28 בדצמבר 2006, ירושלים) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ראשית חייו
שקד נולד בשנת 1929 בווינה בירת אוסטריה בשם גֶרהַרד מַנדֶל (Gerhard Mandel). הוריו היו עניים וחסרי השכלה פורמלית, ואהבתו לספרות החלה כשקרא ספרים שאסף אביו הסמרטוטר לשם גריסה. לאחר האנשלוס, ב-1938, כשהיה בן תשע, נאסר אביו על ידי הנאצים לתקופה ממושכת, טראומה שנחרתה בזכרונו של הילד. כעבור שנה, ב-1939, נשלח שקד לבדו לארץ ישראל, במסגרת עליית הנוער, ובחמש השנים שלאחר מכן התחנך בפנימייה בפרדס חנה. הוריו, שהגיעו כמה חודשים אחריו, התיישבו בשכונת פלורנטין בתל אביב. כאשר סיים את הפנימייה בגיל 14 נשלח לזמן מה למשפחה אומנת בירושלים, ולאחר מכן עבר לתל אביב, סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה ב-1948 ובאותה שנה התגייס לצה"ל. חוויות ילדותו הקשות מונצחות בספרו "מהגרים" (2002).
[עריכה] חוקר הספרות העברית
בשנת 1950 החל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1960 החל ללמד בחוג לספרות עברית. ב-1964 קיבל תואר דוקטור, ובין השנים 1964–1965 למד ספרות גרמנית, צרפתית ואנגלית באוניברסיטת ציריך בשווייץ. ב-1975 מונה כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. שימש ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. פרש לגמלאות מן האוניברסיטה העברית ב-1997, והחל ללמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מפעלו הספרותי הגדול של שקד הוא סדרת הכרכים "תולדות הסיפורת העברית 1880–1980" – חמישה ספרי מחקר מקיפים שפרסם בין 1977 ל-1998. מחקר זה זיכה אותו בפרס ביאליק ב-1986 ובפרס ישראל ב-1993. לפי ספרים אלה ערכה תמר לוטן את סדרת "לשון המראות" אודות הספרות העברית בטלוויזיה החינוכית.
שקד היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כתב כעשרים ספרי ביקורת ומחקר בתחום הסיפורת העברית, מאות מאמרים, וכן ספרות אוטוביוגרפית. חקר בין היתר את יצירות מנדלי מוכר ספרים וש"י עגנון, ואת המגמות הכלליות בספרות העברית לדורותיה – הן בראייה לאחור והן בעת התרחשותן.
באפריל 1988 הוצתו מכוניתו ודלת ביתו על ידי הארגון שכונה באותם ימים הסיקריקים, לאחר שחתם על עצומת "הפורום המתון" שקראה לממשלה לנהל משא ומתן עם הפלסטינים.
גרשון שקד נפטר בירושלים ב-28 בדצמבר 2006 בעת ניתוח לב, הותיר אחריו את אשתו, מלכה שקד, חוקרת ספרות, ושתי בנות.
[עריכה] מספריו
- גל חדש בסיפורת העברית: מסות על סיפורת ישראלית צעירה, ספרית פועלים, תשל"א 1971 (מהדורה שנייה מורחבת: תשל"ד 1974).
- אמנות הסיפור של עגנון, ספרית פועלים, 1976.
- פנים אחרות ביצירתו של עגנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- ללא מוצא, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- ספרות אז, כאן ועכשיו, הוצאת זמורה-ביתן, תשנ"ג-1993.
- מנדלי, לפניו ואחריו, הוצאת מאגנס, תשס"ה-2004.
- הסיפורת העברית 1880-1980 כרכים א'-ה', הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר, 1977–1998.
- אין מקום אחר, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז, (בעריכת גבריאלה אביגור-רותם), הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ו 2006. הספר זיכה את שקד בפרס בהט.
- תמונה קבוצתית: היבטים בספרות ישראל ובתרבותה, עורכים: מלכה שקד וגדעון טיקוצקי. הוצאת דביר ומרכז הקשרים (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), 2010.
[עריכה] לקריאה נוספת
- וולפגנג איזר, 'גרשון שקד על הסופרים היהודים בעת שקיעת הממלכה ההבסבורגית', ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 2000.
- דן לאור, 'דיוקנו של המבקר כאיש פוליטי': ביקורת על גרשון שקד: "אין מקום אחר; על ספרות וחברה".
- יהודית בר-אל, יגאל שוורץ, תמר ס. הס, רשימת הפרסומים של גרשון שקד 1952–1952, ביבליוגרפיה של שקד, כתר, ירושלים, 2000.
- אמנון נבות, "לא אשנב, לא כניסה צדדית", עכשיו, 50, תשמ"ה-1985.
- אבנר הולצמן, 'דיוקנה של סיפורת ריאליסטית', על גרשון שקד, "הסיפורת העברית 1880–1980; [ד] בחבלי הזמן; הריאליזם הישראלי, 1938-1980", 1993, מדעי היהדות, 34, תשנ"ד-1994.
- זיוה שמיר, 'מפעל חלוצי', על הסיפורת העברית של גרשון שקד, ידיעות אחרונות, פברואר 1984.
- גבריאל מוקד, 'סיפורת עברית - הפיסגה והמישור, גרשון שקד, "הסיפורת העברית 1980-1880", כרך ב (1983)', עכשיו, 49, תשמ"ד-1984.
- רות וייס, 'חייו ומותו של מבקר ספרות ציוני', ארץ אחרת, אפריל-מאי 2007.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גרשון שקד ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- גרשון שקד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- הספרים של גרשון שקד באתר סימניה
- יורם קניוק, הסופר ששכח שהוא מבקר, באתר הארץ, 2 בינואר 2007
- מירב קריסטל, הלך לעולמו פרופ' גרשון שקד, באתר ynet, 28 בדצמבר 2006
- עמוס עוז, המיילד: דברים על קברו של גרשון שקד, באתר ynet, 7 בינואר 2007
- שירי לב-ארי, ממסד ספרותי של איש אחד, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
- א.ב. יהושע, המהגר של "אין מקום אחר", באתר הארץ, 1 בינואר 2007
- אורי פז, הזהות היהודית הנסתרת של פרופ' גרשון שקד, באתר פאזל, 3 בינואר 2007
- אריאל הירשפלד, פתאום אפשר היה לראות ציור של בּוֹש בפיסקה של פוגל, באתר הארץ, 5 בינואר 2007
- אלן מינץ, ר' גרשון ור' יודיל, באתר הארץ, 4 בינואר 2008
- אבנר הולצמן, "תמונה קבוצתית: היבטים בספרות ישראל ובתרבותה" מאת גרשון שקד, שירת הברבור, באתר הארץ, 24 במרץ 2010
מפרי עטו:
- גרשון שקד, שבחי החמסין, באתר ynet, 12 באוגוסט 2001 - על ספרה של גבריאלה אביגור-רותם, "חמסין וציפורים משוגעות"