ג'וזף קודלקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזף קודלקה
Josef Koudelka
ג'וזף קודלקה
לידה 10 בינואר 1938 (בן 86)
בוסקוביץ, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה פרס הסלבלד (1992)
prix Nadar Gens d'images (1978)
מפקד מסדר האמנויות והספרות (2012)
פרס לוסי (2008)
National Photography Award (Spain) (1989)
פרס ד״ר אריך סלומון (2015)
עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (18 במאי 2010)
מדליית הזהב ע״ש רוברט קאפה (1969)
Personality of Czech photography (2003)
מדליית ההצטיינות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וזף קודלקה (Josef Koudelka;‏ נולד ב-1938 במוראביה שבצ'כוסלובקיה) הוא צלם צ'כי, חבר בסוכנות מגנום, החי ועובד בפריז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לצלם בשנות ה-50 בהיותו נער, במצלמת בקליט בפורמט 6X6. בשנים 19561961 למד הנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטה הטכנית של פראג (CVUT). בתקופת לימודיו המשיך לצלם במצלמת רוליפלקס. בשנת 1961 הציג את תערוכתו הראשונה בתיאטרון סמפור. בין 1961 ל-1967 היה מהנדס אווירונאוטיקה, עבד בפראג ובברטיסלאבה, והמשיך לצלם במקביל לקריירה כמהנדס. הוא בחר לצלם תיאטראות וצוענים. לתצלומי התיאטרון שלו הייתה השפעה על דרך עבודתו עם הצוענים; על הבמה נהג להיסתובב בין השחקנים, שהעלו את המחזות שוב ושוב עבורו. גם עם הצוענים רצה להרגיש שהוא חלק מה"מחזה", כדי שיוכל לצלם אותו. קודלקה הקדיש זמן רב לעבודה עם הצוענים כדי שיוכל להגיע לראיית חייהם מבפנים.[1] בשנת 1966 הוציא את ספר הצילום הראשון שלו לאור, וב-1967 החליט לוותר על הקריירה שלו כמהנדס והחל לעבוד כצלם במשרה מלאה. בשנה זו קיבל את הפרס השנתי של אגוד האמנים של צ'כוסלובקיה על "האיכות והחדשנות של צילומי תיאטרון" והציג בפעם הראשונה בתערוכה את תצלומי הצוענים שלו.

בשנת 1968 צילם קודלקה בפראג את הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ואת העימותים בין הסובייטים לבין הכוחות הצ'כים. קודלקה, שחזר ביום שקדם לפלישה מצילומי צוענים ברומניה, נתקל לראשונה בחייו בעבודת תיעוד חדשותי.[2] בלב המהומה צילם את הטנקים, המבנים ההרוסים, ההפגנות והעימותים. הוא צילם גם את חיי היום יום ברחובות בתקופת הכיבוש הסובייטי (לצפייה לחצו כאן). תצלומי הפלישה הוברחו למערב, הגיעו לניו יורק, ופורסמו דרך סוכנות מגנום בשנת 1969 תחת ראשי תיבות:Prague -photographer P.P. על תצלומים אלה זכה, עדיין באלמוניותו, במדליית זהב על שם רוברט קאפה מ-Overseas Press Club of America, בשל היותם עדות עיתונאית דראמטית ואמיצה.

בשנת 1970 קיבל קודלקה ויזה של שלשה חודשי עבודה ויצא מצ'כוסלובקיה כדי לצלם צוענים במערב. הוא לא חזר והצליח להגיע לאנגליה, שם קיבל מקלט מדיני. ב-1971 הצטרף לסוכנות מגנום, שסניפה בפריז הפך לביתו העיקרי, שם נהג לישון על הרצפה עם שק שינה.[3] בסוכנות הכיר והתיידד עם הצלם אנרי קרטייה ברסון ועם המו"ל רובר דלפיר, שהפך לחברו הקרוב ולמוציא לאור של ספריו. ב-1974 הפך קודלקה לחבר מלא בסוכנות מאגנום. הוא נהנה שם עד היום ממעמד מיוחד, שמאפשר לו להישאר חבר מבלי לצלם משימות רגילות, ששאר החברים מחויבים לבצע כדי לתמוך בקואופרטיב. כך רשאי קודלקה להתרכז בפרויקטים שלו בלבד, ללא הפרעות.[4] ב-1975 הציג תערוכת יחיד במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA) והוציא את ספרו "צוענים". ב-1978 קבל את "פרס נדאר" (Prix Nadar) בפריז עבור ספרו "צוענים".

בשנת 1980 עזב קודלקה את אנגליה ועבר להתגורר בצרפת, עדיין ללא אזרחות, משם נדד וצילם ברחבי אירופה. ב-1984 הציג תערוכה גדולה בלונדון וספרו, Photo Poche, יצא לאור במקביל לתערוכה בשם זה. בעקבות מות אביו באותה שנה, ולאחר שש עשרה שנות אנונימיות, התפרסמו תצלומיו מהפלישה הסובייטית לפראג תחת חתימתו. עד אז לא רצה לפרסמם תחת שמו בשל החשש לגורל משפחתו שנשארה בצ'כוסלובקיה.

ב-1986 צילם נופים אורבניים בצרפת למטרות דוקומנטריות, לראשונה החל להשתמש במצלמה פנורמית. ב-1987 קבל אזרחות צרפתית לאחר 17 שנים ללא אזרחות, באותה שנה קבל את ה"גראן פרי נסיונאל" (Grand Prix National) ממשרד התרבות הצרפתי.

ב-1988 הציג שתי תערוכות גדולות שנדדו ברחבי אירופה וארצות הברית, והוציא לאור את ספרו "גולים" (Exiles), שזכה בתואר ספר הצילום של השנה. ב-1989 קבל את פרס Hugo Erfurt והוזמן לצלם במוסקבה. פרסם ספר צילום של תמונות פנורמיות שצילם בצרפת. ב-1990 הגיע לביקור בפראג לאחר עשרים שנות גלות. הציג תערוכה רטרוספקטיבית של התמונות מתקופת הפלישה לפראג וזאת הייתה הפעם הראשונה שהן הוצגו שם. בשנת 1990 החל לצלם את אזור "המשולש השחור" (Cerný Trojuhelník), חבל ארץ נידח בצ'כיה בו פועלות מחצבות פחם כבר מהמאה ה-15, ושהפך בעקבות התיעוש לאחד האזורים המוכים והמסוכנים באירופה. ב-1991 קבל את פרס אנרי קרטייה ברסון. ב-1992 קבל את פרס הסלבלד. ב-1994 הציג תערוכה של צילומים פנורמיים בגרמניה. ב-1996 הוזמן לצלם יחד עם עוד שמונה צלמים נופים באירופה שהושחתו על ידי תיעוש בלתי אחראי. ב-1997 הוזמן לצלם צילום פנורמי של נופים בדרום ווילס. ב-1998 קבל פרס מ-Royal Photographic Society באנגליה.

קודלקה מתגורר כיום בצרפת וצ'כיה ועיקר עבודתו מתמקד בצילום נופים באירופה.

עבודתו של קודלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו המוקדמות של קודלקה בולטת רגישותו לרגע המכריע, בהשפעת תפיסת הצילום שפיתח ידידו הקרוב, אנרי קרטייה ברסון. ברסון היה לא רק מורה אלא אף עזר לקודלקה בזמן שחפש מקלט מדיני במערב. קולדקה היה במקום הנכון וצילם את האירועים באופן המיוחד לו.

הצוענים (Gypsies, 1975)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מראשית הקריירה שם קודלקה דגש על האדם והסובב אותו. למרות שהתפרסם כבר עם הצגת תצלומיו הדרמטיים מהפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, היה זה פרסום ספרו "צוענים" (Gypsies, הוצאת Aperture) בשנת 1975, שקיבע את מעמדו כאחד הצלמים המעולים ביותר שפועלים בתחום הצילום הדוקומנטרי ההומניסטי, ברבע האחרון של המאה ה-20.[5]

קודלקה החל לצלם צוענים בחבל הולדתו במוראביה, אך מרבית תצלומיו בפרויקט נלקחו במזרח סלובקיה, שבמזרח צ'כוסלובקיה, בין השנים 1962 ל-1968. שם הצוענים חויבו להשתכן ב"התיישבויות נפרדות", מעין גטאות פסטוראליים דרכם הממשלה ניסתה לשים קץ לנוודותם על ידי החרמת סוסיהם ושחיטתם ופירוק גלגלי עגלותיהם.[4] הצוענים חיו במקום הצחיח, בוצי, וסלעי זה במעין מעצר בית המוני. כפי שראה זאת קודלקה, הצוענים - מנושלים ממסורתם ומרכושם - ניהלו חיים שנשענו על רגשות ורוחניות בלבד; תרבות החפה ממקצועיות, מכסף ונוחיות, אך עשירה באהבה, צער, תשוקה וצחוק.[6]

קודלקה צילם לרוב עם עדשת 25 מ"מ רחבת זווית. העדשה הרחבה אפשרה לו לעמוד קרוב ולצלם בין האנשים, לקלוט את מחוותיהם הרחבות, וליצור תמונות בעלות מבנה ויזואלי אנרכי לעיתים, ששיקף את הפראות נטולת החוק של הצוענים עצמם.[7] תצלומיו הגרעיניים של קודלקה נעשו בסגנון פוטוז'ורנליסטי קלאסי ומעט רומנטי. הוא מציג את מצולמיו - אנשים שנדחקו לשוליים, הופלו לעומת שאר אירופה, והתקבצו בלית ברירה ב"חצר האחורית" שלה - לא בגישת צילום ישירה אופיינית, אלא תוך שימוש ברטוריקה מיתולוגית, שנראית כשאובה מאורח חיי מצולמיו. התמונות מאופיינות בתאורה ניגודית עזה, וגרעיניות ברורה (כלומר, גרעיני הכסף שמרכיבים את הסרט גדולים יחסית ונראים לעין בהדפס).

קודלקה קלט בעדשת המצלמה את רוח האדם נוכח סביבה קשה ותנאי מחיה ירודים, אך הוא מראה זאת ללא התנשאות ומבלי לצמצם את הווייתם של מצולמיו לעוני ודלות.[8] בדומה לתצלומיו של מנואל אלוורז בראבו ממקסיקו, בכמה תמונות נדמה שקודלקה רואה את העולם דרך עיני מצולמיו.

  • (לצפייה בתצלומים מהספר "צוענים", לחצו כאן)

גולים (Exils, 1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הגלות קשור לחוויה האישית של קודלקה כגולה ממולדתו, אך בפרויקט זה הוא מעלה את נושא הגלות להצהרה רחבה יותר, על מצב של ניתוק, ניכור, געגוע והרהור. קודלקה מתייחס בעבודה לחורבן של מקומות, היעדר תקשורת, ריקנות, מקריות ועצבות אורבנית, שמעוררים תחושת ניכור עמוקה. קודלקה שילב לראשונה, בין תצלומי האנשים שלו, נופים נטושים, שיהפכו לנושא מרכזי בעבודותיו המאוחרות יותר.[9]

  • (לצפייה בתצלומים מהספר, לחצו כאן)

המשולש השחור: למרגלות הרי העפרה (1990-1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודלקה החל להשתמש בפורמט פנורמי במסגרת מטלות שונות שצילם בצרפת. כשחזר לצ'כוסלובקיה, מולדתו, לאחר גלות ארוכה, השתמש בפורמט הפנורמה כדי לצלם את אזור פודקושנוהורי (Podkrusnohorí), המכונה "המשולש השחור" (Cerný Trojuhelník). תחת השלטון הקומוניסטי, חציבת הפחם והפקת חשמל על בסיס אנרגיה שהופקה משריפת פחם, היו יעדים ממשלתיים ראשונים במעלה, ואזור זה הפך לאחד המזוהמים ביותר באירופה. 75 מיליון טון של פחם נחצבו למרגלות הרי העפרה (Ore Mountains) בכל שנה. פליטת הארסן, הגפרית, המתכות הכבדות והחומרים הרדיואקטיביים מתחנות הכוח במקום פגעו נואשות בסביבה ובאוכלוסייה, והפכו אותו לאחד האזורים הגרועים וההרוסים ביותר באירופה.

הפנורמות של קודלקה מציגות מקום חרב, שנראה כמו אזור מלחמה, עם עצים וצמחייה קמלים, ונוף מדולל ומנוון. שובלי עשן, שנראים מדי פעם ברקע, מצביעים על העובדה שתחנות הכוח עדיין פועלות במקום. הפנורמות של קודלקה הן פנורמות אדירות של הרס וחורבן.[10]

תצלומי "המשולש השחור" של קודלקה זכו לביקורת על כך שהם הופכים סבל וכיעור לדימויים יפים ואף רומנטיים, שמודפסים בספר מהודר, בעל גוונים עשירים ואיכותיים. קודלקה אכן הודה שמצא במקום יופי מצמרר.[11] עם זאת, הספר הוא זעקה נוקבת להצלת הסביבה.

  • (לצפייה בתמונות מתוך הספר "המשולש השחור", לחצו כאן)

אֶבֶן סִיד (Limestone, 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שבספרו "המשולש השחור" מעלה קודלקה כתב אישום חמור נגד הנזק הסביבתי שנגרם בידי מחצבי העפרה בצ'כוסלובקיה, בפרויקט זה מציג הצלם מחצבים אחרים, של אבן סיד, אותם צילם עבור חברת Lhoist, שאינם נחשבים כפוגעניים כלפי הסביבה.[12]

  • (לצפייה בתמונות מתוך הספר "אבן גיר", לחצו כאן)

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - Prague 1968, Aperture Gallery, NYC,NY
  • 2008 - Koudelka, Benaki Museum, Athens, GR
  • 2008 - Invaze (Invasion) Old Town Hall, Prague, CZ
  • 2003 – Teatro del Tempo, Mercati di Traiano, Roma, Italy
  • 2002/03 – Rétrospective - Rencontres Internationales de la Photographie, Arles, France;
    Museo del Palacio de Bellas Artes, Mexico City, Mexico;
    Museo de Arte Contemporaneo, Monterrey, Mexico
  • 2002 Josef Koudelka : Fotograf, National Gallery, Prague, Czech Republic
  • 1999/01 – Chaos, Palazzo delle Esposizioni, Roma, Italy; Cantieri Culturali della Zisa, Palermo, Italy;
    Palazzo Marino alla Scala, Milano Italy;
    The Snellman Hall, Helsinki, Finland;
    sala de exposiciones de Plaza de Espana, Madrid, Spain
  • 1998 – Reconnaissance: Wales, National Museums and Galleries of Wales, Cardiff, UK
  • 1995/97 – Periplanissis : following Ulysses' Gaze, Mylos, Thessaloniki, Greece;
    Zapeion, Athens, Greece;
    Centre culturel Una Volta, Bastia, France;
    ville de Rodez, France;
    Tokyo Metropolitan Museum of Photography, Tokyo, Japan;
    Museo di Storia della Fotografia, Fratelli Alinari, Firenze, Italy
  • 1994 – Cerny trojuhelnik - Podkrusnohori : Fotografie 1990–1994 (Black Triangle), Salmovsky Palac, Prague, Czech Republic
  • 1990 – Josef Koudelka z Fotografického dila 1958-1990, Umeleckoprumyslové museum, Prague, Czechoslovakia
  • 1989 – Josef Koudelka, Mission Transmanche, galerie de l'ancienne poste, Calais, France
  • 1988/89 – Josef Koudelka, Centre National de la Photographie, Palais de Tokyo, Paris, France;
    International Center of Photography, New York, USA;
    Akademie der Künste, Berlin;
    Museum Folkwang, Essen, Germany;
    IVAM, Valencia, Spain
  • 1984 – Josef Koudelka, Hayward Gallery, London, UK
  • 1977 – Gitans: la fin du voyage, Galerie Delpire, Paris;
    Kunsthaus Zürich, Zürich, Switzerland;
    The Tel-Aviv Museum, Israel;
    Victoria & Albert Museum
  • 1975 – Josef Koudelka, Museum of Modern Art, New York, USA
  • 1968 – Josef Koudela: Divadelni fotografie – 1965-1968, Divadlo za branou, Prague, Czechoslovakia
  • 1967 – Josef Koudela: Cikáni – 1961-1966, Divadlo za branou, Prague, Czechoslovakia
  • 1961 – Divadlo Semafor, Prague, Czechoslovakia

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 – Koudelka, Delpire, France; Contrasto, Italy; Aperture, USA; Thames & Hudson, UK; Braus, Germany; Lunwerg, Spain; Fototorst, Czech Republic
  • 2006 – Koudelka: Camargue, Actes Sud, France
  • 2004 – L'épreuve totalitaire (essay by Jean-Pierre Montier), Delpire, France
  • 2003 – Théâtre du Temps, Actes Sud, France; (Teatro del Tempo), Peliti Associati, Italy; Apeiron, Greece
  • 2002 – Josef Koudelka - monograph, Torst,Czech Republic, edition Fototorst
  • 2001 – Lime Stone, La Martinière, France
  • 1999 – Chaos, Nathan/Delpire, France; Phaidon Press, UK; Federico Motta Editore, Italy
  • 1998 – Reconnaissance Wales, Ffotogallery/ National Museums and Galleries of Wales, Cardiff, UK
  • 1994 – Cerný Trojuhelník - Podkrušnohorí : Fotografie 1990-1994 (The Black Triangle: The Foothills of the Ore Mountain) Vesmir, Czech Republic
  • 1993 – Josef Koudelka, Hasselblad Center, Sweden
  • 1993 – Josef Koudelka: Fotografie Divadlo za branou 1965-1970, Divadlo za Branou II, Czech Republic
  • 1990 – Prague 1968, Centre National de la Photographie, France
  • 1990 – Animal, Trois Cailloux/maison de la Culture d'Amiens, France
  • 1989 – Mission Photographique Transmanche, Editions de la Différence, France
  • 1988/97 – Exiles, Centre National de la Photographie, France; Delpire éditeur, France (Exiles), Aperture, USA; Thames & Hudson, UK
  • 1984 – Photo Poche, Centre National de la Photographie, France
  • 1982 – Josef Koudelka: I Grandi Fotografi, Gruppo Editoriale Fabbri, Italy
  • 1975 – Gitans : la fin du voyage, Delpire, France; (Gypsies), Aperture, USA
  • 1966 – Kral Ubu: Rozbor inscenace Divadla Na Zabradli v Praze (with Alfred Jarry), Divadelni Ustav, Czechoslovakia
  • 1965 – Diskutujeme o moralce dneska, Nakladatelstvi Politické Literatury, Czechoslovakia

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזף קודלקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Colin Westerbeck and Joel Meyerowitz, 1994. Bystander: A History of Street Photography, London: Thames and Hudson Ltd., p. 208
  2. ^ מתוך אתר מגנום, דף המוקדש לספר תצלומי הפלישה לפראג של קודלקה
  3. ^ Westerbeck and Meyerowitz, Bystander, Ibid., p. 207
  4. ^ 1 2 Westerbeck and Meyerowitz, Ibid., p.208
  5. ^ Parr, Martin and Gerry Badger, 2006. The Photobook: A History. Vol. 1. London: Phaidon Press, p.230
  6. ^ Ibid., p.208
  7. ^ Westerbeck and Meyerowitz, Ibid., p.209
  8. ^ Parr and Badger, Ibid., p.230
  9. ^ מאתר מגנום
  10. ^ Parr and Badger, 2006. The Photobook: A History. Vol. 2. London: Phaidon Press, pp.74-75
  11. ^ Ibid.
  12. ^ Parr and Badger, The Photobook: A History. Vol. 2, pp.202-203,