ג'וזאיה קלמנט וג'ווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'וזאיה וג'ווד

הברון ג'וזאיה קלמנט וג'ווד (אנגלית: Josiah Clement Wedgwood, בעברית גם "יאשיהו וג'ווד"; 16 במרץ 1872 - 26 ביולי 1943) היה חבר פרלמנט בריטי לא יהודי, אשר השקיע את כל מרצו בקידום העניין הציוני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וג'ווד נולד למשפחה בריטית מיוחסת, שבין אבותיה היה ג'וזאיה וג'ווד, הקדר ומעצב כלי החרסינה הנודע, ואחד מצאצאיה היה צ'ארלס דרווין.

אף שלא היה משפטן, מונה בימי מלחמת הבורים לשופט על ההולנדים המנוצחים. אנקדוטה שעליה סיפר מאוחר יותר היא שהחליט להפיץ עיתון כדי לסייע לבורים בשיקומם, ומשראה שהם מזהים את העיתון עם האנגלים המנשלים ומחרימים אותו:

מה עשה יאש וג'ווד? הוא כתב בו מאמרים חריפים נגד... יאש וג'ווד. ומיד, כמובן קפצו ההולנדים על הגליונות והתמוגגו על ההסתה נגד השופט האנגלי...

– ע. קרליבך, ספר הדמויות

הוא נבחר לפרלמנט תחילה ב-1906 מטעם המפלגה הליברלית, אחר כך ב-1919 עבר לשורות מפלגת הלייבור. כל אותו הזמן לא היו לו מתחרים במחוז בחירתו, שבו הייתה שליטת משפחתו, בעלת בית החרושת הידוע לחרס, מוחלטת. דבר זה אפשר לו עצמאות רעיונית גמורה. הוא היה תומך נלהב של רפורמה בקרקעות שתחלקן להמון, אחר כך דרש שיכירו ברוסיה הקומוניסטית. הוא בלט בהתנגדות נחרצת לרעיון האוגניקה, והתנגדותו הובילה לכך שיוזמות לענישת ילודה של מפגרים לא התקבלו (בניגוד למה שקרה בארצות הברית בנושא זה), אבל מלחמתו הנלהבת ביותר הייתה למען הרעיון הציוני.

השאילתות שהגיש לשר המושבות נגעו לפרטים הקטנים ביותר - מדוע לא קיבלו בבית הדואר מברק באותיות עבריות ומדוע הוסעו החיילים באוטובוס ערבי ולא יהודי. עזריאל קרליבך שהיה עיתונאי בלונדון סיפר כיצד, אחרי שכתב שווג'ווד בנלהבות היתר שלו עושה שירות דב לעניין הציוני, זכה לתוכחה ממנו. הציונות היא הצדק, ועל הצדק אין מתפשרים.

אהדתו לציונות לא ידעה גבולות, והוא הרחיק לכת כשקרא ליהודים להתקומם נגד מדינתו שלו. בזמן הרדיפות בגרמניה הציע שבריטניה תקבל יהודים ללא הגבלה, ומספרים שכשגסס ב-1943 היה שם מרד גטו ורשה על שפתיו.

אחת מאוניות המעפילים נקראה על שמו, וכן מושב גן יאשיה בעמק חפר ורחובות בערי ישראל: במושבה הגרמנית בירושלים, בשכונת יד אליהו בתל אביב, בקרבת מרכז הכרמל בחיפה ובמושב נורדיה שבשרון.