גשר השלום
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשת תחתית, גשר מסבך, גשר אגרה, גשר, גשר בין-לאומי  |
| מיקום | נהר הניאגרה |
| מדינה |
 קנדה |
| מפעיל |
Buffalo and Fort Erie Public Bridge Authority |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1925–1927 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
7 באוגוסט 1927 |
| חומרי בנייה | פלדה |
| אדריכל | אדוארד לופר |
| מידות | |
| אורך |
5,800 רגל, 1,768 מטר |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
6 |
| מִפְתָּח מרבי |
130 מ' |
| קואורדינטות | 42°54′25″N 78°54′20″W / 42.9069°N 78.9056°W |
  | |
גשר השלום הוא גשר בינלאומי בין ארצות הברית לבין קנדה בקצה המזרחי של ימת אירי, מעל נהר הניאגרה.
הגשר הוקם בשנת 1927 ומחבר בין העיר באפלו שבניו יורק לעיר פורט אירי שבקנדה. אורכו של הגשר הוא כ-1,768 מטר (5,800 רגל). הגשר נבנה במלאת 100 שנה של שלום בין ארצות הברית לקנדה לפיכך הוא נקרא "גשר השלום".
הגשר הוא אחד מן החשובים ביותר בצפון אמריקה ועל פי הערכות שונות עוברות בו מדי יום למעלה מ-4,000 משאיות.
היסטוריית הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית הגשר אושרה ב-6 באוגוסט 1925 ואדוארד לופר נבחר למהנדסו הראשי. הבנייה החלה באותה השנה והסתיימה בשנת 1927. הקושי העיקרי שהתעורר במהלך בניית הגשר היה עקב זרימתו הרבה והמהירה של נהר הניאגרה. ב-13 במרץ 1927 נסע לופר במכונית בפעם הראשונה על הגשר וב-1 ביוני 1927 נפתח הגשר לציבור.
טקס הפתיחה הרשמי נערך כחודשיים לאחר מכן, ב-7 באוגוסט, בנוכחות כ-100,000 איש, והועבר בשידור חי ברדיו. הערכת העיתונים בארצות הברית לאחר מכן הייתה שמספר המאזינים לאירוע היה כ-50 מיליון.[דרוש מקור]
בין המשתתפים באירוע היו: נסיך ויילס, הנסיך ג'ורג' (לימים המלך אדוארד השמיני), ראש ממשלת קנדה ויליאם ליון מקנזי קינג, ראש ממשלת בריטניה סטנלי בולדווין, סגן נשיא ארצות הברית צ'ארלס דוז, שר החוץ פרנק קלוג ומושל ניו יורק אל סמית'.
