ג'ואקים נואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ואקים נואה
Joakim Noah 3.jpg
תאריך לידה 25 בפברואר 1985
מקום לידה ניו יורק שבניו יורק
עמדה סנטר
גובה 2.11 מטר
מספר 13
מכללה פלורידה
דראפט בחירה מספר 9, 2007
שיקגו בולס
קבוצות
2007 - שיקגו בולס
הישגים חמישיית ההגנה הראשונה (2013)
חמישיית ההגנה השנייה (2011)
2 בחירות למשחק האולסטאר (2013-2014)
שחקן ההגנה של העונה (2014)

ג'ואקים סימון נואהאנגלית: Joakim Simon Noah; נולד ב-25 בפברואר 1985 בניו יורק, ניו יורק) הוא כדורסלן אמריקאי ממוצא צרפתי-שבדי-קמרוני המשחק בעמדת הסנטר בקבוצת שיקגו בולס מליגת ה-NBA.

נואה ידוע במשחק ההגנה המצוין שלו ונחשב לאחד הסנטרים הטובים ב-NBA. הוא לקח פעמיים חלק משחק האולסטאר, נבחר פעם אחת לחמישיית ההגנה הראשונה, פעם לחמישיית ההגנה השניה ובעונת 2013/2014 זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואקים נואה נולד בניו יורק שבארצות הברית למשפחה ממוצא צרפתי, שבדי וקמרוני. אביו, יאניק נואה הוא טניסאי עבר צרפתי. אימו, ססיליה רוד, נבחרה למיס שבדיה וסיימה במקום הרביעי בתחרות מיס תבל 1978, בעוד שסבו, זאכארי נואה, היה כדורגלן קמרוני ששיחק בליגה הצרפתית ואף זכה בגביע הצרפתי בשנת 1961.

הוא החל את דרכו בכדורסל בנבחרת בית הספר הבינלאומי של האומות המאוחדות שבניו יורק. במקביל השתתף בטורנירי כדורסל רחוב, שם קיבל את הכינוי "המישהו המפורסם", מכיוון שמישהו שמע שאביו היה טניסאי מקצועי. בהמשך שיחק בבית הספר פולי פרפ שבברוקלין ובבית הספר לורנסוויל שבפרינסטון, ניו ג'רזי.

בשנת 2004 התקבל לאוניברסיטת פלורידה במדיה שיחק החל מעונת 2004/2005. בתחילת דרכו בפלורידה לא קיבל דקות משחק וסיים את עונת ה"פרשמן" שלו עם ממוצעים של 3.9 נקודות ו-2.7 ריבאונדים בכ-10.3 דקות למשחק בלבד. עם זאת, בעונתו השנייה במכללות השתפר משמעותית ועם ממוצעים של 14.2 נקודות, 7.1 ריבואנדים ו-2.4 חסימות למשחק היה מלך הסלים ומלך החסימות של פלורידה.

אחרי שסיימה את העונה הסדירה במקום השלישי בבית המערב תיכוני, פלורידה החלה את טורניר אליפות המכללות בצורה מצוינת ואת שני משחקיה הראשונים בטורניר נגד אוניברסיטת דרום אלבמה ואוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי, ניצחה בקלות 50-76 ו-60-82 בהתאמה. גם את משחק חצי הגמר האזורי נגד אוניברסיטת ג'ורג'טאון הצליחה לעבור לאחר משחק צמוד שהסתיים בניצחון 53-57. בגמר נגד אוניברסיטת וילנובה, הציג נואה את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירת המכללות שלו, הוא קלע 26 נקודות, הוריד 15 ריבאונדים וחסם 5 פעמים והוביל את פלורידה לניצחון 62-75 ולזכייה באליפות מחוז מיניאפוליס. נואה אף נבחר ל-MOP (השחקן המצטיין) של הטורניר.‏[1]

לאחר ניצחון בחצי גמר הפיינל פור על אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, התייצבו נואה וחבריו לקבוצה בגמר טורניר אליפות המכללות נגד אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובזכות יכולת קבוצתית פנטסטית הובילו את פלורידה לניצחון 57-73 ולזכייה באליפות ה-NCAA לראשונה בתולדותיה. נואה שסיים את המשחק עם 16 נקודות ו-9 ריבאונדים נבחר ל-MOP של הפיינל פור.‏[1]

לאחר הטורניר והזכייה באליפות, נחשב נואה על ידי רבים לאחד משחקני המכללות בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר בדראפט ה-NBA2006 ורבים אף סברו כי אם אכן ירשם לדראפט הוא צפוי להיבחר במקומות אחד-שתיים. עם זאת, נואה, יחד עם חבריו לפלורידה, אל הורפורד וקורי ברואר, הודיע כי הוא נשאר במכללה שנה נוספת. גם בעונת 2006/2007 המשיך להפגין יכולת מצוינת ועם 12 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים בממוצע למשחק, הוביל את פלורידה לזכייה באליפות ה-NCAA, בכך הפכה קבוצתו לראשונה שזוכה בשתי אליפויות רצופות עם אותה החמישייה.‏[2]

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

נואה נרשם לדראפט ה-NBA2007 כאחד מכוכביה הגדולים של ליגת המכללות, אך נבחר רק במקום התשיעי על ידי שיקגו בולס. תחילת דרכו ב-NBA לא הייתה מרשימה, הוא החמיץ את שלושת המשחקים הראשונים של העונה בעקבות פציעה בקרסול ובחמשת משחקיו הראשונים לאחר שחזר לשחק קבע ממוצעים לא מרשימים של 2.6 ריבאונדים ורק 1.2 נקודות למשחק, כאשר את המשחקים נגד לוס אנג'לס קליפרס ולוס אנג'לס לייקרס הוא מסיים ללא נקודות. אף על פי כן, נואה התאושש מהפתיחה החלשה במהרה ואף השיג "דאבל דאבל" ראשון בקריירה, כאשר קלע 12 נקודות והוריד 11 ריבאונדים במשחק נגד אורלנדו מג'יק. גם בהמשך גילה שיפור ניכר ביכולתו ואף הפך לשחקן חמישייה קבוע. בסך הכל סיים את עונת הרוקי שלו עם ממוצעים של 6.6 נקודות, 5.6 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים למשחק.

עם תחילת עונת 2008/2009 הצטרף לשיקגו דריק רוז שנבחר במקום הראשון בדראפט 2008 ובהובלתו החלה הקבוצה להוות גורם משמעותי בצמרת המזרח. נואה החל להפוך לאחד השחקנים המשמעותיים ברוטציית קבוצתו וסיים את העונה הסדירה עם 6.7 נקודות, 7.6 ריבאונדים (מלך הריבאונדים של שיקגו), 1.3 אסיסטים ו-1.4 חסימות למשחק והוביל את שיקגו למקום השביעי במזרח ולהעפלה לפלייאוף. כבר בסיבוב הראשון התמודדה שיקגו נגד האלופה היוצאת, בוסטון סלטיקס ובהובלם של נואה, ג'ון סלמונס, בן גורדון ודריק רוז, אשר הפגינו יכולת עילאית הצליחה למתוח את הסדרה לשבעה משחקים צמודים (שבע הארכות בסך הכל בסדרה), אך הפסד 109-99 במשחק האחרון העניק לבוסטון ניצחון 3-4. אחד המהלכים הגדולים של נואה בקריירה היה בדקה האחרונה של ההארכה השלישית במשחק השישי בסדרה, כאשר התוצאה עמדה על שוויון 123, נואה חטף את הכדור לשחקן בוסטון, פול פירס ורץ את כל המגרש כדי לקלוע שתי נקודות. כמו כן, סחט מפירס את העבירה השישית שלו, שהוציאה אותו מהמשחק. בסופו של דבר שיקגו ניצחה 127-128 והשוותה את הסדרה ל-3-3, אך כאמור הפסידה במשחק השביעי והודחה מהפלייאוף. בסך הכל נואה סיים את הסדרה עם ממוצעים טובים במיוחד של 10.1 נקודות, 13.1 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים ו-2.1 חסימות בכמעט 39 דקות למשחק.

נואה נחשב לאחד הריבאונדרים הטובים ב-NBA כיום

לקראת עונת 2009/2010 שוחרר גורדון ובכך עלה מעמדו של נואה בשיקגו באופן משמעותי. הוא פתח את העונה בצורה מצוינת ודורג כאחד הריבאונדרים הטובים בליגה. עם זאת, פציעה במשחק נגד פילדלפיה 76' ב-3 בפברואר השביתה אותו לכשבועיים שלאחריהם שב לשחק, אך חמישה ימים בלבד לאחר מכן נפצע שוב והושבת לשלושה שבועות נוספים. הוא חזר מהפציעה עם חלודה רבה, אך הצליח לחזור לכושר משחק וסיים את העונה הסדירה עם ממוצעי שיא של 10.7 נקודות, 11.0 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים ו-1.6 חסימות למשחק. מבחינה קבוצתית שיקגו התמודדה מול טורונטו ראפטורס במאבק צמוד על המקום השמיני המוביל לפלייאוף ולבסוף אף זכתה בו בזכות מאזן 1-4 בחמשת מחזורי הסיום של העונה הסדירה.

בסיבוב הפלייאוף הראשון שוב הוגרלה לשחק נגד יריבה קשה במיוחד, הפעם היו אלו קליבלנד קאבלירס וכוכבה לברון ג'יימס שסיימו את העונה הסדרה במקום הראשון בליגה. למרות סדרה מדהימה של רוז ונואה שאף הצליחו להוביל את קבוצתם לניצחון במשחק השלישי, שחקניה המנוסים והאתלטים של קליבלנד היו עדיפים ובסופו של דבר ניצחו ללא קושי רב 1-4 בסדרה. נואה סיים סדרה אישית נוספת עם ממוצעים מצוינים של 14.8 נקודות, 13.0 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-1.4 חסימות למשחק, אך נכשל שוב בנסיונו לעבור סיבוב בפלייאוף.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-17 באפריל 2014‏‏[3][4]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 שיקגו 74 31 20.7 0.482 0.000 0.691 5.6 1.1 0.9 0.9 6.6
2008/2009 שיקגו 80 55 24.2 0.556 0.000 0.676 7.6 1.3 0.6 1.4 6.7
2009/2010 שיקגו 64 54 30.1 0.504 0.000 0.744 11.0 2.1 0.5 1.6 10.6
2010/2011 שיקגו 48 48 32.8 0.525 0.000 0.739 10.4 2.2 1.0 1.5 11.7
2011/2012[א] שיקגו 64 64 30.4 0.508 0.000 0.748 9.8 2.5 0.6 1.4 10.2
2012/2013 שיקגו 66 64 36.8 0.481 0.000 0.751 11.1 4.0 1.2 2.1 11.9
2013/2014 שיקגו 80 80 35.3 0.475 0.000 0.737 11.3 5.4 1.2 1.5 12.6
קריירה 476 396 29.8 0.500 0.000 0.729 9.4 2.7 0.9 1.5 9.9

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2008/2009 שיקגו 7 7 38.7 0.510 0.000 0.760 13.1 2.3 0.9 2.1 10.1
2009/2010 שיקגו 5 5 37.6 0.528 0.000 0.947 13.0 2.6 1.8 1.4 14.8
2010/2011 שיקגו 16 16 33.1 0.411 0.000 0.725 10.2 2.5 1.0 2.1 8.7
2011/2012 שיקגו 3 3 33.0 0.731 0.000 0.636 9.3 3.0 0.7 1.3 15.0
2012/2013 שיקגו 12 12 34.1 0.437 0.000 0.641 9.6 2.3 0.8 2.2 10.8
קריירה 43 43 34.8 0.472 0.000 0.731 10.8 2.5 1.0 2.0 10.7
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 סיכום משחק הגמר של ה-NCAA באתר ה-NCAA
  2. ^ כתבה באתר חדשות הספורט
  3. ^ NBA.com, Joakim Noah Career Stats
  4. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.
שחקן ההגנה של העונה ב-NBA

1983: מונקריף | 1984: מונקריף | 1985: איטון | 1986: רוברטסון | 1987: קופר | 1988: ג'ורדן | 1989: איטון | 1990: רודמן | 1991: רודמן | 1992: רובינסון | 1993: אולאג'ואן | 1994: אולאג'ואן | 1995: מוטומבו | 1996: פייטון | 1997: מוטומבו | 1998: מוטומבו | 1999: מורנינג | 2000: מורנינג | 2001: מוטומבו | 2002: וולאס | 2003: וולאס | 2004: ארטסט | 2005: וולאס | 2006: וולאס | 2007: קמבי | 2008: גארנט | 2009: הווארד | 2010: הווארד | 2011: הווארד | 2012: צ'נדלר | 2013: גאסול | 2014: נואה