ג'וזפה טרטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Giuseppe Tartini.jpg

ג'וזפה טרטיני (איטלקית: Giuseppe Tartini;‏ 8 באפריל 1692 - 26 בפברואר 1770), מלחין וכנר איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרטיני נולד בעיר פיראנו, עיר נמל בחצי האי איסטריה לחוף הים האדריאטי (כיום העיר פיראן בסלובניה).

בגיל צעיר החל ללמוד נגינה בכינור. הוא עבר לפדובה ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה תוך המשך עבודה כנגן ומורה לכינור. טרטיני התאהב באחת מתלמידותיו והם נישאו בחשאי. כשנודע הדבר לקרדינל העיר שהיה דודה, הוא שלח אנשים לאסור את טרטיני באשמת פיתוי וחטיפה. טרטיני נאלץ להימלט מפדובה ולנדוד חסר כל ברחבי איטליה עד שמצא מקלט במנזר פרנציסקוס הקדוש באסיזי.

טרטיני המשיך לעבוד שם כנגן ומורה לכינור. הוא היה גם בונה כינורות והכניס שינויים בצורת הכינור והמיתרים. בינתיים יצא לו שם של כנר-וירטואוז והוא הורשה לחזור לפדובה ולהתאחד עם אשתו.

ב-1721 נתמנה למנהל המקהלה בכנסייה בפדובה וב-1728 ייסד בפדובה בית ספר לנגינה בכינור, שהיה מפורסם בכל אירופה. עם תלמידיו נמנה גם ניקולו פגניני.

טרטיני כתב יצירות רבות: כ-140 קונצ'רטי לכינור ותזמורת, כ-150 סונאטות לכינור ויצירות קאמריות רבות וכן יצירות דתיות למקהלה, אך הוא זכור עד היום בזכות הסונאטה שלו לכינור בסול מינור המכונה סונאטת סלסולי השטן (il trillo del diavolo).

סונאטת סלסולי השטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת גלותו באסיזי חלם טרטיני שהשטן נפגש איתו וביקש ממנו להשאיל לו את כינורו. השטן התחיל לנגן נעימה נפלאה מלאה בסלסולים. טרטיני היה מוקסם ומהופנט עד שנשמתו נעצרה והוא התעורר. מיד תפס את הכינור כדי לשמר חלק מהיצירה ששמע בחלום אך לשווא. טרטיני אמר כי זו הייתה היצירה הטובה ביותר שיצר בימי חייו ונתן לה את הכינוי "סונאטת השטן" אבל לדבריו "ההבדל בינה לבין מה ששמעתי בחלום היה כה גדול, עד שהייתי מוכן להרוס את כינורי ולא לשוב אל המוזיקה לעולמים, אילו רק נתאפשר לי לשוב ולחוות את העונג שהתענגתי אז".

פסל טרטיני בפיראן

הסונאטה מהווה עד היום קושי טכני לנגנים. האגדה אומרת, שלטרטיני היו שש אצבעות ביד שמאל, דבר שהקל עליו את נגינת סונאטה זו.

הכיכר הראשית של פיראן נקראת על שם טרטיני ובה עומד פסל גדול של טרטיני המחזיק בידיו קשת וכינור.

המשורר הגרמני אפולוניוס פון מלטיץ חיבר סונטה בשם "סונטת השטן" בהשפעת סיפורו של טרטיני. טקסט הסונטה בתרגומו של יצחק הירשברג מופיע בפתח ספרו של קורט פאהלן, "תולדות המוזיקה בעולם". ראו בוויקיטקסט למטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחניו של טרטיני, תווים וקטעי שמע