ג'וינט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'וינט (ארגון))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46.795′N 35°11.880′E / 31.779917°N 35.198000°E / 31.779917; 35.198000

סמל הג'וינט

הג'וינט (אנגלית: Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא ארגון צדקה יהודי אמריקאי שנועד לסייע ליהודים באשר הם. הוקם בט' בכסלו תרע"ה, 27 בנובמבר 1914.

הג'וינט פועל להצלת יהודים הנתונים תחת איום. בתחילת שנות ה-90 סייע הג'וינט לקיים ולחלץ כ-15,000 יהודים מאתיופיה. הג'וינט מספק סעד לקהילות יהודיות במצוקה על ידי אספקת מזון, לבוש ותרופות לזקנים. פעילות חשובה נוספת של הג'וינט היא חידוש החיים והקהילות היהודיות, בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר. הג'וינט שומר פינה חמה בלבבו למדינת ישראל ומסייע לשירותים החברתים במדינה ולאוכלוסיות החלשות - ילדים במצוקה, עולים חדשים, זקנים ונכים. כמו כן, בעת אסון טבע או מעשה אדם, הג'וינט פותח את ליבו גם ללא יהודים במסורת "תיקון עולם" היהודית.

בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה ג'וינט ישראל בפרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

עקרונות הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הג'וינט הגדיר לעצמו שלושה עקרונות פעולה בבואו לסייע ליהודים:

  1. הג'וינט הוא ארגון א-פוליטי ואינו קשור לשום סיעה או פלג.
  2. הארגון פועל כדי לתת לקהילות את הכלים והכוח על ידי יצירת פרויקטים לדוגמה והכשרת מנהיגות מקומית שתפעיל אותן. בזמן יצירת הפרויקטים, הארגון עוסק בצדדים האדמיניסטרטיביים ובוחן את יעילותו.
  3. הארגון בונה קואליציות עם עמיתים אסטרטגיים שבסופו של דבר יטלו את האחריות על הפרויקטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייקוב שיף

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסתיו של שנת 1914 פנה הנרי מורגנטאו, אז שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית, ללואיס מרשל וג'ייקוב שיף בניו יורק וביקש מהם $50,000 כדי להציל את היהודים בארץ ישראל מרעב. הסכום נאסף עד מהרה ונשלח בחודש נובמבר, והמנגנון שגייס את הכספים הפך להיות ארגון הג'וינט, ששם לו למטרה לדאוג ליהודים נזקקים בארץ ישראל ובאירופה, בה השתוללה אז המלחמה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספי הג'וינט שנועדו לחלוקה בין יהודי ארץ ישראל נמסרו לניהולו של אליעזר הופיין שהיה מנהלו בפועל של בנק אנגלו פלשתינה. הופיין היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או שהפך לנתין עות'מאני, בעל כורחו.

עניינו של הג'וינט בנעשה בארץ ישראל התעורר בעקבות דוחות פסימיים של קונסול ארצות הברית[1] בירושלים, ד"ר אוטיס אלן גלייזברוק ושגריר ארצות הברית בקונסטנטינופוליס[2] הנרי מורגנטאו. הדוחות הצביעו על מחסור, גדל והולך, במזון בארץ ישראל. כתוצאה, מספר לא קטן של ארגונים יהודים בארצות הברית אספו כסף ומזון ושלחו אותם ליישוב בארץ ישראל באמצעות הג'וינט.

הפעילות נמשכה עד שארצות הברית זנחה את העמדה הנייטרלית והכריזה גם היא מלחמה על טורקיה. קונסול ארצות הברית בירושלים נאלץ לעזוב את העיר ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק להולנד הנייטרלית. בראש הפעילות בהולנד עמד היהודי סולומון פרדריק ואן נירופּ (van Nierop) מנכ"ל הבנק האמסטרדמי (Amsterdamische Bank). ב-8 ביוני 1917 פנה ואן נירופ אל הופיין ובקשו לעמוד בראש מפעל החלוקה של המזון והכספים ליהודי ארץ ישראל. הופיין הסכים ורתם את מערך הסניפים של אפ"ק (ביפו, בירושלים, בביירות, בחיפה, בחברון, בצפת ובטבריה) לאחת הפעולות הסוציאליות החשובות בתולדותיו. העובדה שמוצאו של הופיין היה מאותה ארץ ממנה אורגנו משלוחי המצרכים לא"י - הולנד - הקלה כמובן על המלאכה. כל פעילותו הבנקאית והחברתית של הופיין נעשו בהתנדבות ממשרד שהועמד לרשותו על ידי הקונסול הספרדי בירושלים הרוזן אנטוניו דה ביובר. המיקום לא היה מקרי, ספרד, כמו הולנד שהוזכרה, שמרה גם היא במלחמה זאת על נייטרליות.‏[3]

דו"ח הג'וינט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת דוח הבנק על פעילות הג'וינט בשנת 1918 בישראל

עם סיום המלחמה חיבר הופיין עבור ראשי הג'וינט בארצות הברית (באנגלית כמובן) דו"ח מפורט על פעילותו בתקופה שבין 1 באוגוסט 1917 עד 31 במאי 1918. (ראו בתמונה)‏[4]

הדו"ח חולק לתיאור המצב באותן שנים ולנספחים מפורטים אודות העזרה. במבוא הסביר או תרגם הופיין מונחים רבים לקורא האמריקאי שאינו בקיא די הצורך במציאות הארצישראלית. ברשימת המונחים (באותיות לטיניות) המלווים בהסבר בשפה האנגלית, מופיעים מושגים כמו "פקידים ואמרכלים בארץ הקודש", "תלמידי חכמים", כולל, "מוּטֶצריף" (נציב טורקי, באותיות ערביות متصرف, בטורקית mutasarrıf, ובאנגלית Mootessarif), שטריימל ונס חנוכה.

הואיל וחלק גדול מן הפעילות עוסקת בענייני כספים דואג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס", חלוקה ו"שנורר". המילה האחרונה מתורגמת ל-A persistent beggar.

הארץ חולקה לצורך המפעל לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופי הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה והסתכם ב-50%. הדו"ח מפרט את כמויות האורז והחיטה שנמסרו בין השאר לבתי ספר‏[5], לישיבות‏[6], לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (באנגלית Melamdim). בפירוט יבש מתאר הופיין את העזרה הרפואית שניתנה על ידי רופאים שונים.‏[7] ללא העזרה היו התלמידים גוועים ברעב פשוטו כמשמעו.‏[8] תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו בחומס שבסוריה בסך 741 ליש"ט.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה אמנם הסתיימה בשנת 1918, אך סבלם של היהודים באירופה לא תם. ברוסיה, בה התחוללה מהפכת אוקטובר ובשרידי האימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת ובפולין החלו גלים של אנטישמיות. יהודים נספו בפוגרומים ובמגפות ורכושם נהרס. הג'יונט סייע לקהילות להשתקם ולהקים תוכניות עזרה הדדית, טיפול בילדים, ומוסדות חינוך ותרבות. בברית המועצות הוקם האגרו-ג'וינט שעזר לממשלה ליישב מחדש כ-600,000 יהודים, אולם האגרו-ג'וינט סולק מברית המועצות בשנת 1938.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מלחמת העולם השנייה סייע הג'וינט לכ-250,000 מיהודי גרמניה ולכ-125,000 מיהודי אוסטריה לברוח. כשהתקרב הצבא הגרמני לפריז בשנת 1940 העביר הארגון את מטהו באירופה לליסבון. משם הוא המשיך לסייע ליהודים לברוח מאירופה כמו גם להסתתר במקומות מחבוא. הסיוע של הג'וינט הגיע לידי יהודים שברחו מפולין ואוקראינה לרוסיה. חבילות סיוע גם הוצנחו ביוגוסלביה וכספים הוברחו לידי המחתרת היהודית בפולין.

הג'ויינט סייע ליישב את הפליטים היהודים בדרום אמריקה וארגן תוכניות סיוע לכ-20,000 יהודים שהגיעו לשנחאי. לאחר המתקפה היפנית בפרל הארבור וניתוק הקשרים בין ארצות הברית לשטחים שהיו תחת כיבוש יפני, דאג הג'וינט להעביר סיוע לפליטים היהודיים שהגיעו לסין דרך הנציגות שלו בשווייץ ומדינות נייטרליות אחרות, וגם בסיועו של הצלב האדום.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם וביתהּ בתחנה של הג'וינט בווינה לחלוקת אספקה לאחר מלחמת העולם השנייה

כבר בסוף שנת 1944 הגיעו אנשי הג'וינט לשטחים באירופה ששוחררו מידי הכיבוש הנאצי וארגנו את מאמצי השיקום. עד שנת 1947 זכו כ-700,000 יהודים לתמיכה מהג'וינט. 250,000 שכנו במחנות עקורים שהניהל הג'וינט. הג'וינט יזם תוכניות הכשרה מקצועית כדי לעזור לעקורים לשקם את עצמם ולרכוש תעסוקה שבעזרתה יוכלו להרוויח את לחמם. הג'יונט גם יזם פעילויות תרבותיות ודתיות במטרה לשקם את הקהילות היהודיות שנהרסו במלחמה.

הג'וינט גם סייע לממן את הגירת היהודים מאירופה. נפתח משרד של הג'וינט בבואנוס איירס שבארגנטינה כדי לסייע לאלו שהיגרו לדרום אמריקה. כמו כן, המימון סייע לכ-115,000 יהודים לעלות לארץ לפני שנת 1948.

עם קום מדינת ישראל סייע הג'וינט, יחד עם הסוכנות היהודית, לכ-440,000 יהודים לעלות ארצה מאירופה, צפון אמריקה ומכל רחבי המזרח התיכון. חלק ניכר מהעולים היו זקנים או שלא יכלו לדאוג לעצמם ולבנות חיים חדשים במדינה הצעירה, והג'וינט הקים את קרן "מלב"ן" שדאגה למחסורם, כמו גם לנכים גופנית ונפשית בישראל.

הג'וינט ארגן תוכניות סעד ליהודים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון בשנת 1949, ומאוחר יותר סייע לפינוי היהודים מעיראק ומתימן, ומסייע בסעד לקהילות יהודיות קטנות ומבודדות אלו עד היום.

במערב אירופה סייע הג'יונט לקומם את הקהילות שחרבו במלחמה ולהקים בהן מנהיגות חדשה ולחדש את מוסדות הקהילות. עם פרוץ המלחמה הקרה גורש הג'וינט מרוב מדינות מזרח אירופה אך עדיין הצליח, בדרך לא דרך, להעביר סיוע עקיף ליהודים מעבר למסך הברזל.

שנות השישים והשבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 החל הג'וינט לפעול בהודו ולסייע שם לעניי הקהילה היהודית ולחיזוק התרבות היהודית בקהילות שבמדינה האסייתית. בשנת 1967 הוזמן הג'וינט מחדש לרומניה, בעיקר כדי לסייע לקהילה לתמוך בחבריה המזדקנים, כמו גם לסייע בשמירת האופי היהודי של הקהילה.

בישראל החל הארגון לשנות את מעמדו ממפעיל שרותי תמיכה לנזקקים ולעולים חדשים לזה של קטליזטור לשינוי חברתי. בשנת 1969 הקים הארגון, יחד עם ממשלת ישראל, את "אשל" - ארגון לתכנון ופיתוח שירותים לזקן. הג'יונט גם יזם את הקמת המתנס"ים על בסיס המודל האמריקאי של המרכז הקהילתי, כדי לשמש ככלי לאינטגרציה של החלקים השונים של החברה הישראלית.

בשנת 1975 הקים הג'וינט את מכון ברוקדייל, שהוא כיום המרכז היהודי המוביל בעולם לחקר ההזדקנות, מדיניות בריאות הציבור, מוגבלויות, וילדים ונוער.

באמצע שנות השבעים נפתחו באופן חלקי שערי העלייה מברית המועצות ויהודים החלו לצאת ממנה למרות שאלפים מביניהם פנו לישראל, חלקם עצרו באיטליה ובחרו לפתוח בחיים חדשים במערב. הג'יונט הקים עבורם מחנה מעבר בלדיספולי, ליד רומא, בו התגוררו עד שקיבלו ויזות למדינות המערב. המחנה התקיים במשך כעשור וסיפק חווית חיים כוללת - החל משירותי רווחה וכלה בשירותי דת ותרבות, ליהודים במעבר.

שנות השמונים והתשעים - מסך הברזל נפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 קיבל הג'וינט את רשותה של ממשלת אתיופיה לפעול בחבל גונדר. הג'יונט סייע מאוחר יותר לעליית היהודים מאתיופיה, ששיאה היה במבצע שלמה בחודש מאי 1991.

במהלך שנות השמונים החל הג'וינט לחזור למזרח אירופה ולסייע לקהילות היהודיות לפתח שרותי רווחה לנזקקים ותמיכה לזקני הקהילות, כמו גם לפתח תוכניות תרבות ודת בקרב הקהילות. בשנת 1988 הורשו אנשי הג'וינט לשוב לברית המועצות. מתנדבי הג'וינט פנו מיד לחידוש התרבות והדת היהודית במדינה רחבת הידיים כמו גם לסיוע לנזקקים. כיום (2005) תומכות תוכניות הרווחה של הג'וינט בשטחי ברית המועצות לשעבר בכ-250,000 זקנים נזקקים ביותר מ-2,600 ערים, ויהודים רבים משתתפים באירועי התרבות והחינוך ובאירועים קהילתיים נוספים וחוגגים את חגי ישראל.

בשנת 1991 ביטלה ממשלת קובה את ההגבלות על הדת במדינה. מאז מספק הג'וינט מזון ותרופות לקהילה הקטנה, המונה כ-1,500 איש.

הג'וינט בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ממשיך הג'וינט לעסוק בפעילויות המסורתיות שלו, בין אם במדינות מצוקה ובין אם בישראל. למשל, הארגון נחלץ לעזרת יותר מ-40,000 מיהודי ארגנטינה שנפגעו קשות מקריסת הכלכלה במדינה.

אנשי הג'וינט שנהרגו בשליחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ברנרד קנטור וד"ר ישראל פרידלנדר, שהיו שליחי הארגון, נרצחו בשנת 1920 בעת שחקרו את גורלם של יהודי אוקראינה.
  • יצחק גיטרמן שחדר לגטו ורשה במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לספק סיוע לאנשי הגטו.
  • צ'ארלס ג'ורדן, שהיה מנכ"ל הארגון, נרצח בפראג בשנת 1967.


ג'וינט ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 יִסד ארגון הג'וינט העולמי את ג'וינט-ישראל והעביר את מטה הג'וינט בישראל מתל אביב לירושלים. מעתה ואילך פעל ג'וינט ישראל לפתח תוכניות ושירותים לאוכלוסיות נזקקות בישראל באמצעות שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, עמותות וארגונים.

אשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל הוקמה בשנת 1969 על ידי ג'וינט מלב"ן והיא נתמכת במשותף על ידי ממשלת ישראל וג'וינט ישראל. מטרתה של העמותה היא לשפר את המעמד והדימוי של הזקנים בחברה הישראלית ואת איכות חייהם. אשל מסייעת לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקנים בישראל.

בין הפעילויות של אשל:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז יום לקשיש מרכזי יום לזקנים: אשל מפעילה כ-180 מסגרות לטיפול יום בזקנים המשרתות כ-13,000 איש ברחבי הארץ. מרכזי היום מספקים מגוון שירותים המיועדים לזקנים לשיפור איכות חייהם ולהקלת העומס על בני המשפחה תחת קורת גג אחת. המרכזים ממוקמים באזורים בהם קיים ריכוז גבוה של אוכלוסייה זקנה, או באזורים הנמצאים בתהליך הזדקנות מתקדם.
  • תעסוקה: אשל מציעה שלוש אפשרויות תעסוקה לזקנים שפרשו זה מכבר:
    • מסלול - אספקת עבודות בשכר המתבצעת בבית הלקוח, תוך ניצול המקצועיות והניסיון של המבוגרים בתחומים שונים כמו למשל חשמלאות, שיפוצים וכדומה.
    • מועדון תעסוקה - מרכז תעסוקה בו מבצעים הזקנים, בשכר, עבודות המתקבלות מקבלני עבודה שונים ו/או מפעלי תעשייה ומתאימות לזקנים. בין העבודות: הרכבה, אריזה, כריכה, הלחמה, וכדומה.
    • קניון תעסוקה - סדנאות עבודה בתחומים שונים באזור מרכזי אחד.
  • ניצולי שואה: תוכניות תמיכה לזקנים ניצולי שואה. בין הפעילויות: קבוצות תמיכה, תיעוד ו"תיאטרון העדות".
  • בתי אבות: אשל הקימה 20 בתי אבות בהם מתגוררים כ-3,500 איש. בתי אבות אלה מעניקים שירותים לזקנים תשושים, תשושי נפש, סיעודיים וסיעודיים מורכבים. אשל גם מפעילה תוכנית להכשרת מטפלים לבתי האבות ולפיתוח אמצעי התפעול של בתי האבות, כמו גם פיתוח מגוון הפעילות בהם.

אשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלים - העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים למען ילדים ובני נוער בסיכון ולמשפחותיהם הוקמה על ידי הג'וינט בינואר 1998. אשלים פועלת בתחומים הבאים:

  • חיזוק כישורים הוריים אצל משפחות צעירות בסיכון.
  • שיפור השירותים לבני נוער כדי לספק חלופה לחיים שלמים של פוטנציאל בלתי ממומש, ואפילו לעבריינות בשולי החברה.
  • פיתוח רשת שירותים קהילתיים כדי לתת אפשרות לילדים בסיכון להישאר בקהילה.
  • שירותים לילדים עם צרכים מיוחדים.
  • חיזוק יעילותם של אנשי המקצוע.

מכון אלכא למנהיגות וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון למנהיגות וממשל נוסד בשנת 2012, במטרה להוות בית מקצועי למנהיגים מכל המגזרים, מקום ללמידה ולהשפעה משותפת. המכון מבוסס על אלכא ועל המרכז למנהיגות מתנדבת. המכון מחויב לשיפור אפקטיביות של המנהלים הבכירים והמנהיגות הנבחרת בשירות הציבורי והמגזר החברתי בישראל, על ידי דגש על תכנון וחשיבה לטווח ארוך, וחיזוק יכולת הפעולה וההשפעה המיצרפית של הסגל הבכיר במגזר הציבורי, של ראשי רשויות ושל מנהיגות מתנדבת ומנכ"לי עמותות.

המכון למנהיגות וממשל כולל 3 מרכזים: א. המרכז לממשל וסגל בכיר. ב. המרכז למנהיגות מתנדבת. ג. המרכז למנהיגות מקומית ופיתוח אזורי.

כן כולל המכון חטיבת למידה המתמחה בתוכניות פיתוח מנהיגות ומנהלים בכירים, כולל במשרדי הממשלה, דוגמת האוצר, והסגל הבכיר, השלטון המקומי דוגמת פורום ראשי רשויות קטנות, ותוכניות הדרכה למנהלי עמותות.

המכון מלווה תהליכי שינוי והשפעה נרחבים של קבוצות מנהלים בכירים וראשי רשויות; לדוגמה את ראשי הרשויות בנגב הפועלים למינוף ההזדמנות במעבר בסיסי צה"ל, וחמישה אשכולות של ראשי רשויות בישראל. בנוסף המכון מלווה מנהיגים מחוללי שינוי בייעוץ דיסקרטי; מתמחה בנושא השפעה קולקטיבית ועוסק בפיתוח ידע וכלי ניהול בסוגיות ניהול רלוונטיות למגזר הציבורי והחברתי בישראל.

מכון ברוקדייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון ברוקדייל הוא מרכז המחקר יישומי שהקים הג'וינט בישראל בשנת 1974. בתחילה התרכז המכון במחקר בתחום הזיקנה בישראל. בשנת 1989, בעקבות פנייה של ממשלת ישראל, יזם המכון, בשיתוף משרדי הבריאות והאוצר, מחקרים בתחום הרפורמה במערכת הבריאות. העלייה מרוסיה בתחילת שנות התשעים הייתה זרז לפתיחת תחום מחקר שלישי במכון - מחקרים שמטרתם לתרום לקליטתם של העולים בחברה הישראלית, במיוחד לאור מספרם הרב של העולים. מחקרים נוספים עסקו גם באתגרי קליטת העולים מאתיופיה. במקביל נפתחו תוכניות מחקר שעסקו בצרכים של אוכלוסיית הנכים בישראל כבסיס לתכנון והערכת שינויים בשירותים שמספקת המדינה לאוכלוסייה זו. בשנת 1995 פנה המכון גם לחקור את רווחתם של ילדים ובני נוער יהודים וערבים במדינה, עם דגש ומחויבות מיוחדת למיעוטי היכולת. המכון גם עורך מחקרים רוחביים על פני כל התחומים שנמנו לעיל.

פרס זוסמן-ג'וינט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרס זוסמן-ג'וינט

הקרן להענקת פרסי לאונור ולארי זוסמן-ג'וינט הוקמה במטרה לציין יחידים או צוותים אשר הוכיחו מצוינות, בחדשנות, במקוריות, ביוזמה וביישום תוכניות בתחום השירותים החברתיים בישראל. הקרן מעניקה מדי שנה שלושה פרסים, בסכום השווה בערכו ל-25,000 דולר כל אחד. הקריטריון להענקת הפרס הוא תרומה משמעותית באחד מן התחומים הבאים:

  1. סיוע לזקן
  2. קליטת עולים חדשים
  3. התנדבות ופילנטרופיה
  4. ילדים ונוער במצבי סיכון
  5. פיתוח שירותים לנכים ושילובם בחברה
  6. פיתוח כח אדם ותשתיות ארגוניות בתחום השירותים החברתיים

משאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאב הוא בסיס נתונים שמספק נתונים כמותיים על האוכלוסייה המבוגרת בישראל בחתכים שונים - דמוגרפיים, בריאות ותפקוד, מאפיינים סוציואקונומיים, שירותים והשימוש בהם ותחזיות שונות. משאב שואב את הנתונים משיתוף הפעולה בין תוכנית אשל ומכון ברוקדייל. הנתונים אמורים לסייע למקבלי החלטות לקבל תמונת מצב מלאה בנושאים הללו.

הארכיון בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון הג'וינט בירושלים הוא המרכז שמתעד את פעילות הג'וינט מאז שנות הארבעים ועד היום. בארכיון יש יותר מ-100,000 מסמכים שונים. בין הנושאים שהארכיון מכיל נמצאים:

  • פעילויות ההצלה של הג'וינט במלחמת העולם השנייה
  • מחנות העקורים באירופה לאחר מלחמת העולם
  • מחנות המעצר למעפילים שהפעילו הבריטים בקפריסין
  • הקהילות היהודיות באירופה מאז אחרי מלחמת העולם השנייה
  • הקהילות היהודיות בצפון-אפריקה מאז שנות הארבעים
  • מבצע מרבד הקסמים
  • מלב"ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים) - הג'וינט בישראל

הארכיון כולל גם מעל 20,000 תצלומים, הכוללים תיעוד של החיים היהודיים במקומות שונים ברחבי העולם מאז שנות העשרים.

עוד נמצאים בארכיון מסמכים שונים מתקופת השואה - רישומי משרדי הג'וינט באיסטנבול משנת 1944 ורישומי מאמצי ההצלה של הג'וינט בצרפת וספרד באותה שנה. המסמכים גם כוללים שמונים גלילי מיקרופילם מהמכון ההיסטורי היהודי בוורשה, הכוללים מידע על גורלן של קהילות יהודיות קטנות בפולין בין השנים 1939-1942. עוד בארכיון נמצאים רישומים של ניצולי השואה ורישומי עקורים בגרמניה ואוסטריה, כמו גם רישמות של ילדים יהודיים שהוסתרו במהלך המלחמה.

הארכיון מספק לניצולי שואה את המסמכים הנחוצים כדי לקבל פיצוים מגרמניה ותשלומי ביטוח לאומי, כמו גם מידע על הניצולים ובני משפחותיהם.

עוד בארכיון נמצאת ספריה של פרסומי הג'וינט, ואוסף סרטים שהופקו על ידי הג'וינט, ביניהם צילומים מפעולות האגרו-ג'וינט ברוסיה בשנות השלושים, כמו גם סרטונים המתעדים את פעילות הג'וינט באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.

המחלקה ליהודי ברית המועצות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'וינט חזר לפעול בברית המועצות, לאחר שגורש ממנה בשנות השלושים, בשנת 1988. הג'וינט הציב לעצמו שתי מטרות: לחדש את החיים היהודיים במדינה הענקית ולדאוג לאוכלוסייה היהודית המבוגרת והענייה במדינה.

הג'יונט הקים מעל 1,800 תוכניות תמיכה ביותר מ-2,640 ערים, עיירות וכפרים ברחבי המדינה וברחבי הרפובליקות לשעבר של המדינה. צוותי הג'וינט מסייעים ליותר מ-275,000 זקנים יהודיים כמו גם עוזרים לבנות קהילות יהודיות ולהגיע ליהודים שהיו מנותקים מיהודים אחרים במשך עשרות שנים.

הג'וינט עוסק גם בתמיכה בקורבנות הנאצים המתגוררים במדינות כמו גם בהחזרת הרכוש היהודי הקהילתי לבעליו. במדינות ברית המועצות לשעבר, בהן הוחרם הרכוש הקהילתי כבר בשנות העשרים והשלושים, בדרך כלל הג'וינט מצליח להחזיר לרשות הקהילה מבנה אחד, לרוב מבנה בית הכנסת, המשמש כעוגן לחידוש החיים היהודיים במקום.

הג'וינט גם מפעיל תוכניות לפיתוח מנהיגות קהילתית בקרב יהודי מדינות ברית המועצות לשעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ששמרה עדיין על נייטרליות במלחמת העולם הראשונה
  2. ^ כיום איסטנבול
  3. ^ לעתים הטורקים יירטו את חליפת המברקים שעברו בין אמסטרדם וירושלים ולפחות פעם אחת עצרו את הופיין בחשד לריגול. באחד המברקים נכתב הצירוף Health Bureau והטורקים שקראו Herald Bureau חשדו בהופיין שהוא מקיים קשרים עם משרד התעמולה האמריקני.
  4. ^ עותק נדיר של הדו"ח שהודפס בניו יורק והיה שייך למחברו נמצא בארכיון הבנק.
  5. ^ כמו ל"ביה"ס ע"ש אוולינה דה רוטשילד" 131.25 רוטל (רוטל = 2,88 ק"ג) של לחם בשווי 11.81 ליש"ט זהב
  6. ^ כמו ישיבת "חיי עולם" שקבלה באותו חודש 120 רוטל של לחם בשווי 10.8 ליש"ט זהב
  7. ^ כך למשל מתברר שהרופא וולנשטיין העניק בחודש אחד בלבד (מאי 1917) את מספר הביקורים הגבוה ביותר (467) שבמהלכם העביר סך של 14.1 ליש"ט למטופליו.
  8. ^ יש עדויות על תמותה מרעב בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה