ג'ואל שומאכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ואל שומאכר

ג'ואל שומאכר (אנגלית: Joel Schumacher; נולד ב-29 באוגוסט 1939) הוא במאי ותסריטאי קולנוע אמריקאי ממוצא יהודי, הידוע בעיקר כבמאי הסרטים "באטמן לנצח", "באטמן ורובין" ו"פנטום האופרה".

הוא נולד בניו יורק. אמו, מריאן, יהודייה ממוצא שבדי, התאלמנה כשהיה בן ארבע. הוא למד עיצוב, ולאחר שעבד בתעשיית האופנה, הוא החל לשמש כמעצב תלבושות בפרויקטים טלוויזיוניים ובהמשך במספר סרטי קולנוע, כולל שניים של וודי אלן. בד בבד החל לעסוק בכתיבה וכתב את הלהיט דל התקציב "שטיפת מכוניות" (1976), כמו גם סרטים עצמאיים נוספים, ובהם "הקוסם" (1978), עיבוד קולנועי להצגת התיאטרון, בו כיכבו דיאנה רוס ומייקל ג'קסון. שומאכר יצא מהארון בשלב מתקדם של הקריירה שלו וכינה עצמו כ"פורע חוק בענייני מיניות". ‏‏[1]

לאחר שביים שני סרטי טלוויזיה בשנות ה-70 של המאה ה-20 ביים שומאכר ב-1981 את סרט הבכורה שלו, "האישה המתכווצת המדהימה", קומדיית מדע בדיוני לילדים שבא הציג את הקו הקולנועי בו נקט - סרטים הוליוודים נוסחתיים. בהמשך הוא ביים סרט פעולה בכיכובו של מיסטר טי ("D.C. Cab"), דרמת נעורים ("חברים"), קומדיית אימה שהפכה לקאלט ("נשיכות קטנות") וקומדיה רומנטית ("בני דודים"). בשנות ה-90 של המאה ה-20 המשיך עם הקו הזה בדרמת המתח "קו הדממה", בדרמה הרומנטית "בחירתה של אהבה" (שניהם בכיכובה של ג'וליה רוברטס), דרמת המתח "הלקוח", על פי ספרו של ג'ון גרישם, כמו גם את "עת להרוג", הדרמה "אנשים מושלמים" בכיכובו של רוברט דה נירו, וסרטי הפעולה "בדרך למטה", "שמונה מ"מ". הקריירה של שומאכר התחילה להתדרדר כשהוא ביים את שני סרטי ההמשך של באטמן: "באטמן לנצח" ו"באטמן ורובין", עליהם קיבל ביקורות קשות, כשהפך את עלילת הסרט לפחות רצינית ויותר קומית. בהמשך שומאכר הודה שהסרט "באטמן ורובין" היה טעות חמורה בעיניו והתנצל על הצורה בה הוא עשה את הסרט.

בשנות האלפיים שלוש שנים לאחר הכישלון הצורב של "באטמן ורובין", הוא המשיך לביים סרטי פעולה ואקשן אבל בתקציב נמוך. תחילה "טייגרלנד" ו"באד קומפני", ומשם המשיך לסרטו "תא טלפון", בו חרג מן הבימוי האופייני שלו וביים מותחן בסגנון היצ'קוק, שלא הרשים את הביקורות, אך זכה להצלחה קופתית רבה. לאחר מכן ביים את הדרמה "ורוניקה גרין" ועיבוד קולנועי למחזמר המצליח "פנטום האופרה", שקיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב כסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, דבר ששומאכר לא זכה לקבל בכל 20 השנים בהם ביים סרטי קולנוע עד אז. ב-2007 ביים את הסרט "המספר 23" שהוא מותחן פסיכולוגי בכיכובו של ג'ים קארי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ Liz Smith's memoir, Natural Blonde‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]