ג'אנגו ללא מעצורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'אנגו ללא מעצורים
Django Unchained Poster Israel.jpg
כרזת הסרט בישראל
שם במקור: Django Unchained
בימוי: קוונטין טרנטינו
תסריט: קוונטין טרנטינו
שחקנים ראשיים: ג'יימי פוקס
כריסטוף ואלץ
לאונרדו דיקפריו
סמואל ל. ג'קסון
וולטון גוגינס
קרי וושינגטון
דניס כריסטופר
דון ג'ונסון
הקרנת בכורה: 25 בדצמבר 2012
משך הקרנה: 165 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 100 מיליון דולר[1]
הכנסות: 425,368,238 דולר‏[1]
פרסים: 2 פרסי אוסקר
2 פרסי גלובוס הזהב
2 פרסי באפט"א
דף הסרט ב-IMDb

ג'אנגו ללא מעצוריםאנגלית: Django Unchained) הוא מערבון בבימויו של קוונטין טרנטינו, אשר יצא לאקרנים בארצות הברית ב-25 בדצמבר 2012. עלילת הסרט מתרחשת בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית, ומציגה בצורה גראפית את היחס האלים במדינות דרום ארצות הברית כלפי העבדים השחורים. במרכז הסרט מתוארת מערכת היחסים בין ג'אנגו, עבד שחור משוחרר, לבין דר' קינג שולץ, צייד ראשים לבן ממוצא גרמני. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר, גלובוס הזהב ובאפט"א. בשלושת הטקסים הסרט זכה באותן קטגוריות: התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטוף ואלץ).

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר עלילת הסרט מתרחשת כשנתיים לפני מלחמת האזרחים האמריקנית בדרום ארצות הברית. ג'אנגו (ג'יימי פוקס) הוא עבד שחור, שמובל יחד עם עוד עבדים אחרים בעודם יחפים וללא חולצות בשממה של ארצות הברית. בעת שמובילים אותו לבעליו החדשים, נתקלת השיירה בצייד הראשים הגרמני ד"ר קינג שולץ (כריסטוף ואלץ), ההורג לפרנסתו פושעים נמלטים. שולץ רודף אחר האחים בריטל הרצחניים, ומאחר שאינו יודע כיצד הם נראים, הוא מחפש את האדם האחרון שראה אותם - ג'אנגו. שולץ מציע לשלם לשני האחים שמובילים את השיירה (אייס ודיקי) עבור ג'אנגו, אך מתפתח עימות ולבסוף שולץ רוצח את אחד מסוחרי העבדים, ואת השני מותיר לכוד מתחת לסוסו, ולבסוף (לאחר עזיבת שולץ עם ג'אנגו) לחסדיהם של שאר העבדים. הוא לוקח את ג'אנגו איתו ומבטיח לשחררו לאחר שילכדו את האחים בריטל, חיים או מתים.

ג'אנגו ושולץ מגיעים לאחוזתו של ספנסר "ביג דדי" בנט (דון ג'ונסון) ומציעים לו הצעת מחיר גבוהה במיוחד לקניית אחת מעבדיו. בזמן ששולץ ובנט נכנסים לבית, לפי בקשתו של שולץ, ג'אנגו מובל ברחבי אחוזתו של בנט להתרשם ממנה. בעת סיורו הוא מזהה את האחים בריטל והורג שנים מהם, את השלישי הורג שולץ שממהר לאזור. בנט ואנשיו מגיעים אף הם, עצבניים ונושאים רובים, אולם שולץ מדגיש בפניהם שהוא צייד ראשים של פושעים נמלטים, ולפיכך הוא וג'אנגו הם למעשה נציגי החוק, ולכן אסור לפגוע בהם. בלית ברירה, בנט מאפשר להם לקחת את הגופות של הפושעים, ומורה להם להסתלק מאדמותיו.

בלילה של אותו היום, בנט מוביל כ-30 אנשים רכובים על סוסים וחובשים ברדסים לבנים המזכירים את הקו קלוקס קלאן לנקום בשולץ וג'אנגו, אך נקלעים לוויכוח מטופש ביניהם בנוגע לברדסים המקשים עליהם לראות, ובסופו של דבר נפגעים מדינמיט שהטמינו בקרונם שולץ וג'אנגו, אשר יורה בעצמו מן המארב בבנט ברובה, בפעם הראשונה בחייו.

לאחר הצלחתם במשימה, שולץ עומד במילתו, ומשחרר את ג'אנגו, אולם מציע לאחרון הצעה במסגרתה יעזור לו לשחרר את רעייתו ברומהילדה, המוחזקת כשפחה באחוזה במיסיסיפי, אם יהיה מוכן להשאר איתו בזמן החורף ולתפוס פושעים נוספים. בהמשך ג'אנגו, אשר רכש כישורי צליפה מרשימים, מחסל מן המארב את הפושע המבוקש סמיטי באקול, עליו פרס של 7000 דולר, אף שהאחרון נמצא ליד בנו בשדה, ולאחר מכן גם את שלושת אנשי חבורתו, המבוקשים אף הם. שולץ מעניק לו את מודעת ה"מבוקש" של באקול, באומרו שזה סימן למזל לשמור את המודעה של הפושע הראשון שהוא תפס.

עם תום החורף, ג'אנגו ושולץ יוצאים לחפש את ברומהילדה. החיפוש של ג'אנגו ושולץ מוביל אותם לקלווין קנדי (לאונרדו דקפריו), הבעלים של אחוזת "קנדילנד". הם פוגשים את קנדי בזמן שהוא צופה בהיאבקות מנדינגו, בה עבדים נלחמים אחד בשני עד מוות לשעשוע בעליהם. שולץ וג'אנגו מציגים עצמם כסוחרי לוחמי מנדינגו, ומציעים לקנדי סכום מופרז של 12,000 דולר, עבור מתאבק מנדינגו טוב. קנדי מסוקרן וניאות להזמין את השניים לאחוזתו. החלפת מבטים בין ג'אנגו לבין השפחה ברומהילדה, מעוררת את חשדו של סטיבן (סמואל ל. ג'קסון), עבדו הנאמן של קנדי. סטיבן חולק את חשדותיו עם אדונו, בסצנה שמבהירה שלמעשה סטיבן הוא זה ששולט בקנדי ולא ההפך. קנדי הנסער חוזר לשולחן הארוחה וחושף שהוא יודע את האמת, תוך איומים על ג'אנגו ושולץ. תחת איומיו של קנדי, ג'אנגו ושולץ רוכשים את ברומהילדה במחיר מופקע, ומקבלים את שטר המכירה שלה. כאשר קנדי מתעקש לחייב את שולץ ללחוץ את ידו כדי לחתום את העסקה סופית, המצב מתדרדר לקרב יריות, במהלכו נהרגים שולץ, קנדי ורבים נוספים מבני הבית. לאחר קרב ממושך, ג'אנגו נלכד, ובעצתו של סטיבן, מוחלט שהוא יימכר לחברת כריה אכזרית, שם יעבוד עד מוות.

בזמן הנסיעה של ג'אנגו ועבדים נוספים שמוגלים מאחוזת קנדילנד למכרות, משכנע ג'אנגו את מוביליו לשחרר אותו, תוך שהוא גורם להם להאמין שבאחוזת קנדילנד מסתתרים חבורת סמיטי באקול, אותה ג'אנגו מנסה לצוד. עם שחרורו ג'אנגו הורג את המובילים, משחרר את העבדים שנסע עימם וחוזר לקנדילנד כדי לשחרר את ברומהילדה. עם הגיעו לקנדילנד, ג'אנגו הורג את הלבנים שנותרו בחיים ואת סטיבן, ומשחרר את אשתו ברומהילדה. שניהם רוכבים אל עבר האופק כשברקע אחוזת קנדילנד מתפוצצת ונשרפת

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת סרטיו הקודמים של טרנטינו, המבנה של הסרט הוא לינארי והוא מחולק לשלוש מערכות, כפי שעושים בקולנוע ההוליוודי.

המערכה הראשונה - שולץ משחרר את ג'נגו והצופים רואים במטמורפוזה של ג'אנגו, הוא הופך מעבד שחור לצייד ראשים תחת הדרכתו של ד"ר שולץ. המערכה השנייה - מהרגע שבו פוגשים את דיקפריו עד מותו. פה למעשה, מתרחשת התפנית של ד"ר שולץ. כמו הצופה המודרני, הנאור - ד"ר שולץ האירופי המנומס יוצא למסע בתוך נבכיה האפלים של אמריקה פרה-מלחמת האזרחים. האירועים שראה, בעיקר ההתייחסות הסדיסטית של קלווין לנתיניו העבדים, זעזעו אותו, אפילו כצייד ראשים. וזה מוביל למה שקרה בסוף המערכה השנייה; ד"ר שולץ מעדיף למות מאשר ללחוץ לקווין קנדי את ידו. במערכה השלישית - ג'אנגו נותר לבדו וכעת מגיע למעשה לסיפור העיקרי - הנקמה שלו.

שולץ אומר לג'נגו בתחילת הסרט, כשהוא מלמד אותו את רזי מקצועו. יש "דמות" שהוא אמור לשחק, דמות שהוא אמור לשמור עליה עד שהוא ישיג את האיש שהוא מחפש. זה אגב, מוטיב חוזר בסרטיו של טרנטינו. אבל במהלך המערכה השנייה של הסרט. שולץ שובר אותה – לעומת ג'אנגו ששומר אותה לכל אורך הדרך. אפשר להבחין זאת בסצנה שבה קנדי מנסר גולגלת ונואם על נחיתותו של האדם השחור. ד"ר שולץ, נראה מבועת, ואילו ג'אנגו שומר על קור רוח. במובן מסוים, התפקיד של ד"ר שולץ בסרט הוא להדריך את ג'אנגו, שילמד להיות חופשי, לדאוג לעצמו. הוא יודע מה הוא צריך לעשות והוא עושה את זה, הוא לא זקוק יותר לשולץ, ולכן הוא (שולץ) מת.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהפינה העליונה השמאלית (עם סיבוב השעון): ג'יימי פוקס, כריסטוף ואלץ, סמואל ל. ג'קסון וקרי וושינגטון. חלק מצוות השחקנים בפריימריה של הסרט בפאריס, ינואר 2013

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ב-2007 טרנטינו החל לדבר על ג'אנגו ללא מעצורים, בראיון עם הדיילי טלגרף דיבר על הרעיון של מערבון ספגטי, "אני רוצה לעשות סרט על העבר הנוראי של אמריקה עם העבדות אבל לעשות את זה כמו מערבוני ספגטי".

ב-2 במאי 2011 אושר שהכותרת של הסרט תהיה Django Unchained ויציג את נקמתו של עבד לשעבר במעביד. טרנטינו סיים את התסריט ב-26 באפריל 2011. צילומי הסרט החלו ב-27 בינואר 2012.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט התקבל בביקורות חיוביות והיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר,‏[2] מתוכן זכה בשתי קטגוריות, התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה כריסטוף וולץ. באתר Rotten Tomatoes,‏[3] הסרט קיבל ביקורות חיוביות ברובן עם 88% ביקורות חיוביות מתוך 209 מבקרים. ביקורות הגולשים אף נתנו לסרט ציון גבוה יותר של 94%. ב-IMDb,‏[2] הסרט קיבל ציון של 8.6, מתוך 10, בממוצע מלמעלה מ- 200,000 גולשים. רוב הביקורות, החמיאו על הסגנון של הסרט והתסריט השנון של טרנטינו, כמו גם על הפסקול. מבקרים כגון רוג'ר אברט, אמרו שמדובר באחד מהסרטים הטובים של השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נתוני הסרט ג'נג'ו חסר מעצורים מתוך אתר Box Office Mojo' כניסה אחרונה בתאריך 04/05/13
  2. ^ 2.0 2.1 עמוד הסרט באתר IMDb
  3. ^ עמוד הסרט באתר Rotten Tomatoes