גשר פז

גשר פז
	גשר פז, 2018
כינוי	גשר "של"
תאריך הקמת המחלף	מקורית 24 ביולי 1931; מחודשת 2006
מיקום	חיפה
כבישים במחלף	כביש 4; רחוב חלץ
מסילות במחלף	מסילת החוף
קואורדינטות	32°47′54″N 35°01′08″E / 32.798294°N 35.019004°E
	(למפת חיפה רגילה) גשר פז

גשר פז הוא גשר מרכזי בחיפה, המחבר בין כביש 4 מערב (דרך בר יהודה-צייזל-חטיבת גולני), רחוב חלץ, והשכונות הדר, חליסה, נוה פז, נווה שאנן ואזור חוף שמן. הגשר יוצר את מה שהוא כנראה המחלף הראשון שנבנה בארץ ישראל, והיחיד עד לבנייתו של מחלף זכרון יעקב בשנת 1967.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לחנוכתו של מחלף חירם במרכז העיר התחתית, היה גשר פז שער הכניסה העיקרי לעיר מאזור מערב הקריות. זאת, באמצעות כביש שכונה בפי תושבי האזור בשם "כביש 58", אשר הוביל מקריית חיים, עבר בצמוד לחומת בית הספר למקצועות הטכניים של חיל האוויר (בית הספר "הטכני") והסתיים בגשר.

בשנת 1931, בעיצומה של תקופה בה עברה חיפה תנופת בנייה ופיתוח, הוקם גשר מעל כביש 4. הגשר נחנך ב-24 ביולי 1931 בנוכחות הנציב העליון^[1]. הגשר נועד לשרת את התנועה הפונה לכיוון תחנת הכוח ומתקני חברת הדלק הבריטית "של" בחוף שמן. בתחילה נקרא הגשר "גשר של", ולאחר הקמת חברת פז חברת הנפט שרכשה את נכסיה בישראל של חברת של, שונה שמו ל"גשר פז". הגשר התחבר לכביש 4 באמצעות צומת קטן מעט ממערב לגשר (ששימש ליורדים מהגשר), ורמפת עלייה מעט ממזרח לגשר. הגשר עבר מעל כביש 4 ומסילת הרכבת. מעט ממערב לגשר נמצא צומת הגיבורים/בר יהודה, המחבר בין שכונת הדר לכביש 4, וגשר פז.

במהלך השנים חובר לגשר רחוב החשמל, המחבר בין כביש דורי (העולה לאזור נווה שאנן ולשכונת נוה פז ונוה יוסף) למחלף, ומאפשר חיבור בין הקריות לשכונות הכרמל, לטכניון ולאוניברסיטה. המחלף לא היה שלם, ולא אפשר מעבר מכביש 4 מזרח (מכיוון צומת הצ'ק פוסט) לעבר חוף שמן ובכיוון ההפוך. חיבור זה מתאפשר בגשר גדוד 21, שנבנה כ-400 מטרים ממזרח, ומחבר בין רחוב החשמל לבין כביש 4.

בשנת 1977 עיצב האמן גרשון קניספל תבליטים לעיטור הגשר משני צדדיו.

במהלך שנות ה־90 נבנתה רמפת ירידה חדשה מהגשר, שאפשרה את החיבור בין "כביש 58" הישן וכביש 4 מערב, וביטלה את צומת הירידה הקודם מהגשר. הצומת החדש ביטל רמזור על דרך 4 לכיוון מזרח, ואפשר תנועה בנפח רב יותר באזור. רמפת הירידה מתפצלת לשני נתיבים, כאשר אחד מוביל לדרך בר יהודה בעיר התחתית, והשני לצומת רחוב הגיבורים, המשמש ככניסה לאזור הדר.

במהלך בניית מסלולי המטרונית התבטל הנתיב מכביש 4 לדרך הגיבורים לכיוון מערב ונוספו רמזורים בנתיבים של דרך בר יהודה.

כביש 22, שהחליף את כביש 58 הישן, נסלל מעט מצפון לגשר, ואפשר חיבור ישיר בין התנועה מאזור הקריות לעיר התחתית, ללא צורך במעבר בגשר פז. בנקודת המפגש בין כביש 22 וכביש גשר פז נבנה מחלף חוף שמן. פתיחת מחלף קישון וחיבור כביש 75 עם כביש 22 אפשרה את חיבור התנועה הבאה ממזרח לגשר פז, ללא צורך במעבר באזור צומת הצ'ק פוסט.

החלפת הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-21 הוחלף גשר פז הישן בחדש. הגשר המקורי היה בגובה כ-4 מטרים, נמוך ביחס לסטנדרטים הנהוגים בימינו לגשרים, וכתוצאה מכך, הוא ספג פגיעות חוזרות ונשנות ממשאיות שעברו תחתיו, כשלעיתים חלקן אף נתקעו במקום וגרמו בכך לשיבושי תנועה קשים. כדי לפתור את בעיית הגובה, נבנה בצמוד לגשר הישן גשר מודרני גבוה יותר, מתוך מטרה להרוס בעתיד את הגשר הישן. הגשר החדש עוטר בהעתק מוגדל של התבליטים שהיו על הגשר הישן.

בעת תכנון הריסת הגשר התגלעה מחלוקת בין עיריית חיפה לבין גורמים חרדים אודות מועד הריסתו, שנקבע בתחילה לשבת ולבסוף נדחה ללילה של יום חול. מצב זה גרם לדחייה ארוכה במועד ביצוע הריסת הגשר הישן. לבסוף, נהרס הגשר בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, תוך ניצול הירידה הניכרת בעומס התנועה עקב המלחמה. ההריסה החלה ביום חמישי והסתיימה ביום המחרת. לטענת העירייה, באופן זה בוצעה ההריסה ללא חילול שבת, ואולם גורמים דתיים שונים טענו כי חלק מהגשר נהרס בפועל לאחר כניסת השבת.