גשם הערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך[1]. היה בעל בריתם של סנבלט וטוביה העמוני ויריבו של נחמיה (נחמיה ב' י"ט, ו' א'). בספר נחמיה פרק ו', פסוק ו' הוא קרוי גַשְׁמוּ, מה שסביר יותר כשמו הנכון, כשם שבט ערבי ידוע בשם "גֻשָמוּ" (קוק, "מילון מונחים ארמי"). כאשר נחמיה פנה לבניית חומות ירושלים, השומרונים והערבים עשו מאמצים כדי להפריע לו. גֶשֶׁם או גַשְׁמוּ, שכנראה היה המנהיג של הערבים, הצטרף לשומרונים והאשים את נחמיה במזימה נגד המלך הפרסי.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערבים ככלל מוזכרים גם כן בתנ"ך (דברי הימים י"ז פסוק י"א, כ"א פסוק ט"ז, כ"ו פסוק ז'), אך אין איזכור של דמות ערבית ספציפית, מלבד זו של גשם הערבי.