ג'וזף קונרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'וזף קונרד, 1904

ג'וזף קונרד (אנגלית: Joseph Conrad, פולנית: Józef Teodor Konrad Korzeniowski , 3 בדצמבר 1857 - 3 באוגוסט 1924), סופר בריטי יליד פולין, ספרו הידוע ביותר הוא "לב המאפליה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונרד נולד בשם יוזף תיאודור קונרד קוז'ניובסקי בעיר ברדיצ'ב, אז בפולין שבשליטה רוסית והיום באוקראינה. אביו היה אציל פולני, סופר ומתרגם מאנגלית ומצרפתית, כך שקונרד נחשף לספרות מגיל צעיר. האב נעצר על ידי השלטונות הרוסים על תמיכתו בהתקוממות בשנת 1863 וגורש לסיביר. אמו מתה משחפת ב-1865, וארבע שנים אחר כך מת אביו בקרקוב.

קונרד בן ה-11 שנותר יתום, היה נתון להשגחת דודו בשווייץ. הדוד אפשר לו בגיל 17 לנסוע למרסיי להיות יורד ים, והוא הצטרף לצי הסוחר הצרפתי. חייו היו מלאי הרפתקאות, היה מעורב בהברחת נשק ובקשר פוליטי, אותם תיאר ברומן "חץ הזהב" The Arrow of Gold. ב-1878 אחרי נסיון התאבדות שנכשל, החל קונרד לשרת בספינה בריטית. הוא לימד את עצמו אנגלית, התקדם בדרגות הפיקוד וב-1886 פיקד על אונייה משלו. באותה שנה קיבל אזרחות בריטית. לראשונה הגיע לאנגליה לעיר הנמל לאוסטופט שבסאפוק, ואחר כך חי בלונדון ובקנטרברי שבקנט.

ב-1894 בגיל 36, הפסיק את מסעותיו בים, והתיישב באנגליה במטרה להיות סופר. ב-1896 התחתן עם ג'סי ג'ורג' ואיתה נולדו לו שני בנים. ספרו הראשון Almayer's Folly, שפורסם ב-1895, מתרחש בחוף המזרחי של בורנאו. שפתו השנייה של קונרד הייתה צרפתית, הלינגואה פרנקה באירופה של אותה תקופה, ומפתיע שהוא הצליח לכתוב בשטף וביעילות באנגלית שהייתה שפתו השלישית. מקום ההתרחשות של מרבית ספריו הראשונים היה על סיפון אונייה. הרומן "נוסטרומו" הוא מבט רחב על המהפכה בדרום אפריקה. "הסוכן החשאי" ו"לנגד עיניים מערביות" הם בין הרומנים המודרניים הראשונים שעוסקים בטרוריזם ובריגול.

יצירתו של קונרד מגשרת בין הספרות הריאליסטית של סופרים כמו צ'ארלס דיקנס לבין האסכולה המודרניסטית. הוא בז לדוסטוייבסקי ולסופרים רוסים בכלל, כשהחריג היחיד היה איוואן טורגנייב. קונרד ידוע היום בעיקר בזכות הנובלה "לב המאפליה" Heart of Darkness, שנכתב בעקבות מסע בקונגו ב-1890, הספר הוא כתב אישום נוקב נגד הקולוניאליזם, והיה ההשראה לסרט הקולנוע של פרנסיס פורד קופולה "אפוקליפסה עכשיו".

ב-1923 סירב קונרד לקבל תואר אבירות שהוצע לו. הוא מת ב-1924 בעקבות התקף לב, ונקבר בבית הקברות בקנטרברי, אנגליה.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכרו של קונרד ב-Gdynia, פולין

רומנים ונובלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגיונו של אלמאיר (1895, Almayer's Folly), תרגמה אסתר כספי, עם עובד, תשכ"א, 1961.
  • בלב המאפליה הופיע לראשונה כאחד מתוך 3 סיפורים שכתב ג'וזף קונראד, בספר 'ראי הים, הכושי איש נרקיס, בלב המאפליה' - את האחרון תרגם מאנגלית מרדכי אבי-שאול. הוצאת מרחביה ספרית פועלים, 1961.
  • לב המאפליה (1899, Heart of Darkness), תרגם מרדכי אבי-שאול, ספרית פועלים, תשל"ח, 1978.
  • לורד ג’ים (1900, Lord Jim), תרגם אמציה פורת, עם עובד, תשכ"ז, 1967.
  • טייפון (1902, Typhoon), תרגם משה אראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה, 1985.
  • נוסטרומו (1904, Nostromo), תרגם אהרן אמיר, זמורה ביתן מודן, 1980.
  • הסוכן החשאי (1907, The Secret Agent), תרגם ארי אבנר, ספרית מעריב, 1981. שימש כהשראה לסרט סבוטז' של אלפרד היצ'קוק.
  • לנגד עיניים מערביות (1911, Under Western Eyes), תרגמה נעמי כרמל, ספרית מעריב, 1987.
  • ניצחון (1915, Victory), תרגמה אסתר כספי, עם עובד, תשכ"ה 1965.
  • קו הצל (1917, The Shadow Line), תרגם עודד פלד, ספרית פועלים, תשס"ב, 2001.
  • הנערה בעלת לב-הזהב, תרגום ד’ דרור, לאשה, 1961.

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלוצי הפרוגרס, סיפור (1896, An Outpost of Progress) - תרגום משה דפנא, פ’ גינזבורג, תרצ"ב, 1932.
  • הלגונה, ועוד ארבעה סיפורים (1897, The Lagoon) - תרגום שמואל רגולנט, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו, 1986.
  • המזל שחק לי, (A Smile of Fortune) - תרגום מ’ בן-אליעזר, הוצאת מצפה, תרפ"ח, 1928.
  • נעורים, תרגום מ’ בן אליעזר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ו 1965.
  • סיפורי ים, השותף הסודי ועוד סיפורים, (The Secret Sharer) - תרגום נמרוד אשל, כרמל, תשס"א 2001.
  • השותף, תרגום י’ בן-יעקב, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ו, 1965.
  • ספורים מפי השמועה : א. הסיפור. ב. נשמתו של חייל , תרגום ישראל זרחי, הוצאת עפר, תש"ה, 1945.
  • פריה משבעת האיים,(1912, Freya of the Seven Isles) - תרגום יצחק למדן, הוצאת אמנות.
  • ראי הים, הכושי איש נארקיס, בלב המאפליה, ספורים, ספרית פועלים, 1961.
  • כתבי ג’וזף קונראד, תרגום ז’ הרטבי, הוצאת כרמי את נאור, 1954.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]