ג'ואן, רוזנת קנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ואן, רוזנת קנט

ג'ואן, רוזנת קנטאנגלית: Joan, Countess of Kent)‏ (29 בספטמבר 1328 - 7 באוגוסט 1385) אשר נודעה גם בשם "העלמה היפה מקנט" (The Fair Maid of Kent) הייתה הראשונה שנשאה את התואר נסיכת ויילס. אשת אדוארד, הנסיך השחור.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואן הייתה בתו של אדמונד מוודסטוק, הרוזן הראשון מקנט ושל מרגרט וייק, הבארונית השלישית מוייק. סבה (מצד אביה) היה המלך אדוארד הראשון, וסבתה (מצד אביה) הייתה המלכה הרעיה מרגריט מצרפת.

אביה היה אח למחצה של המלך אדוארד השני, ותמך בו בעת המאבק בינו לבין אשתו איזבלה מצרפת ומאהבה רוג'ר מוריטמר, הרוזן הראשון ממארץ'. לאחר הדחתו של אדוארד השני והוצאתו להורג, הוצא גם אדמונד מוודסטוק להורג, וג'ואן ואימה הושמו במעצר בית.

המלך אדוארד השלישי לקח תחת חסותו את האלמנה וארבעת ילדיה, והוא ורעייתו, המלכה פיליפה דאגו לילדים ובהם לג'ואן, אשר גדלה בחצר המלוכה, ושם התחברה עם בן דודה אדוארד, הנסיך השחור.

נישואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה בת 12, בשנת 1340 התחתנה ג'ואן בסתר עם תומאס הולנד, הרוזן הראשון מקנט, מבלי קבלת אישור המלך לנישואים אלה (כנדרש באותה עת). מספר חודשים לאחר מכן, בעת שהולנד שהה מחוץ לאנגליה במסעי הצלב, הכריחה אותה משפחתה להתחתן עם ויליאם מונטצ'וט, הרוזן השני מסלסבורי. ג'ואן חששה להודות בנישואיה הקודמים, שכן גילויים יכל להביא להוצאתו להורג של תומאס באשמת בגידה. עם שובו של תומאס הולנד ממסעי הצלב, גילה שאשתו התחתנה עם אחר. תומאס פנה לאפיפיור ודרש שאשתו תושב אליו. שויליאם רוזן סלסבורי גילה שאשתו הייתה נשואה לאחר, כלא אותה בביתו. בשנת 1349 ביטל האפיפיור את נישואיה של ג'ואן לויליאם, והורה לה לשוב לתומאס הולנד, עימו התגוררה עד מותו של הולנד בשנת 1360. לג'ואן ולהולנד נולדו ארבעה ילדים שנותרו בחיים:

  1. תומאס הולנד, הארל השני מקנט
  2. ג'ון הולנד, הדוכס הראשון מאקסטר
  3. ג'ואן הולנד (1356- 1384) אשר נישאה לג'ון החמישי, דוכס בריטני
  4. מוד הולנד (1359 - 1391) אשר נישאה לואלראן השלישי מלוקסמבורג, רוזן ליני

אדמונד, שנולד ב-1354, נפטר זמן קצר לאחר לידתו.

בשנת 1352 הפכה ג'ואן לרוזנת קנט ובארונית וייק לידל.

לכל אורך נישואיה המשיך אדוארד, הנסיך השחור לנצור את אהבתו לג'ואן. עדויות לכך ניתן למצוא במתנות שונות שהביא לה במהלך השנים. משפחתו של אדוארד ראתה בעין קשה את הקשר - לאור נישואיה השנויים במחלוקת של ג'ואן, ובשל קרבת המשפחה בינה לבין אדוארד.

בשנת 1361 נישאו ג'ואן ואדוארד בנישואי סתר, ולבקשת המלך התיר האפיפיור לבני הזוג להינשא באופן חוקי. טקס הנישואים הרשמי נערך ב-10 באוקטובר 1361 בטירת וינדזור בנוכחות המלך והמלכה. סימון איסליפ הארכיבישוף מקנטרברי ערך את הטקס.

בשנת 1362 הוכתר הנסיך השחור כנסיך אקוויטן (שהייתה אז בשליטת אנגליה מאז נישואי הנרי השני ואלינור מאקווייטן), ואדוארד וג'ואן עבור לבורדו, בירת הנסיכות, בה התגוררו עד שנת 1371. בצרפת נולדו לזוג שני בנים:

  1. אדוארד, שנולד ב-27 בינואר 1365 ונפטר בהיותו בן שש, בשנת 1372
  2. ריצ'רד השני

בשנת 1371 נאלץ הנסיך השחור לשוב לאנגליה, מאחר שבשל קשיים כלכליים לא יכל לשלם לחייליו. בשובו לאנגליה, בשנת 1372 ניסה אדוארד לשוב ולהגן על אזורי שליטתו בצרפת, אולם בשל בריאותו הרופפת נפטר ב-7 ביוני 1376 בארמון וסטמינסטר, וריצ'רד השני הפך ליורש העצר של המלך אדוארד השלישי.

עם מותו של אדוארד השלישי, ב-21 ביוני 1377 הוכתר ריצ'רד השני כמלך אנגליה, בהיותו בן 10 בלבד.

ג'ואן נותרה בעלת השפעה רבה, והשפיע על החלטות רבות של המלך. ג'ואן אף זכתה בפופולריות רבה בקרב העם, כך לדוגמה בשובה ללונדון לאחר עליה לרגל לקתדרלת קנטרברי בשנת 1381, בתקופת מרד העניים האנגלי, כאשר עצרו המורדים את כיכרתה לא פגעו בה אלא הריעו לה ושחררו אותה לדרכה, תוך שהם מלווים אותה להגנתה.

בשנת 1385 סר ג'ון הולנד, בנה של ג'ואן מנישואיה הראשונים בעת ששהה במסע מלחמה עם המלך כנגד ממלכת סקוטלנד, רב עם יו סטנפורד, הרוזן השני מסטנפורד והוציא אותו להורג. סטנפורד היה יכירה של המלכה אן מבוהמיה, המלכה הרעיה של ריצ'רד השני, וג'ון הולנד נמלט לכנסיית ג'ון הקדוש מבוורלי. ריצ'רד הורה על הוצאתו של הולנד להורג, אולם ג'ואן התחננה על חייו של בנה במשך ארבע ימים. ביום החמישי (ב-7 באוגוסט 1385), נפטרה ג'ואן, וריצ'רד החליט לחוס על חייו של ג'ון הולנד.

ג'ואן נקברה בסטמפורד שבלינקולנשייר.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואן היא הגיבורה של שני רומנים שנכתבו אודותיה: "The Lady Royal" מאת מולי קוסטיין הייקרפט ו-"Sweet Passion's Pain" (שיצא לאור גם בשם: "נסיכת ויילס הראשונה") מאת קארן הארפר.


נסיכות ויילס

ג'ואן מקנט (1361–1376) · אן נוויל (1470–1471) · קתרין מאראגון (1501–1502) · קרולין מברנדנבורג-אנסבך (1714–1727) · אוגוסטה מסקס גות'ה (1736–1751) · קרולין מברנזוויק (1795–1820) · אלכסנדרה מדנמרק (1863–1901) · מרי מטק (1901–1910) · דיאנה, הנסיכה מוויילס (1981–1997) · קמילה, דוכסית קורנוול (2005 ואילך)