ג'ובני דה קפיסטרנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוכן המטיף של קפיסטרנו בקתדרלת סטפנוס הקדוש, וינה

ג'ובני דה קפיסטרנו (24 ביוני 1386 - 23 באוקטובר 1456) הוא קדוש נוצרי. דה קפיסטרנו היה נזיר, תאולוג ואינקוויזיטור.

דה קפיסטרנו נולד בכפר קפיסטרנו, שמצוי במחוז אברוצוממלכת נאפולי). אביו הגיע לנאפולי יחד עם חצרו של לואי הראשון. הוא התחיל את חייו כמשכיל חילוני, ולמד משפטים בפרוג'ה תחת שרביטו של המשפטן בלדוס דה אובלדיס. הוא נישא והפך לפקיד בית משפט. ב-1412 מינה אותו לדיסלאו מנאפולי למושל פרוג'ה. כשפרצה מלחמה בין פרוג'ה וסיגיסמונדו מלטסטה ב-1416 הוא נשלח כשגריר להשכין שלום, אך תחת זאת הושלך על ידי מלטסטה לכלא.

קפיסטרנו השתמש בכוחו הרטורי על מנת לעודד תמיכה במסעות צלב ותקיפתם של "כופרים" לא נוצרים. קפיסטרנו היה מעורב במהלכים צבאיים רבים והצליח להוביל את דלת העם להילחם נגד העות'מאנים במצור על בלגרד.

חלק ניכר מפעילותו כיוון נגד היהודים, ובכל מקום אליו נדד, יזם פעולות נגד היהודים, שימש כאינקוויזיטור והוציא רבים מהם להורג. לפולין הוזמן על ידי בני האצולה, על מנת שיטיף נגד היהודים. ב-1420 - 1422 הביא לגירוש יהודי רגנסבורג. ב-1427 הביא את האפיפיור להוציא את גזירת הים, לפיה יהודים איטלקיים לא הורשו יותר לנוע על ספינות בים התיכון לכיוון ארץ ישראל. ב-4 ביולי 1453 הורה להעלות על המוקד 41 יהודים בברסלאו עקב עלילת דם, מתוך כ-318 שנעצרו ועונו. בפדובה גרם ב-1456 לגירוש ראשי הקהילה.

מת באילוק, ליד ווקובר (כיום בקרואטיה) כתוצאה ממחלת הדבר[1]. ב-1690 הוכרז כקדוש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]