ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 18°32′13″N 31°49′42″E / 18.53694°N 31.82833°E / 18.53694; 31.82833

ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Gebel Barkal.jpg
ג'בל ברקל
מדינה Flag of Sudan.svg סודאן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 3, 6
מפת האתר

ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטה הם אתר מורשת עולמית המורכב מחמישה אתרים היסטוריים השוכנים בעמק הנילוס בצפון סודאן, כ-400 ק"מ צפונית לחרטום, בירת סודאן. האתרים נמצאים משני צידי הנילוס, בסמוך ל"מפל הרביעי", והמרחק בין שני הקיצוניים שבהם הוא כ-40 ק"מ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפאטה הייתה עיר ששכנה על הגדה המערבית של הנילוס בסמוך לעיר המודרנית קוריימה. חפירות במקום גילו יישוב אנושי כבר באלף ה-3 לפנה"ס. העיר הוקמה על ידי פרעה תחותמס השלישי לרגלי ההר הקדוש ג'בל ברקל בשנת 1450 לפנה"ס לערך. בתקופה הקמתה של נפאטה ייצבה מצרים העתיקה את שלטונה באזור ויושבו בו מנהלנים, אנשי דת, חיילים, סוחרים ובעלי מלאכה. השפה המצרית הייתה בשימוש נרחב בפעולות יום יום, והאליטה המקומית אימצה את התרבות המצרית ובנתה מקדשים לאלי מצרים, כדוגמת מקדשו של אל השמש אמון לרגלי ההר הקדוש ג'בל ברקל.

העמודים האחרונים של מקדש אמון ליד ג'בל ברקל

עד המאה ה-11 לפנה"ס נחלשה סמכות המצרים בכוש והשלטון במצרים עצמה פוצל. פיצול זה איפשר לנובים להקים את ממלכת כוש שנזכרה ברשומות כממלכה עצמאית וחזקה השולטת מהעיר נפאטה. נפאטה הייתה לבירת ממלכת כוש כבר במאה ה-9 לפנה"ס ובמאה ה-8 לפנה"ס כבר נחשבה לעיר מפותחת ועשירה. בשנת 750 לפנה"ס ניצל המלך קאשה את המשבר שפקד את מצרים ופלש למצרים העילית. יורשיו המשיכו במדיניות ההתפשטות צפונה, וכבשו לבסוף את כל עמק הנילוס. ממלכת כוש שלטה במצריים העילית משך כמאה שנים ובמצרים כולה משך 57 שנה.

המלך הכושי האחרון אשר ניסה להשתלט על מצרים היה טנטמני אשר הובס על ידי אשורבניפל מלך אשור בשנת 664 לפנה"ס. לאחר מכן, ובעוד מצרים התחתית נשלטת כולה על ידי אשור, נטשו מלכי נפאטה את שאיפות ההתפשטות שלהם, והחלו להתמקד בפיתוח ממלכתם שלהם. תקופה זו נחשבת לשיאה של ממלכת כוש ושל נפאטה בירתה. כלכלת הממלכה התבססה על כריית זהב ומסחר בו וייתכן שגם על סחר בנחושת. מצרים הייתה לשותף מסחרי חשוב של הכושים וייתכן שסחרו גם עם ממלכות נוספות במרכז אפריקה. במשך כל התקופה הזו המשיכה ממלכת כוש ושמרה על התרבות והדת המצרים, והאל החשוב ביותר בפנתאון המקומי, היה ונותר האל המצרי אמון.

בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס החלה נפאטה שוקעת בגלל החלשות בקשרים הכלכליים עם מצרים, שכבר לא הייתה אוטונומית וריכזה את קשריה עם העולם היווני. מרואה, הבירה הכלכלית של ממלכת כוש, ששכנה כ-200 ק"מ דרומית-מזרחית לנפאטה, תפסה את מקומה של נפאטה. עושרה של מרואה בברזל הביא לבסוף לסופה של נפאטה והיא ננטשה בשנת 270 לפנה"ס לערך.

ג'בל ברקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'בל ברקל הוא הר טבעי בגובה של 287 מטר הנישא בבדידותו כ-100 מטר מעל למישור המדברי המקיף אותו. אורכו 300 מטר ורוחבו 250 מטר, פסגתו שטוחה ומדרונותיו תלולים למדי. מאז העת העתיקה ועד ההווה נודע לג'בל ברקל תפקיד חשוב בחיי הדת והפולקלור של תושבי האזור, והמצרים הקדמונים ראו בו התגשמות אלוהית. לכן, אף שהוא הר טבעי, הוא נחשב לאתר מורשת עולמית תרבותי. ארכאולוגים שמו את לבם לדמיון הקיים, בזוויות מסוימות, בין צוק בולט בראש ההר לבין ההדג'ט, הכתר המסורתי של הפרעונים, או לאוראוס, נחש הקוברה שניצב על כתרם של הפרעונים (Uraeus). משטיפסו החוקרים על ההר הם גילו כי על הצוק הוקמה אסטלה שנשאה את שמו של פרעה תחותמס השלישי ושל מלכים נוביים מאוחרים יותר, ובה נראות עדיין גומחות אליהן חוברו משטחים עשויים זהב. זהב זה החזיר את קרני השמש ושימש כמגדלור על ההר. עוד נראה כי ההר שימש כנקודת ציון לסוחרים בין מצרים למרכז אפריקה, וסימן את מעברות הנילוס הסמוכות למקום.

לרגליו של ההר, בצידו הפונה אל הנילוס, התגלו 13 מקדשים, וכן ארמונות, בניני ממשל, פירמידות וקברים. בניגוד למקדשים שנבנו מאבן, עשויים חלק מהארמונות והמבנים האחרים מלבנות בוץ מיובשות. החפירות הארכאולוגיות במקום טרם הגיעו אל השכבות התחתונות ביותר של האתרים.

מקדש אמון (B.500)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש אמון - מבט מג'בל ברקל
תוכנית מקדש אמון
שחזור המקדש

המקדש לכבודו של האל אמון נבנה לרגלי ההר על ידי תחותמס השלישי, והורחב לאחר מכן בידי שליטים מאוחרים. ניתן להשוותו למקדש אמון בכרנך, אם כי ממדיו צנועים יותר. אורכו בשיאו הגיע ל-150 מטר בכיוון מזרח-מערב, וחזיתו המזרחית השתרעה לרוחב של יותר מ-40 מטר.

החזית הובילה לחצר ראשונה מוקפת אכסדרה שבה ניצבו שמונה עמודים משני צדדיה ולרוחבה נמתחו שלוש שורות שבכל אחת מהן היו שישה עמודים (501 בתרשים). כל העמודים עוטרו בסגנון מצרי. החצר הובילה לחצר שנייה (502 בתרשים) שבמרכזה ניצב מזבח. מעליו ניצב גג שנתמך בארבע שורות בנות שבעה עמודים כל אחת. בצידה האחורי של חצר זו ניצב אולם מישני שבו 18 עמודים מעוטרים בדוגמאות גומא.

שער נוסף הוביל לאולם השלישי שהיה תחילתו של המתחם המקודש עצמו (503 בתרשים). זהו חלקו העתיק ביותר של המתחם ובמקור השתרעה חצר במקום, אך בתקופת הממלכה החדשה נוסף לה גג שנתמך בעשרה עמודים. דבר זה הפך את החצר לאולם ונראה שזה היה חשוך כיאה למקום קדוש. בצידו הצפוני של האולם השלישי השתרעה קפלה קטנה ובקצהו המערבי היה קבוע מעבר אל האולם הרביעי הקטן יותר (506 בתרשים). זה נפתח בשלושת צדדיו לשתי קפלות נוספות (מצפון ומדרום), ולקפלה שלישת ואחרונה בצידו המערבי שהייתה קודש הקודשים.

אל המקדש הובילה דרך קדושה שלצידה ניצבו פסלי ספינקס, אריות ופסלי ענק בדמות שליטי ממלכת כוש. המצרים שהתקיפו את נפאטה במאה ה-7 לפנה"ס הפילו את הפסלים האלה אל הקרקע וחיבלו בהם.

שדה הפירמידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הפירמידות דרומית-מערבית להר
פירמידות סמוךך לג'בל ברקל לעת ערב

שדה הפירמידות דרומית-מערבית לג'בל ברקל שימש כנקרופוליס של מלכי נפאטה. הפירמידות במקום שונות באופן מהותי מהפירמידות במצרים. פירמידות אלה שגובהן אינו עולה על 30 מטר קטנות בהרבה מאלה שבמצרים, אך ההבדל המשמעותי ביותר בין שתי הקבוצות קשור לייעודן - בעוד שהפירמידות במצרים נועדו להחביא ולגונן על אולם הקבר, הפירמידות בנפאטה משמשות כמאוזוליאום והקברים שוכנים בהיפוגאום מתחתן. סמוך לפירמידות הוקם מקדש קטן, וסך הכל נתגלו ונחקרו במקום כ-30 קברים.

קורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורו שוכנת כ-10 ק"מ מדרום לג'בל ברקל על הגדה השמאלית של הנילוס. במקום בית קברות שהיה בשימוש בין המאה ה-9 למאה ה-7 לפנה"ס והוא כולל מספר קברים מלכותיים בצורת פירמידות או תילים פשוטים. רק חלק קטן מהקברים זוהו ובאתר שכן גם מקום יישוב אך לא ברור מתי הוקם.

נורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורי שוכנת כ-15 ק"מ צפונית-מזרחית לג'בל ברקל, על הגדה הימנית של הנילוס. במקום 82 קברים, רובם בצורת פירמידות. לא ברור מדוע בחרו השליטים הכושיתים באתר זה שהיה מרוחק מהעיר. הקבר המוקדם בנורי הוא של המלך תהרקה משנת 664 לפנה"ס והמאוחר ביותר הוא משנת 310 לפנה"ס לערך. אף שהאתר סבל מפגעי הזמן רוב הקברים זוהו.

סנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנאם על הגדה המזרחית של הנילוס שוכנת על גבעה, וכללה רובע מגורים שלא נחקר ומספר מבנים חשובים כולל מקדש לאל אמון שהשתרע על פני שטח של כ-2550 מ"ר. עוד נמצא במקום מבנה גדול באורך של 256 מטר וברוחב של 45 מטר. זה כונה בשם "האוצר" אך ייעודו המדויק אינו ידוע. רוב המבנים נבנו בתקופתו של המלך תהרקה במחצית הראשונה של המאה ה-7 לפנה"ס. במקום בית קברות גדול ובו 1,550 קברים "פשוטים".

זומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר בזומה הוא הדרומי בין האתרים ושוכן כ-25 ק"מ דרומית לג'בל ברקל, על הגדה המערבית של הנילוס. בית הקברות נחקר לראשונה באופן מעמיק החל בשנת 2004, ובמקום 29 תילי קבורה שרק שלושה מהם נחקרו. התילים במקום מתחלקים לשלושה סוגים - הראשון מורכב מגבעות מכוסות אבנים בקוטר של 25 ל-53 מטר ובגובה של 6 ל-13.5 מטר; השני עשוי מאבנים ומחול וקוטרו אינו עולה על 31 מטר; והשלישי פשוט יותר - קוטרו נע בין 9 ל-20 מטר והוא כמעט שטוח ומגיע לגובה של מטר בודד. אתר קבורה זה היה פעיל לאחר שקיעתה של נפאטה, בין המאה ה-4 לפנה"ס ועד לבוא הנצרות לאזור במאה ה-6.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל סוריה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בסודאן

ג'בל ברקל ואתרי אזור נפאטההאתרים הארכאולוגיים של האי מרואה