ג'ון ב. ווטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ון ב. ווֹטְסון (John B. Watson;‏ 9 בינואר 187825 בספטמבר 1958) היה פסיכולוג אמריקאי, הנחשב לאבי תורת הביהביוריזם.

ווטסון ייסד את תורת הביהביוריזם בעקבות ניסויים שערך בבעלי חיים. בנוסף ערך ניסוי הידוע בשם "אלברט הקטן", בו יצר אצל תינוק תחושת חרדה ופוביה ספציפית מפני חולדות, בתהליך התנהגותי פשוט של התניה קלאסית, בה נערכו מספר צימודים של החולדה עם רעש חזק ומפחיד, שלאחריהם פחד התינוק ובכה רק למראה החולדה. ווטסון ועמיתיו ניסו ליצור גם תהליך התנהגותי הפוך של התניית-נגד או הכחדת הפחד, אך התינוק ומשפחתו עזבו את העיר ולא ניתן היה לאתרם, דבר שהפך את הניסוי לשנוי במחלוקת בקרב החוקרים בשל בעיות אתיקה שעורר. לצד זאת, הניסוי תרם להבנת היווצרותן של פוביות ולקידום דרכי טיפול התנהגותיות להכחדתן, כגון הקהיה שיטתית.‏[1]

ווטסון טען שכדי שהפסיכולוגיה תוכל להיחשב מדע היא צריכה לחקור את מה שניתן לערוך עליו תצפיות - התנהגות, ולא את מה שאי אפשר לתצפת עליו באופן ישיר, למשל המודעות (כפי שסבר אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד). בנוסף, הוא האמין שהאדם נולד "לוח חלק" והחיזוקים והעונשים אליהם נחשף במהלך חייו מעצבים לחלוטין את התנהגותו.

בעשורים האחרונים נמתחה ביקורת רבה על תפקידו של ווטסון בהיסטוריה האינטלקטואטלית של הפסיכולוגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט הקטן בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.