ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח'ליל ג'ובראן, 1913
תצלום של ח'ליל ג'ובראן שצולם על ידי פרד הולנד דיי
מצבת זיכרון לזכר ח'ליל ג'ובראן בוושינגטון הבירה

ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן (ערבית: جبران خليل جبران; 6 בינואר 1883 - 10 באפריל 1931), משורר לבנוני-אמריקאי נוצרי, מהעדה המארונית. שירתו נחשבת יוצאת דופן, בשל השימוש בשפה הגבוהה והבחנה בנושאי החיים בשימוש במושגים רוחניים. הוא למד אמנות בבוסטון, וצרפתית וערבית בלבנון.

ילדותו בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'ליל ג'ובראן נולד ב-6 בינואר 1883, למשפחת ג'ובראן המארונית בבשרי שבהר הלבנון, בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית. אימו, קמילה רמח, הייתה בת 30 כאשר ילדה את ג'ובראן מבעלה השלישי ח'ליל ג'ובראן, שהסתבר כבעל לא אחראי ודירדר את המשפחה לעוני. לג'ובראן היה אח-למחצה גדול ממנו בשש שנים בשם פטר, ושתי אחיות צעירות יותר, מרינה וסולטאנה, שכל חייו היה קשור אליהם בקשר עמוק, כמו גם לאימו. קמילה הייתה בת למשפחה דתית מיוחסת, רקע שנטע באם הלא משכילה כוח רצון חזק, ולימים סייע לה להביא את משפחתה בכוחות עצמה לארצות הברית.

בשנים שבהן גדל במחוז בשרי השופע, הסתבר ג'ובראן כילד מתבודד ומהורהר, שהתענג על מראות הטבע שסביבו - מפלים מדורגים, צוקים סלעיים ועצי הארז הירוקים, שליופיים נודעה השפעה דרמטית וסימבולית על ציוריו ועל כתיבתו. מאחר שהיה עני, לא זכה להשכלה או ללימודים רשמיים, למעט ביקורים אצל כומר כפרי שלימד אותו את יסודות הדת והתנ"ך, לצד השפות הערבית והסורית. הכומר, שזיהה את טבעו החקרני והחד של ג'ובראן, החל ללמדו את יסודות האלף-בית והשפה, ואלה פתחו בפני ג'ובראן עולם של היסטוריה, מדע ושפה.

בגיל 10, נפל ג'ובראן מצוק ונפצע בכתפו השמאלית, שנשארה חלשה כל חייו. כדי לטפל בכתף, קשרה אותה משפחתו לצלב ועטפה אותה לארבעים יום, אירוע סימבולי שמזכיר את נדודי בני ישראל במדבר, ואשר נחקק בזיכרונו של ג'ובראן.

ח'ליל ג'ובראן, אביו של ג'ובראן, הואשם בהעלמת מס ונשלח לכלא; הרשויות העות'מאניות החרימו את רכוש האב והותירו את בני משפחתו חסרי בית. למשך זמן מה עברה המשפחה לגור עם קרובים; אולם, האם הנחושה בדעתה החליטה שבחיפוש אחר חיים טובים יותר, על המשפחה להגר לארצות הברית, בעקבות דודו של ג'ובראן, שהיגר מוקדם יותר. האב שוחרר ב-1894 אך החליט שלא להגר ונותר בלבנון.

חייו בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 1895, פתחו ג'ובראן ומשפחתו במסע לעבר ניו יורק והאם, קמילה, הפכה למפרנסת המשפחה. הג'ובראנים התיישבו בחלקה הדרומי של בוסטון בה התגוררה אז הקהילה הלבנונית השנייה בגודלה בארצות הברית, לאחר ניו יורק. האזור השונה מבחינה תרבותית הרגיש מוכר לאמו של ג'ובראן בזכות קהילת המהגרים הלבנונית והשפה הערבית אשר דוברה בקרב קהילה זו.

בבית הספר, טעות ברישום באותיות לטיניות שינתה את שמו לנצח ל"ח'ליל ג'יבראן", שנשאר ללא שינוי לשארית חייו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להחזיר את שמו לצורתו הנכונה. ג'ובראן החל ללמוד בבית הספר ב-30 בספטמבר 1895, בקושי חודשיים אחרי הגעתו לארצות הברית ללא שום חינוך רשמי. הוא מוקם בכיתה הלא מדורגת שנשמרה לילדים מהגרים, שהיו צריכים ללמוד אנגלית מההתחלה. ג'ובראן משך את תשומת לבם של מוריו בעזרת הסקיצות והציורים שלו, תחביב שהתפתח אצלו עוד בילדותו, בלבנון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרנותו של ג'ובראן הובילה אותו לצד התרבותי של בוסטון, שחשף אותו לעולם עשיר של תיאטרון, אופרה וגלריות אמנות. בזכות השפע התרבותי שחווה וציוריו האמנותיים, ג'ובראן תפס את תשומת לבם של מוריו בבית הספר, שראו עתיד אמנותי לילד. הם יצרו קשר עם פרד הולנד דיי, אומן, צלם, ותומך באומנים שפתח בפני ג'ובראן עולם אמנותי וסלל לו את הדרך לתהילה אמנותית.

ב-1904 הציג ג'ובראן את התערוכה הראשונה שלו בבוסטון. מ-1908 עד 1910 הוא למד אמנות בפריז כתלמידו של אוגוסט רודן. ב-1912 הוא התיישב בניו יורק, שם הקדיש את עצמו לכתיבה וציור. עבודותיו המוקדמות של ג'ובראן נכתבו בערבית, ומ-1918 הוא פרסם בעיקר באנגלית. בין עבודותיו הידועות ביותר נמצא "הנביא", ספר ובו עשרים ושישה מאמרים פואטים שתורגם ליותר מ-20 שפות. ב-1920 הוא הקים חבורה ספרותית בשם ליגת העט (אל-מהג'ר). בין חבריה היה מיכאיל נעימה הגבר שנקרא "מר גברברון".

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובראן נפטר ב-10 באפריל 1931, בניו יורק וסיבת המוות זוהתה כמחלת השחמת בכבד, ושחפת[1]. הוא נקבר בכנסיית מאר סארקיס בלבנון. הוא כנראה הסופר הערבי-אמריקני המפורסם ביותר שהיה אי-פעם, וספרו, "הנביא" נשאר פופולרי מאוד, וחלקים ממנו נקראים בחתונות וטקסי הטבלה. עבודותיו של ג'ובראן היו בעלות השפעה רבה במיוחד בתרבות האמריקאית של שנות ה-60 של המאה ה-20. אמריקאים רבים סברו בטעות כי הוא מוסלמי בגלל שמו הערבי, אולם הרבה מכתביו עוסקים בנצרות.

מבחר מיצירותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנביא, הוצאת מודן, 1980 (תרגום: נועה זאלוד)
  • כנפיים שבורות, הוצאת תמוז, 1981 (תרגום: שאול סלאמה); הוצאת ביתן, 1997 (תרגום: פרץ-דרור בנאי)
  • חליל לאוהבים, הוצאת ש. זק, 1984 (תרגום: שמשון ענבל)
  • מיתת כלולות, הוצאת אסטרולוג, 2002 (תרגום: איריס ברעם)
  • המשוגע, הוצאת אסטרולוג, 1994 (תרגום: איריס ברעם, אלישע בן מרדכי)
  • הנווד, הוצאת אסטרולוג, 2002 (תרגום: אלישע בן מרדכי, ש. מאיר, א. גסנר)
  • נשיקה ראשונה, הוצאת אסטרולוג, 2002 (תרגום: איריס ברעם)
  • שחוק ודמע: שירים, אנתולוגיה משיריו, הוצאת עקד, 1969 (תרגום: יצחק לבטוב)
  • מבחר יצירות, הוצאת אסטרולוג, 1999 (תרגום: איריס ברעם, אלישע בן מרדכי)
  • רוחות מרדניות, הוצאת נהר ספרים, 2014 (תרגום:רעיה ג'קסון)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]