ג'אנלוקה זמברוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה הגהה והתמקדות במושא הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ג'אנלוקה זמברוטה
Gianluca Zambrotta.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 19 בפברואר 1977 (בן 37)
מקום לידה קומו, איטליה
גובה 1.81 מטר
עמדה מגן ימני
מועדונים כשחקן
1994 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2006
2006 - 2008
2008 - 2012
2013 - 2014
סה"כ
קומו קלציו
בארי
יובנטוס
ברצלונה
מילאן
קיאסו
48 (6)
59 (6)
217 (6)
58 (3)
80 (2)
10 (2)
472 (26)
נבחרת לאומית כשחקן
1999 - 2010 איטליה 98 (2)
קבוצות כמאמן
2013 - קיאסו

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ג'אנלוקה זמברוטה (איטלקית: Gianluca Zambrotta; נולד ב-19 בפברואר 1977 בקומו, איטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת המגן הימני בקיאסו מהליגה השנייה בשווייץ. בעבר שיחק ביובנטוס, ברצלונה ומילאן ולזכותו 98 הופעות בנבחרת איטליה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמברוטה החל את הקריירה שלו בגיל 17 בעיר לידתו, בקבוצה קומו קלציו בשנת 1994. בעונתו הראשונה עם קומו בליגה השנייה הוא שיחק משחק אחד בלבד. בשנת 1995, קומו ירדה לליגה השלישית וזמברוטה קיבל יותר דקות משחק בקבוצה הראשונה. בעונות 1995/96 ו-1996/97 הופיע 47 פעמים והבקיע שישה שערים לזכות קבוצתו.

ב-1997, תחילת דרכו של זמברוטה בליגה האיטלקית הראשונה הייתה כאשר א.ס בארי זיהו את הפוטנציאל שלו. זמברוטה הוחתם על ידי מאמן הקבוצה כאשר עלתה לסרייה א'. בשנתו הראשונה בליגה הראשונה, הוא שיחק באגף השמאלי והבקיע שני שערים ב-27 הופעות. בעונת 1998/99, לאחר עזיבתו של ניקולה ונטולה, מקומו של זמברוטה בהרכב הובטח והוא הציג את היכולת שלו. במחזור הראשון הוא הבקיע את השער היחיד במשחק נגד ונציה בדקה התשיעית. זמברוטה המשיך לפרוח והיה דמות המפתח בהצלחתה של בארי בתחילת העונה. במחזור השביעי הבקיע את השער הראשון במשחק בסן סירו ועזר לבארי לנצח את אינטר 3-2. בפברואר 1999, אחרי שהרשים בנבחרת הצעירה, זכה לקריאתו של מאמן איטליה דינו זוף לשחק במדי הנבחרת. הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק נגד נורבגיה. הוא הפך להיות שחקן בארי הראשון שמשחק בנבחרת הבוגרת מזה 50 שנה. במשך עונת 1998/99 הופיע 32 פעמים והבקיע ארבעה שערים. באמצע העונה עבר לקבוצה המוצלחת ביותר באיטליה, יובנטוס, שהודרכה על ידי קרלו אנצ'לוטי. מחירו היה 15.85 מיליון אירו, והוא נועד להתחיל לשחק במדי הזברות רק לאחר סוף העונה.

אחרי מעברו ליובנטוס, המשיך זמברוטה במומנטום החיובי שלו. הוא הופיע 32 פעמים בעונתו הראשונה בטורינו והבקיע שער אחד. ב-14 במאי 2000, ביום האחרון בעונה, החמיצה יובנטוס את האליפות לאחר שהפסידה 1-0 במשחק חוץ לפרוג'יה, בעוד לאציו ניצחה את רג'ינה 3-0 והשיגה את יובנטוס בנקודה אחת. באותו משחק זמברוטה נכנס כמחליף במחצית השנייה והורחק בכרטיס אדום על ידי השופט.

בעונתו השנייה ביובנטוס, עונת 2000/2001, זמברוטה שותף ב-29 משחקי ליגה והבקיע שלושה שערים. יובנטוס סיימה כסגנית האלופה בשנית. זמברוטה זכה באליפות הראשונה שלו רק בעונה שלאחר מכן, עונת 2001/2002, עונה בה הופיע 32 פעמים והבקיע שער אחד.

בעקבות פציעה במשחק הנבחרת נגד דרום קוריאה בזמן מונדיאל 2002 הוא החמיץ את פתיחת עונת 2002/2003. בזמן חסרונו ההחתמה החדשה של יובנטוס, מאורו קמורנסי, תפס את מקומו באגף הימני ואף עשה זאת היטב. כתוצאה מכך, מאמן הקבצה, מרצ'לו ליפי, החליט להציב את זמברוטה כמגן שמאלי בעת חזרתו למגרשים. זמברוטה הסתגל בזריזות למקום החדש וביצועיו היו טובים מאוד. הוא נשאר שחקן הרכב קבוע בזמן שהקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות והגיעה לגמר ליגת האלופות, בו הפסידה למילאן בבעיטות עונשין.

זמברוטה זכה בשתי אליפויות עם יובנטוס (במקור אלו היו ארבע, אך שתי האליפויות האחרונות הועברו לאינטר מילאנו בשל פרשת הטיית המשחקים), ובשש עונותיו בקבוצה הופיע במדיהם 185 פעמים והבקיע שבעה שערים. בעונתו האחרונה בקבוצה, עונת 2005/2006, לאחר פציעתו של זבינה והגעתו של צ'ילני ובגלל הצלחתו בתור מגן ימני בנבחרת, זמברוטה החליף את מקומו במגרש למגן ימני. מאז, הוא משחק לעתים כמגן ימני ולעתים כמגן שמאלי. בשנת 2005 הוא האריך את חוזהו עד לשנת 2010 אך משום שנגזר על יובנטוס לרדת ליגה, בעקבות פרשת הטיית המשחקים, הוא החליט לעזוב את המועדון, כאשר קבוצות כמו מילאן, צ'לסי, ריאל מדריד וברצלונה חופצות בשירותיו. בסופו של דבר הוא עבר לברצלונה, אלופת אירופה באותה שנה, במחיר של 14 מיליון אירו. הוא חתם על חוזה לארבע עונות עם הקבוצה, שם יצטרף לחברו לקבוצה ליליאן תוראם.

ברצלונה קנתה את כרטיס השחקן של זמברוטה בעיקר בגלל העובדה שלא היה לה מגן ימני ראוי, ותפקידו היה להחליף את ז'וליאנו בלטי ואולגר פרסאס החלשים ממנו.‏[1] ב-4 באוגוסט 2006, אחרי חופשת המנוחה ממונדיאל 2006, זמברוטה חבר לקבוצתו החדשה ברצלונה בלוס אנג'לס, שם ברצלונה עברה במסע קדם העונה שלה. הוא התאמן עם חבריו החדשים לקבוצה והופעת הבכורה שלו במדי הבלאוגרנס הייתה במשחק האחרון במסע, ב-13 באוגוסט, נגד ניו יורק רד בולס. מיקומו בקבוצה היה לא ידוע, אך זמברוטה טען בריאיון שלא אכפת לו היכן ישחק והוא מוכן לעשות כל מה שמאמנו החדש פרנק רייקארד רוצה. הופעת הבכורה הרשמית שלו הייתה ב-17 באוגוסט במשחק נגד היריבה המקומית אספניול בסופר קאפ הספרדי. ב-17 במרץ 2007 הוא הבקיע את שערו הראשון בעבור ברצלונה במשחק ליגה נגד רקראטיבו הואלבה. הוא גם הבקיע במשחק נגד אתלטיקו מדריד באצטדיון ויסנטה קלדרון ונגד חימנסטיק, מה שאומר שהוא הבקיע שיא של שערים בעונה אחת - שלוש פעמים הבקיע, וכולם במשחקי חוץ. בתחילת עונתו השנייה בברצלונה, עונת 2007/2008, ירד מעמדו של זמברוטה בקבוצה, ובזמן שנפצע קרלס פויול הוסט מעמדת הבלם למגן הימני בשביל להחליף את זמברוטה, אך בעת שחזר לכשירות לא חזר לשחק באופן קבוע ופויול נשאר מגן ימני.

לאחר שתי עונות ללא תארים בברצלונה, חתם זמברוטה במילאן ב-1 ביוני 2008. מילאן שילמה עבור דמי העברתו 8.5 מיליון אירו. בעונת 2010/11 זכה בליגה האיטלקית עם מילאן. בתאריך 13 במאי 2012 שיחק זמברוטה 90 דקות בניצחון של מילאן על העולה החדשה שירדה בחזרה, נובארה. אלו היו 90 הדקות האחרונות של השחקן כי חוזהו בקבוצה הסתיים.

ב-19 ביולי 2013 חתם זמברוטה בקיאסו מהליגה השנייה בשווייץ, ושימש כשחקן וכעוזר המאמן בקבוצה, ומאוחר יותר כמאמן בפועל.

נבחרות איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הצעירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא הרבה אחרי שזמברוטה הגיע לליגה הראשונה, הוא הצליח להשיג את תשומת לבם של אנשי הכדורגל באיטליה. הוא נבחר לשחק במדי הנבחרת הצעירה של איטליה בפעם הראשונה ב-25 במרץ 1998 במשחק נגד מלטה. במשחק השני שלו בנבחרת הצעירה נגד ווילס ב-22 באפריל 1998 הוא הבקיע את השער השני של איטליה בדקה ה-43 ועזר לנבחרת לנצח 2-1. ב-1998 הוא שותף בכל ששת משחקיה של הנבחרת הצעירה, מתוכם הם ניצחו 5 והאחרון ביניהם היה תיקו נגד ספרד.

הוא קיבל את הכינוי "בתולת הים" בזמן שהיה עם הנבחרת הצעירה, על העובדה שהשקיע שעה כל לילה מול המראה בסידור זקן-התיש החדש שלו.

אחרי יכולת מרשימה בנבחרת הצעירה, ובזכות תחילת עונת 1998/1999 שבה שיחק היטב, זמברוטה זומן לראשונה ל'אזורי' ב-10 בפברואר 1999, תשעה ימים לפני יום הולדתו ה-22. למרות משחק כללי מאכזב, תוצאת תיקו בידידות נגד נורבגיה, זמברוטה שיחק טוב בכל 90 הדקות.

יורו 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1999/2000, זמבורטה המשיך לשחק בנבחרת הצעירה עוד ארבע פעמים ובמקביל השיג עוד ניסיון עם הנבחרת הבוגרת בשישה משחקים. בסוף העונה, זוף, מאמן הנבחרת הבוגרת, זימן את זמברוטה לטורניר יורו 2000 שנערך ביוני. זמברוטה שיחק בחולצה מספר 17 בטורניר הגדול הראשון שלו עם האזורי. בשלב הבתים, איטליה ניצחה את כל שלושת משחקיה נגד טורקיה, בלגיה ושבדיה. מתוכם זמברוטה שותף בשני הראשונים. הוא חזר להרכב הפותח ברבע הגמר נגד רומניה ותרם רבות לניצחון איטליה 2-0.

בחצי הגמר איטליה התמודדו נגד הולנד. בגלל כמה התנגשויות אלימות בין זמברוטה ובודווין זנדן, שניהם קיבלו כרטיס צהוב בשלב מוקדם יחסית של המשחק, במחצית הראשונה. בדקה ה-79 הוא קיבל כרטיס צהוב שני על עבירה על זנדן, שוב. עם עשרה שחקנים שנותרו, איטליה הצליחה להגיע להכרעה בבעיטות עונשין. פרנצ'סקו טולדו הציל ארבע בעיטות עונשין, מתוכם שניים במשחק עצמו, ואיטליה ניצחה בהכרעה 3-1 והגיעו לגמר.

זמברוטה היה מושעה בגמר בגלל הכרטיס האדום שקיבל. איטליה הפסידו לצרפת 2-1, אחרי שער מוזהב של דויד טרזגה.

אולימפיאדת סידני 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי היורו המאכזב, זמברוטה חזר לחיק הנבחרת הצעירה שהשתתפה במשחקים האולימפיים בספטמבר. הוא פתח במשחקים נגד אוסטרליה והונדורדס, בהם איטליה ניצחה. מכיוון שאיטליה העפילה לרבע הגמר כבר, זמברוטה פתח בספסל במשחק שלב הבתים האחרון, נגד ניגריה, אך עלה בדקה ה-80. זה היה משחקו האחרון עם הנבחרת הצעירה. הוא שיחק בסך הכל 13 משחקים עם הנבחרת. איטליה הפסידו לספרד שמאוחר יותר הגיעו לגמר, במשחק בו זמברוטה לא שותף.

מונדיאל 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מינוי של המאמן החדש, ג'ובאני טרפטוני, זמברוטה נשאר שחקן קבע בהרכב הפותח. הוא שיחק בכל משחקי שלב הבתים במונדיאל 2002, שאחריהם איטליה הגיעה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר איטליה פגשה את קוריאה. בדקה ה-72 זמברוטה סבל מפציעה חמורה בירך אחרי התנגשות עם מגן קוריאני. הוא הורד מהמגרש ואיטליה הפסידה את המשחק בתוספת הזמן.

יורו 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003, אחרי פרישתו של פאולו מלדיני מהנבחרת הלאומית, ובעקבות מעבר מוצלח לתפקיד המגן השמאלי ביובנטוס, זמברוטה היה הבחירה העיקרית לשחק בעמדה זו בנבחרת. ב-30 במאי 2004 זמברוטה הבקיע את שער הנבחרת הראשון שלו במשחק נגד תוניסיה, בו איטליה ניצחה 4-0. ביורו 2004, למרות אכזבה גדולה מהנבחרת וכישלונה לעבור את שלב הבתים, זמברוטה היה אחד השחקנים היחידים שזכו לשבחים.

מונדיאל 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שני טורנירים רצופים מאכזבים, טרפטוני עזב את תפקיד מאמן הנבחרת. המאמן החדש היה מרצ'לו ליפי, שבדיוק עזב את תפקידו כמאמן יובנטוס. בסוף שנת 2005, אחרי שליפי הביא שחקנים חדשים רבים לסגל, הוא שינה את תפקידו של זמברוטה שוב, הפעם לתפקיד המגן הימני.

בעידן ליפי, זמברוטה נותר אחד משחקני הליבה בקבוצה. הוא שותף בשמונה מתוך עשרת משחקי מוקדמות מונדיאל 2006, בהם עזר לאיטליה להיות ראש הבית. ב-15 במאי 2006 זמברוטה נקרא לסגל הנבחרת במונדיאל.

בזמן ההכנות האחרונות לגביע העולם, זמברוטה נפצע בירכו השמאלי בזמן משחק אימון ב-28 במאי 2006. היו חששות שלא יוכל לשחק במונדיאל, ודניאל בונרה החל להתארגן להיות מחליפו של זמברוטה במקרה ולא יוכל להשתתף בגביע העולם. סריקות בימים האחרונים לפני תחילת הטורניר הראו שיצטרך להחמיץ רק את משחק הפתיחה.

איטליה פתחה את הטורניר נגד גאנה ב-12 ביוני. עם חסרונו של זמברוטה, איטליה ניצחה את המשחק 2-0. זמברוטה חזר לשחק במשחק הבית השני נגד ארצות הברית ב-17 ביוני 2006 בתור מגן שמאלי. זו הייתה הופעתו החמישית במונדיאל, בה חברו לקבוצה כריסטיאן זקרדו הבקיע שער עצמי ודניאלה דה רוסי קיבל כרטיס אדום על נתינת מרפק. איטליה איכזבה במשחק בו שיחקו עם יתרון של שחקן כל המחצית השנייה אבל רק הצליחה לצאת עם שוויון עם האמריקאים. זמברוטה שיחק בכל ה-90 דקות בלי לתרום דבר חיובי לקבוצה.

במשחק האחרון בשלב הבתים, נגד צ'כיה ב-22 ביוני 2006, איטליה הייתה זקוקה לשוויון בלבד בשביל להעפיל לשלב הבא. אחרי המשחק העלוב של זקרדו, ליפי החליט לשתף את פאביו גרוסו במקומו. משום כך, זמברוטה שיחק כמגן ימני. עם יתרון של שחקן שוב, ושני שערים של המחליפים מרקו מטראצי ופיליפו אינזאגי, איטליה ניצחה 2-0 ועלתה לשלב הבא כראש בית.

בשמינית הגמר איטליה פגשה את איטליה ב-26 ביוני 2006. אחרי ששיחקו עם יתרון של שחקן בשני משחקים קודמים, הפעם איטליה הם אלו שסבלו ממחסור בשחקן. מרקו מטראצי הורחק בדקה ה-50. למרות זאת, איטליה ניצחה בזכות שער בדקה ה-9 מבעיטת עונשין. זמברוטה שותף בכל המשחק כמגן ימני. במהלך המשחק קיבל כרטיס צהוב, והמשמעות של זה הייתה שכל כרטיס נוסף שיקבל יוביל להשעייתו.

ברבע הגמר ב-30 ביוני 2006, איטליה שיחקה נגד אוקראינה. זמברוטה פתח כמגן ימני, והבקיע את השער הפותח בדקה השישית עם בעיטה שמאלית חזקה. זה היה שערו השני בנבחרת ושער המונדיאל הראשון. הביצועים המעולים של זמברוטה המשיכו, והוא הציל שער בטוח בדקה ה-58. משום שליפי עשה כמה חילופים, הוא עבר לשחק כקשר שמאלי. השפעת המעבר הוראתה מיד. בדקה ה-69 הוא כדרר באגף השמאלי לקצה הרחבה ומסך כדור רוחב ללוקה טוני שהבקיע את השער השני במשחק. איטליה ניצחה בסוף 3-0. בחצי הגמר ב-4 ביולי 2006, איטליה פגשה את מארחת הטורניר גרמניה בדורטמונד. זמברוטה שוב פתח את המשחק כמגן ימני. אף אחת מהקבוצות הצליחה למצוא את השער ב-90 הדקות הרגילות והמשחק המשיך לתוספת הזמן. בדקה השנייה של התוספת, בדיוק אחרי שאלברטו ג'ילארדינו בעט בקורה, זמברוטה בעט בעוצמה בכדור והצליח להכניע את השוער ינס להמן אך פגע במשקוף. לקראת סיום המשחק נראה כי המשחק יגיע להכרעה בבעיטות עונשין, אך איטליה הבקיעה שני שערים מאוחרים וניצחה 2-0.

ב-9 ביולי 2006 זמברוטה שותף בגמר הראשון הבינלאומי בקריירה שלו. איטליה שיחקה נגד צרפת ואף על פי שהייתה בפיגור 1-0 כבר בדקה השביעית, היא הצליחה להשוות לאחר 12 דקות. התוצאה נשארה זהה עד ההכרעות בבעיטות עונשין. זמברוטה צפה בנבחרתו מבקיעה את כל חמש הבעיטות ומנצחת 5-3. זה היה גביע העולם הראשון והיחיד של זמברוטה והרביעי של איטליה.

יכולתו של זמברוטה לשחק במספר תפקידים בשני צדי המגרש תרמה לגמישות הרבה של סגל איטליה, וזיכתה אותו במקום בצוות הכוכבים של הטורניר.

יורו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמברוטה שותף בכל משחקי הנבחרת ביורו 2008 עד להדחתה ברבע הגמר. טעות שלו במשחק שלב הבתים מול נבחרת רומניה הובילה לשער היחיד במשחק של הרומנים, שהסתיים בתיקו 1-1.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובנטוס
  • 2 אליפויות סרייה א': 2001/2002, 2002/2003
  • 2 סגניות אלופה: 1999/2000, 2000/2001
  • 2 סופר קאפ איטלקי: 2002, 2003
ברצלונה
נבחרת איטליה
מילאן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבי נבחרת איטליה