ג'ון אדמס (מלחין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון אדמס

ג'ון קולידג' אדמסאנגלית: John Coolidge Adams; נולד ב-15 בפברואר 1947) הוא מלחין אמריקאי, ששורשיו נטועים היטב במינימליזם.

חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המוקלטת הראשונה של אדמס נכללה בתקליט "Ensemble Pieces" של בריאן אנו מ-1975.

אדמס זכה בפרס גראמי בשנת 1989 בקטגוריית היצירה העכשווית הטובה ביותר על האופרה "ניקסון בסין", ובשנת 1998 זכה באותה קטגוריה על "אלדוראדו".

יצירתו של אדמס, "על גלגול נשמות", יצירה כוראלית המנציחה את זכר קורבנות הפיגועים של 11 בספטמבר 2001 זכתה בפרס פוליצר למוזיקה לשנת 2003. עם זאת, לאחר הזכייה בפרס ביטא אדמס "דו-ערכיות הגובלת בבוז" משום שהרגיש שהפרס "איבד חלק גדול מן היוקרה שעוד יש לו בתחומים אחרים" בגלל ההתעלמות מ"רוב המוחות המוזיקליים הגדולים ביותר של הארץ (אמריקה)" לטובת מלחינים ונגנים אקדמיים.[1]

האופרה החדשה ביותר של אדמס, "דוקטור אטומיק", שהצגת הבכורה שלה הייתה ב-1 באוקטובר 2005, נוצרה בשיתוף פעולה עם במאי התיאטרון פיטר סלארס. עלילת האופרה עוסקת בניסוי הראשון של פצצת האטום ונושאה העיקרי הוא רוברט אופנהיימר. בהמשך עיבד אדמס חלק מן המוזיקה של האופרה ליצירת סימפוניה בעלת קיום עצמאי.

ג'ון אדמס היה לאמן-חבר של תזמורת רשות השידור הבריטית ביוני 2003. במילים של אדמס עצמו, "התפקיד גמיש ובלתי-מובנה די הצורך לאפשר את התרחשותם של כל מיני דברים בלתי צפויים."

ב-23 בנובמבר 2004 העניקה האקדמיה הבריטית לג'ון אדמס תואר חבר אקדמיה. הטקס התקיים במרכז ברביקן בלונדון לאחר קונצרט עם התזמורת והמקהלה של רשות השידור הבריטית בניצוח המלחין. תוכנית הקונצרט כללה את יצירתו "הרמוניום".

הקלטת הבכורה של "על גלגול נשמות", בניצוח לורין מאזל עם הפילהרמונית של ניו יורק זכתה בשלושה פרסי גראמי לשנת 2005: לאלבום הקלאסי הטוב ביותר, לביצוע התזמורתי הטוב ביותר וליצירה הקלאסית העכשווית הטובה ביותר.

פרסים אחרים שזכה בהם בתקופה האחרונה כוללים את Harvard Arts medal לשנת 2007.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "צלילים שכיחים בזמן פשוט" (1979) Common Tones in Simple Time
  • "הרמוניום" (1980) Harmonium
  • "לולאות שייקר" (1983) Shaker Loops (גרסה לתזמורת מיתרים)
  • "לימוד הרמוניה" (1984) Harmonielehre
  • "יושב ראש מחולל" (1985) The Chairman Dances
  • "טרומבה לונטנה" (1986) Tromba Lontana
  • "נסיעה קצרה במכונה מהירה" (1986) Short Ride in a Fast Machine
  • "סימטריות מפחידות" (1988) Fearful Symmetries
  • "ארוס פיאנו" (1989) Eros Piano
  • קונצ'רטו לכינור (1993) זוכה פרס גראומאייר ליצירה מוזיקלית לשנת 1995
  • אלדוראדו (1991)
  • "לולאפאלוזה" (1995) Lollapalooza
  • Slonimsky's Earbox (1996)
  • "מגילות המאה" (1997) Century Rolls
  • "מוזיקה נאיבית וסנטימנטלית" (1998)
  • "מדריך למקומות זרים" (2001)
  • "על גלגול נשמות" (2002)
  • "אבי הכיר את צ'ארלס אייבס" (2003)
  • "הדהארמה בביג סור" (2003)
  • "סימפוניית דוקטור אטומיק" (2005)

לקול ותזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סרטי ההקלטה של ניקסון" (1987)
  • "חובש הפצעים" (1988)

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמישיית פסנתר (1970)
  • סימפוניה קאמרית (1992)
  • "שייקר לופס" (1978)
  • "ספר המחולות לכאורה של ג'ון" (1994)
  • "סרטי דרכים" (1995) Road Movies
  • "כפתורים מסוקסים" (1996) Gnarly Buttons
  • (2007) Son of Chamber Symphony

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עניין של לב" (1982)
  • "טפט אמריקאי" (1999?)

תסדירים ותזמורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

May, Thomas. The John Adams Reader (ISBN 1-57467-132-4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודיו והורדות[עריכת קוד מקור | עריכה]