ג'ולי פוודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ולי פוודי
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב אטלנטה 1996 כדורגל נשים
זהב אתונה 2004 כדורגל נשים
כסף סידני 2000 כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב סין 1991 כדורגל נשים
זהב ארצות הברית 1999 כדורגל נשים
ארד שבדיה 1995 כדורגל נשים
ארד ארצות הברית 2003 כדורגל נשים

ג'ולי מורין פוודי (אנגלית: Julie Foudy;‏ נולדה ב-23 בינואר 1971) היא כדורגלנית עבר אמריקאית ששיחקה בעמדת הקישור. פוודי, ששימשה כקפטנית נבחרת ארצות הברית משנת 2000 עד לפרישתה ב-2004, נחשבת לאחת מהכדורגלניות האמריקאיות הטובות בכל הזמנים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוודי נולדה ב-1971 בעיר סן דייגו שבקליפורניה, וכבר בתיכון בלטה בזכות כישוריה בכדורגל. ב-29 ביולי 1988, כשהיא בת 17 בלבד, ערכה פוודי את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית במשחק נגד צרפת. שנה לאחר מכן, היא החלה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. בארבע שנותיה באוניברסיטה, כבשה פוודי 52 שערים, בישלה 32 בישולים ופעמיים אף הייתה מועמדת לפרס הרמן. היא הובילה את סטנפורד לפלייאוף ה-NCAA בכל אחת מהשנים בהן שיחקה, ושלוש פעמים נבחרה לשחקנית המצטיינת של הקבוצה.

בנובמבר 1991 שיחקה פוודי בטורניר הבינלאומי הראשון בקריירה שלה - גביע העולם שנערך באותה שנה בפעם הראשונה אי פעם. את שלב הבתים סיימו האמריקאיות במאזן מושלם, וברבע הגמר הביסו את נבחרת טאיוואן 0-7. בחצי הגמר פגשה ארצות הברית את גרמניה, ניצחה אותה 2-5, והעפילה לגמר הטורניר נגד נורבגיה. במשחק הגמר ההיסטורי, שנערך אל מול קהל של 63,000 צופים בגואנגג'ואו, ניצחה ארצות הברית 1-2 וזכתה בטורניר. פוודי - שכבשה שער אחד במהלך הטורניר, לא החמיצה אפילו דקת משחק אחת במהלכו, והייתה אחת משחקניות המפתח בנבחרת האמריקאית.

ביולי 1993 היא שיחקה לצידה של מיה האם בטורניר הכדורגל של האוניברסיאדה, והשתיים הובילו את ארצות הברית לזכייה במדליית הכסף. שנה מאוחר יותר, היא עברה לשחק עונה אחת במדי טירסה מהליגה השבדית, כשלצידה חברותיה לנבחרת - מישל אקרס, קריסטין לילי ומארי הארווי.

בקיץ 1995 שימשה פוודי כקפטנית-מחליפה לקרלה אוברבק במשחקי בגביע העולם שנערכו בשבדיה. פוודי פתחה בכל משחקיה של ארצות הברית, וכבשה שער אחד במהלך הטורניר (במשחק שלב הבתים נגד אוסטרליה). בחצי הגמר הפסידו האמריקאיות 1-0 לנורבגיה, אך סיימו במקום השלישי לאחר שניצחו 0-2 את סין.

שנה אחר כך, נערך באולימפיאדת אטלנטה, טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. האמריקאיות סיימו את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות וגברו בחצי הגמר 1-2 על נורבגיה. במשחק הגמר של הטורניר הן שיחקו נגד סין, ניצחו 1-2 וזכו במדליית הזהב. פוודי פתחה בכל המשחקים בהרכב בראשון, וכמו בטורנירים הקודמים - גם הפעם היא לא החמיצה אף דקת משחק. ב-24 באפריל 1997, במשחק נגד צרפת, שיחקה פוודי את משחקה המאה בנבחרת, והייתה לכדורגלנית האמריקאית העשירית שמגיעה להישג כזה.

ב-1998, היא הייתה חלק מסגל הנבחרת שזכה במדליית הזהב במשחקי הרצון הטוב שנערכו בניו יורק. בדצמבר של אותה שנה, במשחק נגד אוקראינה, היא כבשה את השלושער הראשון שלה במדי הנבחרת, וסיימה את השנה עם שישה שערים - מספר השערים הגבוה ביותר שלה מאז 1993.

ביולי 1999, הגיעה פוודי לשיא הקריירה שלה, כשזכתה עם הנבחרת בגביע העולמי שנערך בארצות הברית. היא פתחה בכל ששת משחקיה של ארצות הברית בטורניר, כבשה שער אחד ובישלה שלושה. משחק הגמר של הטורניר, שנערך אל מול קהל שיא של 90,185 צופים, התקיים באצטדיון רוז בול שבמולדתה של אוברבק - קליפורניה. במשחק עצמו, נגד סין, הגיעו הנבחרות לבעיטות הכרעה, שם ניצחו האמריקאיות בפנדל המכריע מרגלי ברנדי צ'סטיין.

שנה לאחר מכן, זכתה פוודי עם ארצות הברית במדליית הכסף באולימפיאדת סידני, לאחר שזו הפסידה 3-2 בגמר לנורבגיה. עם הקמת ליגת ה-WUSA ב-2001, הצטרפה פוודי לקבוצת "סן דייגו ספיריט", שם שיחקה לצידן של ג'וי פווסט, שנון בוקס וג'ולי פליטינג. עם תחילת תהליכי הפירוק של הליגה בספטמבר 2003, נבחרה פוודי לייצג את השחקניות במאבק, אך ללא הועיל. באותה שנה שיחקה פוודי בגביע העולם הרביעי שלה עם ארצות הברית, וסיימה איתה במקום השלישי.

בקיץ 2004, לאחר שזכתה עם הנבחרת במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, הודיעה פוודי על פרישתה ממשחק פעיל. ביחד עם פוודי פרשו גם מיה האם, ג'וי פווסט וברנדי צ'סטיין, במהלך שסימן את סוף "תור הזהב" של הנבחרת האמריקאית‏[1]. ב-17 שנים בנבחרת ארצות הברית, שיחקה פוודי ב-272 משחקים, כבשה 45 שערים ובישלה 55.

בשנת 2007 נבחרה פוודי כחברה בהיכל התהילה הלאומי לכדורגל, ביחד עם חברתה - מיה האם‏[2].

פעילותה החברתית וחייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 התקבלה פוודי לבית הספר לרפואה של סנטפורד, אך לאחר שנתיים של התלבטויות, היא החליטה בסופו של דבר לוותר על הקריירה כרופאה ולהמשיך לשחק כדורגל.

לאורך כל הקריירה שלה ואף אחריה, פעלה פוודי רבות למען זכויות הנשים והילדים: היא שימשה כנשיאת התאחדות ספורט הנשים האמריקאית משנת 2000 עד 2002, הייתה חברה בארגון "ספורטאים בשביל תקווה" לצידם של אנדרה אגאסי ומוחמד עלי, ושימשה כדוברת של "Global Girl Media" - ארגון שמטרתו לעזור לנשים צעירות להביע את קולן דרך העיתונות. בשנת 1997 היא זכתה בפרס המשחק ההוגן של פיפ"א, והייתה לאדם האמריקאי הראשון ולאישה הראשונה שזוכה בפרס זה.

בשנת 2006 פתחו פוודי ובעלה את "האקדמיה לספורט ומנהיגות", שמטרתה לקדם נערות צעירות דרך המגרש ומחוצה לו. שנה לאחר מכן ילדה פוודי את ביתה הבכורה - איזבל, ובדצמבר 2008 נולד בנה השני, דקלאן.

כיום עובדת פוודי בערוצי הספורט של ESPN ו-ABC. באמתחתה נמצאים שידורי גביע העולם לגברים 2006, גביע העולם לנשים 2007, יורו 2008, גביע העולם לגברים 2010 וגביע העולם לנשים 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]