ג'ובאני ורגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ובאני כרמלו ורגה Giovanni Verga (קטניה, 2 בספטמבר 1840 - 27 בינואר 1922) היה סופר איטלקי והנציג החשוב ביותר של זרם הווריזמו בספרות.

ג'ובאני ורגה

מוצאו של ורגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורגה נולד בעיר קטניה שבסיציליה בשנת 1840 ברחוב סאנט'אנה להוריו ג'ובאני-באטיסטה ורגה קאטאלאנו וקתרינה מאורו. האב הגיע מהיישוב ויציני, שם היו למשפחת ורגה מספר נכסים, והיה צאצא באחד מענפיה של משפחה אליה השתייכו הבארונים מפונטנבלאנקה.

ילדותו של ורגה וחינוכו הראשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו חי ורגה בעיר הולדתו קטניה, אשר הייתה באותם ימים מרכז תרבותי פעיל אם כי מעט מפגר אחר השאר. סיים את לימודיו הראשוניים אצל מורים פרטיים. לאחר מכן התמקצע ורגה אצל איש הספר אנטונינו אבּאטֶה, אשר ממנו שאב את טעמו הספרותי הרומנטי וכן את הפטריוטיות הבוערת בעצמותיו. אבאטה נהג להורות לתלמידיו לקרוא מכתבי דאנטה, פטררקה, אריוסטו, טאסו, מונטי, מנצוני וכן עמודים מתוך ה"אסתטיקה" של הגל. בנוסף לאלה, נהג לקרוא להם גם משיריו ובהיותו מעריץ נלהב של דומניקו קסטורינה, סופר ומשורר קטנֶזי וקרוב משפחה רחוק של ורגה, המליץ בפני תלמידיו על קריאת "השלושה במצור על טורינו", רומאן היסטורי-פטריוטי שכתב קסטורינה בשנת 1847.

הרומאנים ההיסטוריים-פטריוטיים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסתו של ורגה ככותב התעצבה בקריאת כתביו של קסטורינה ובקריאת "הקִדמה והמוות" מאת מורו אבאטה ובגיל 15 בלבד, בין השנים 1856 ו-1857 חיבר ורגה את הרומן הראשון שלו, רומאן בהשראת הריסורגימנטו בשם אהבה ומולדת. רומאן זה לא זכה לעריכה.

לימודיו הגבוהים של ורגה לא היו סדירים; בשנת 1858 נרשם ורגה ללימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת קטניה, אך לא השלים את לימודיו והעדיף להתמסר לפעילות ספרותית ולעיתונאות פוליטית.

בכסף שניתן לו על ידי אביו לשם השלמת הלימודים השתמש ורגה להוצאה לאור של הרומן "I carbonari della montagna" ("הקרבונרים מההר", 1861-1862), רומאן היסטורי ששאב את השראתו מפעולות הקרבונריה של קלבריה נגד הטיראניה הנפוליאונית של מירא.

עם הגעתו של גריבלדי לקטניה, הוקם "המשמר הלאומי" וורגה התגייס לשורותיו ושירת בו כארבע שנים, אך משמצא כי אינו מתאים למסגרת ולמשמעת הצבאית, השתחרר וקיבל מענק בסך 3100 לירות בגזברות המקומית.

בשנת 1863 פרסם ורגה בחלקים, בכתב העת הפלורנטיני "אירופה החדשה" את הרומן השלישי פרי עטו "על הלגונות". בתקופה זו איטליה כבר השיגה את עצמאותה אך ונציה נותרה עדיין תחת שליטה אוסטרית. רומאן זה מגולל את סיפור אהבתו של פקיד אוסטרי לצעירה ונציאנית בסגנון נוקשה ומשולל רטוריקה.

חייו בפירנצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1865 נוסע ורגה לביקור בפירנצה, שהייתה אז בירתה של ממלכת איטליה ושב לשם בשנת 1969 על מנת להשתקע בה, ביודעו כי על מנת להיעשות סופר "מן המניין" עליו להשתחרר ממגבלות חיי הפרובינציה ולבוא במגע עם אנשי הספרות של איטליה.

הרומאנים הארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים, פרסם ורגה בשנת 1866 את "חוטאת" ("Una peccatrice"), רומאן ראשון פרי עטו. רומאן זה, מורכב וסבוך, הוא בעל השראה אוטוביוגרפית ניכרת. ברומאן זה מספר ורגה בצורה מודגשת ומלודרמטית את סיפורו של אינטלקטואל זעיר-בורגני מקטניה אשר, משזכה להצלחה ולעושר, רואה הוא את רגשותיו כלפי אהובתו דועכים. דעיכה זו מובילה לבסוף להתאבדותה של זו.

בפירנצה, מתערה ורגה בשמנא וסלתא של החברה הפלורנטינית; ורגה פוקד את ביתו של פרנצ'סקו דאל'אונגארו וכן את טרקלינה של לודמילה אסינג, שם נהגו להיפגש ערב רב של אנשים קוסמופוליטיים ומגוונים.

בשנת 1871, בעודו בפירנצה, השלים ורגה את כתיבתו של הרומן "סיפורה של סנונית". רומאן זה, המספר את סיפורה של אישה אשר נאלצת לפרוש לחיי נזירות בעקבות אהבתה האסורה לנינו, גיסה, זכה להצלחה רבה.

חייו במילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1872 עקר ורגה למילאנו, אשר הייתה באותה תקופה המרכז התרבותי הפעיל ביותר בכל חצי האי האיטלקי והפתוח ביותר להשפעות האירופיות. במילאנו התקרב ורגה אל אנשי קבוצת ה"סקאפיליאטורה"; הוא נהג להיפגש עם אריגו בויטו, ג'וזפה ג'אקוזה ועם סלווטורה פארינה, אשר היה סופר נודע בתקופתו, וכן פקד את המובחרים וה"נוצצים" שבטרקליני העיר.

הרומאנים הריאליסטיים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במילאנו השלים ורגה את הרומן "אווה", שאת כתיבתו החל עוד בפירנצה, סיפורו של צייר סיציליאני צעיר אשר עם הגיעו לפירנצה, זונח את אשליותיו ואת האידאלים האמנותיים שלו למען אהבתו לרקדנית - דימוי לחברה חומרנית אשר ניזונה מתענוגות רגעיים ואשר חיה בבוז כלפי האמנות. ברומאן זה, מחה ורגה על מצבו החדש של האינטלקטואל הנדחק לשוליים על ידי החברה בורגנית ובכך התקרב אל העמדות האנטי-קפיטליסטיות מעוררות המחלוקת של חברי הסקפיליאטורה.

ספריו ומחזותיו של ורגה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני מלוליה, מאיטלקית - גאיו שילוני. ירושלים, כתר, 1983.
  • מאסטרו דון ג’זואלדו, תרגמה מאיטלקית והוסיפה הערות ואחרית דבר מרים שוסטרמן. מוסד ביאליק, ירושלים, תשמ"ח 1988.
  • אבירות כפרית , מחזה במערכה אחת, תרגם - יונתן דובוסרסקי. בתוך "האופרה", נספח מס’ 1 בסוף מסך א, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ו 2006-תשס"ט 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]