ג'ון אנטוויסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון אנטוויסל ב 1982

ג'ון אלק אנטוויסלאנגלית: John Alec Entwistle, ‏9 באוקטובר 1944 - 27 ביוני 2002) היה נגן גיטרת הבס של להקת המי. נחשב אחד מהבסיסטים המשפיעים והחשובים ביותר בתחום מוזיקת הרוק .סגנון הנגינה שלו השפיע הן על בסיסטים בני-זמנו והן מאוחרים יותר.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוויסל נולד בצ'יסוויק, פרבר של לונדון. בשנות ה-60 המוקדמות, ניגן במספר הרכבי ג'אז ודיקסילנד מסורתיים עם חברו לבית הספר פיט טאונסנד, ומאוחר יותר הצטרף ללהקתו של רוג'ר דלטרי The Detours (המעקפים), אשר מאוחר יותר שינתה את שמה ל- המי. שם החיבה שלו היה "השור", בעיקר בשל נטייתו להשאר בתנוחה קפואה על הבמה, בניגוד מוחלט לשאר חברי הלהקה. ביל ווימן תיאר אותו כ"איש השקט ביותר בצנעה אך הרועש ביותר על הבמה." הוא כונה גם "אצבעות רעם" בידי חבריו ללהקה והמעריצים.
אנטוויסל כתב מספר שירים ידועים מאוד של להקת המי, ביניהם:

  • "Cousin Kevin" - בן הדוד קווין
  • "My Wife" - אשתי
  • "Boris The Spider" - בוריס העכביש
  • "Had Enough" - הספיק לי
  • "Heaven and Hell" - גן-עדן וגיהנום
  • "Success Story" - סיפור הצלחה
  • "Whiskey Man" - איש וויסקי
  • "905"
  • "The Ox" - השור
  • "Happy Jack" - ג'ק המאושר

למרות שהמשיך לתרום חומרים לכל אחד מאלבומי המי (פרט מלאופרת הרוק Quadrophenia), חש תסכול בעיקר על כך שנאלץ למסור את תפקידי השירה לדלטרי, ואלה הובילו אותו להפיץ את אלבום הסולו Smash Your Head Against The Wall (רסק את ראשך כנגד הקיר) בשנת 1971, ובכך להיות הראשון מחברי המי להוציא אלבום סולו.

אנטוויסל פיתח את הפוטנציאל הגלום בגיטרת בס ככלי מוביל. הוא היה מראשוני המשתמשים במיתרי בס עגולים מפלדה, שפותחו במיוחד בשבילו בידי חברת רוטוסאונד. במסגרת חיפושיו אחר הצליל המושלם התנסה במגוון רב של כלים מתוצרת חברות שונות.
באמצע שנות השישים, אנטוויסל היה אחד הראשונים לנסות ולהשתמש בציוד הגברה חדשני כגון "הגברה כפולה," כאשר הצליל הגבוה והצליל הנמוך נשלחים באותות נפרדים. בשלב מסוים ציוד ההגברה שלו נעשה כה עמוס בתיבות רמקולים וציוד עיבוד, עד שזכה לכינוי "מנהטן הקטנה."
אנטוויסל פיתח גישה מקורית לנגינת הבס אותה הוא כינה "מכונת-כתיבה." בעשותו כן, הוא מיקם את יד ימין מעל המיתרים כך שכל ארבע האצבעות יוכלו להקיש על המיתרים באופן קצבי, מה שגרם למיתרים לפגוע בלוח וליצור צליל מאנפף. בדרך זו מתאפשר לנגן על שלושה או ארבעה מיתרים בבת אחת, או להשתמש במספר אצבעות על מיתר אחד. דרך הנגינה הזו איפשרה לו ליצור קטעים שהיו מאוד מהירים ומלודיים. הוא השתמש בטכניקה זו כדי ליצור מעברים בדומה לאלה שיוצרים מתופפים בלהקות, ולעתים היה יוצר מעברים מהירים אפילו ביחס למתופפים.

אנטוויסל טען כי ביצירתו הושפע בעיקר מלימודיו בבית-הספר לנגינה בקרן יער, חצוצרה ופסנתר שתרמו לאצבעותיו כוח וזריזות מרשימים.

לאנטוויסל הייתה השפעה מסיבית על סגנונות נגינה וצלילים ששימשו דורות רבים של נגני בס. עד היום בסקרים שנערכים מדי פעם הוא ממשיך להיבחר כ"נגן הבס הטוב ביותר אי פעם". בשנת 2000, המגזין "גיטרה" כינה אותו "בסיסט המילניום", בסקר שנערך על ידי הקוראים.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף הקריירה שלו, ייסד את הלהקה של ג'ון אנטוויסל ביחד עם חברו משכבר הימים, המתופף סטיב לנגו. גודפרי טאונסנד ניגן בגיטרה והוביל את השירה. בשנת 1996, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בשם נעזב למות עם הקלידן אלן סנט ג'ון.
אחרי הפסקה שבה חזר להופיע אנטוויסל עם להקת המי במטרה לקדם את Quadrophenia בשנים 1996-97, שוב יצאה הלהקה לסיבוב הופעות והפעם עם הקלידן גורדון קוטן, שזכה לשם נעזב למות - ההמשך. לאחר סיבוב ההופעות זה, הוציאה הלהקה אלבום להיטים שנקרא בשם נעזב לחיות.

בשנים הבאות שוב חזר אנטוויסל לנגן עם חבריו הוותיקים בלהקת המי. בשנת 2001 הוא ניגן בהופעת המחווה של אלן פרסון לביטלס, בהליכה במורד אבי רוד, ביחד עם אומנים רבים נוספים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון אנטוויסל מת ב-27 ביוני 2002, במלון "הארד רוק הוטל אנד קזינו", בלאס וגאס, יום אחד לפני תחילת סיבוב ההופעות המתוכנן של המי בארצות הברית. מספר החדר עצמו בו הוא מת נשמר בסוד מחשש שהחדר יהפוך למקדש או למוקד עליה לרגל למעריציו. על פי האבחנה הרפואית נקבע כי המוות נגרם בשל התקף לב כתוצאה משימוש בסמים.

דיסקוגרפיית סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Smash Your Head Against The Wall - 1971
  • Whistle Rymes - 1972
  • Rigor Mortis Sets In - 1973
  • Mad Dog - 1975
  • Too Late the Hero - 1981
  • The Rock - 1996
  • King Biscuit Flower Hour Presents in Concert - 1996
  • Left for Live - 1999
  • So Who's the Bass Player? The Ox Anthology - 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]