ג'ויס באנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ויס הילדה באנדה, נשיאת מלאווי

ג'ויס הילדה באנדהאנגלית: Joyce Hilda Banda;‏ נולדה ב-12 באפריל 1950) היא פוליטיקאית, מדינאית ואשת עסקים ממלאווי, שכיהנה כנשיאת הרפובליקה של מלאווי בשנים 20122014. מחנכת ופעילה לזכויות הנשים, ג'ויס באנדה היא מנהיגת מפלגת העם אותה ייסדה בשנת 2011. חברת פרלמנט, בעבר שרה לענייני מגדר, ילדים וקהילה, היא הייתה בשנים 2009-2006 שרת החוץ של ארצה ובשנים 2012-2009 סגנית הנשיא של מלאווי. הושבעה לתפקיד הנשיא בעקבות מותו של הנשיא בינגו וה מותריקה באפריל 2012. הייתה לנשיאה ראשונה במרחב הדרום אפריקאי.

צעירותה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ויס הילדה באנדה נולדה בשנת 1950 במאלמיה, כפר במחוז זומבה, במלאווי, אז המושבה הבריטית ניאסאלנד, כבת של השוטר והמוזיקאי גריי ג'ון סטוארט מטילה (Mtila), הידוע בפעילותו במסגרת תזמורת כלי הנשיפה של המשטרה. בהתחלה עבדה כמזכירה.

ג'ויס מטילה, כפי שנקראה אז קיבלה בתום לימודיה תעודת קיימברדג' ובהמשך למדה חינוך לגיל הרך באוניברסיטת קולומבוס, בלויזיאנה אותה סיימה עם תואר ראשון B.A. מאוחר יותר סיימה בהתכתבות תואר ראשון במדעי החברה בתחום לימודי המגדר ב"אוניברסיטה הבינלאומית האטלנטית" בארצות הברית ולמדה ניהול ארגונים לא ממשלתיים במרכז ארגון העבודה הבינלאומי בטורינו, איטליה. בגיל מבוגר יותר למדה לתואר שני בניהול (מנהיגות) באוניברסיטת רויאל רודס בקנדה התחתנה עם רוי קצ'אלה ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים וחיה עד גיל 25 בנאירובי, קניה.

התחלת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 בזמן שהותה בנאירובי היא עזבה עם הילדים את בעלה האלים והפכה פעילה בתנועת הנשים בארצה שהייתה בחיתוליה. התגרשה רשמית בשנת 1981. פנתה לעסקים ופעלה במקביל למען זכויות האשה. בשנים 1997-1985 הקימה עסקים שונים כמו "נדקאני בגדים" (Ndekani Garments) (1985), "מפעלי אקאג'ווה" (Akajuwe Enterprises) (1992) ואת המאפייה קאלינגידזה (1995). ייסדה את האיגוד הלאומי לנשות העסקים של מלאווי, את רשת המנהיגות הצעירות ואת קרן באנדה לקידום החינוך, כמו כן את הסניף המקומי של פרויקט המאבק ברעב Hunger Project. הצלחותיה הניעו אותה לסייע לנשים אחרות להשיג עצמאות כלכלית ולשבור את מעגלי האלימות והעוני.

פעילותה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידים ציבוריים 2009-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ויס באנדה נכנסה לפוליטיקה בשנת 1999. אז היא נבחרה לפרלמנט של מלאווי בבחירות הדמוקרטיות השניות שהתקיימו בארץ זו. היא הצטרפה למפלגת הנשיא בקילי מולוזי והייתה לנציגת המחוז האלקטורלי זומבה-מלוסה. מולוזי מינה אותה לשרה לענייני מגדר, ילדים וקהילה. כשרה נאבקה להפעיל את החוק נגד האלימות במשפחה. כמו כן ניסחה מצע לאומי לסיוע ליתומים ולילדים טעוני טיפוח וניהלה מערכה ציבורית "אפס סובלנות לאלימות וניצול ילדים".

בשנת 2004 ג'ויס באנדה נבחרה מחדש לפרלמנט מטעם המפלגה של מולוזי. בראש המדינה נבחר הפעם בינגו וה מותריקה. למרות שלא הייתה חברה במפלגתו, בשנת 2006 מינה אותה מותאריקה לשרת החוץ. בעת כהונתה, ניתקה מלאווי את יחסיה הדיפלומטיים עם טייוואן לטובת קשרים עם סין העממית. כפי שקיוותה, היחסים עם סין הועילו למדינה. בשנת 2010 סין בנתה למלאווי את הבניין החדש של הפרלמנט בלילונגווה.

סגנית נשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 רצה ג'ויס באנדה לתפקיד סגנית הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית המתקדמת DPP לצידו של הנשיא המכהן מותאריקה.

הקרע עם הנשיא מותאריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מפתיע ב-12 בדצמבר 2010 הנשיא מותאריקה החליט להוריש את המנהיגות לאחיו הצעיר, פיטר מותאריקה, וסילק את באנדה מהמפלגה DPP, יחד עם סגן הנשיא השני, חומבו קצ'אלי, בהאשמות של פעילויות נגד המפלגה. באנדה התנגדה למועמדותו של אחי הנשיא. בית המשפט לא הרשה על בסיס חוקתי את פיטוריה מתפקיד סגנית הנשיא ואיפשר לה להמשיך התפקיד עד סוף הקדנציה. נחסמו נסיונות הנשיא לגזול ממנה את הזכות לרכב שרד ולרשום הקמת מפלגה חדשה שייסדה. בזמן הזה התחיל הנשיא להעביר את תפקידיה לאשתו, קליסטה צ'ימומבו מותאריקה. ב-8 בספטמבר 2011 לרגל חלופי גברי בממשלה נעשו לחצים על ג'ויס באנדה להתפטר מתפקיד סגנית הנשיא שנשאר חסר סמכויות. סילוקה של באנדה מ-DPP הביאה להתפטרויות רבות מהמפלגה הזאת והקמת רשתות חברתיות רבות שתמכו במועמדותה שלה לנשיאות בבחירות שעמדו להתקיים בשנת 2014. הנהגת המפלגה DPP הפחיתה בחשיבות הנטישות האלה. אחרי שסולקה מ-DPP, הקימה ג'ויס באנדה מפלגה משלה - מפלגת העם.

המשבר אחרי מות הנשיא מותארקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באפריל 2012 נפטר הנשיא בינגו וה מותריקה באופן פתאומי. אחרי מותו, ניסתה הממשלה למנוע הגעת הידיעה לאוזני הציבור. נוצר חשש למשבר חוקתי. הנשיא לשעבר באקילי מולוזי קרא ליישום סעיפי החוקה ולהעברת סמכויות הנשיא לסגנית באנדה. גם כוחות הביטחון ביקשו לשמור על הסדר החוקתי. החברה המלאאוית למשפט אישרה שלפי החוקה סגנית הנשיא היא היורשת הלגיטימית של הנשיא. אולם הממשלה פנתה לבית המשפט על מנת למנוע מג'ויס באנדה את כניסתה לתפקיד הנשיא. מצידה השיגה באנדה את תמיכת מפקד הצבא, הגנרל הנרי אודילו, ששלח חיילים להגן על ביתה.

נשיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגל הנוכחי של מלאווי שאומץ בשנת 1964 ומחדש בשנת 2012 על ידי הממשל של ג'ויס באנדה
הדגל הבלתי פופולרי של מלאווי שנבחר בשנים 2010 - 2012 על ידי הממשל של בינגו וה מותריקה

בסופו של דבר ב-7 באפריל 2012 הושבעה ג'ויס באנדה לנשיאת מלאווי בנוכחות נשיא בית המשפט העליון לאבמור מאנלו, בבניין האסיפה הלאומית בלילונגווה. אחרי השבעתה היא קראה לאחדות לאומית. הטקס שהתקיים בצורה חלקה, נחשב לניצחון הדמוקרטיה. ב-26 באפריל מינתה באנדה את הממשלה החדשה הכוללת 23 שרים ו-9 סגני שרים. התחלת כהונתה מתאפיינת במאמצים לשפר את מעמדה הבינלאומי של מלאווי שהתערער בשנים האחרונות של הנשיא מותאריקה. במחאה על הפרות הדמוקרטיה ועל שרירותיות מדיניותו של מותאריקה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה, נורבגיה, הבנק העולמי והבנק לפיתוח אפריקה השהו את הסיוע למלאווי. מותאריקה אמר באותם ימים "שילכו לעזזל" והאשים אותם בקשר נגד ממשלו. הנשיאה החדשה שואפת גם לחידוש היחסים הדיפלומטיים המנותקים עם השכנות מוזמביק ובוצוואנה. היא נפגשה עם נשיא זמביה על מנת לחדש את קשרי העבודה בין הנהגות שתי הארצות. ביוני 2012 סרבה לארח את פסגת האיחוד האפריקאי מפני שלא הסכימה לקבל ממלאווי את פני הנשיא הסודני עומר אל-באשיר שנגדו עמד צו מעצר בינלאומי.

ב-18 במאי 2012 הודיעה הנשיאה באנדה על כוונתה לבטל את האיסור על הומוסקסואליות בארצה. ממשלתה השהתה את יישום החוקים נגד ההומוסקסואלים, בניגוד למגמה השלטת בשנות ה-2000 במדינות אפריקה להחמיר בחקיקה נגדם.

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ויס באנדה היא נשואה לריצ'רד באנדה, ספורטאי ידוע בצעירותו ואחר כך שופט. הוא היה נשיא בית המשפט העליון של מלאווי ושל סווזילנד. מנישואים אלה נולדו לה עוד שני ילדים.

אחות של ג'ויס באנדה, אנג'ימילה אופוניו, הייתה אמורה להיות יושבת ראש האקדמיה לנערות מלאווי מיסודה של הזמרת מדונה, מוסד שבסופו של דבר לא קם. שיתוף הפעולה בין אופוניו ובין מדונה הסתיים בסכסוך שלבסוף נפתר מחוץ לכתלי בית המשפט.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]