ג'ובאני לורנצו ברניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברניני, דיוקן עצמי
כנסיית סן פייטרו ברומא. זרועות הענק שעיצב ברניני יוצרות חיבור בין הכנסייה אל החוץ ומקשרות את אלפי המאמינים שמתאספים בכיכר לקהל שבתוך הכנסייה

ג'ובאני לורנצו ברניניאיטלקית: Giovanni Lorenzo Bernini;‏ 7 בדצמבר 1598 - 28 בנובמבר 1680) הוא אחד החשובים שבאמני תקופת הבארוק באיטליה.

ברניני נולד בנאפולי לפייטרו ברניני שהיה פסל בסגנון המנייריזם. אצל אביו למד ברניני את אמנות הפיסול שעם השנים הפכה למקצועו העיקרי אף על פי שבדומה לאמנים אחרים בתקופתו הוא עסק גם בציור, רישום, עיצוב תפאורות, אדריכלות ואומנות זיקוקין די-נור. עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ההלניסטי הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ברומא אליה הוא עבר יחד עם אביו. את פריצת הדרך שלו כאמן פיסול קנה ברניני כשיצר סדרת עבודות לקרדינל שיפיונה בורגזה. עבודותיו של ברניני מאופינות בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה ומושפעות מהמיתולוגיה היוונית ומסיפורי התנ"ך.

בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת 1623 - השלמת עיצובה של בזיליקת סן פייטרו שברומא, עבודה בה החל מיכלאנג'לו, ובנייתה של כיכר סן פייטרו שמולה. בנוסף, תכנן את כיכר נבונה שנמצאת מול הכנסייה, את מזרקת ארבעת הנהרות ועיצב את מזבח הארד שנחשב לאחד המרשימים בעולם. ברניני אף הוזמן לעצב את חזית ארמון הלובר בפריז, אך הצעתו לעיצוב נדחתה.

ברניני פיסל בכל נושאי האמנות: תנ"כיים, מיתולוגיים-יווניים-רומיים, נוצריים וחילונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרינצ'יפסה, מאת פיטר פרנגה, בהוצאת ידיעות ספרים, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]