ג'ון דיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סר ג'ון דיל במפקדתו של ארצ'יבלד ויוול, מפקד הכוחות במזרח התיכון, מצרים, 18 בפברואר 1941
דיל בזמן חתימת האמנה האטלנטית. עומד, שלישי מימין
פסלו של דיל רכוב על סוס, על קברו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון

פילדמרשל סר ג'ון גריר דיל, (באנגלית: John Greer Dill;‏ 25 בדצמבר 1881 - 4 בנובמבר 1944) איש צבא בריטי ששימש בעמדות פיקוד במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה והיה בעל תפקיד חשוב במסגרת היחסים שבין בריטניה ובין ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. בין המלחמות שימש דיל כמפקדה של הדיוויזיה הבריטית שנשלחה אל ארץ ישראל בשנת 1937 על מנת לדכא את המרד הערבי.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיל נולד בלורגן במחוז ארמה באירלנד. אביו היה בנקאי מקומי. דיל חפץ בקריירה צבאית מגיל צעיר, ולמד באקדמיה הצבאית הבריטית בסנדהרסט. ב-1910 התגייס לצבא הבריטי, ושירת במלחמת הבורים בדרום אפריקה.

בשנת 1911 עלה לדרגת קפטיין, והפך למפקד גדוד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עד לסיום המלחמה עלה לדרגת בריגדיר גנרל, ונפצע בקרב שמונה פעמים.

לאחר המלחמה רכש דיל שם לעצמו כמדריך צבאי מוכשר. הוא הוצב בהודו בשנת 1929 ובשנת 1930 קודם לדרגת מייג'ור ג'נרל, ושב ללמד באקדמיה הצבאית, וכן שימש בתפקידים שונים במשרד המלחמה.

בשנת 1936 נשלח דיל בראש דיביזייה מיוחדת לארץ ישראל למטרת דיכוי המרד הערבי הגדול. בשנת 1937 הוחלף על ידי הגנרל ארצ'יבלד ויוול.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ דיל, שסבל מאיבתם של וינסטון צ'רצ'יל ולסלי הור-בלישה (שר המלחמה) להסתפק בתפקידים בלתי משמעותיים. לבסוף הוצב בתפקיד מפקד קורפוס בצרפת, והוחזר לאנגליה באפריל 1940 על מנת לשמש כסגן ראש המטה הכללי. ב-26 במאי 1940 מונה לראש המטה הכללי.

יחסיו הגרועים עם צ'רצ'יל השפיעו על תפקודו בתפקיד זה. הוא רכש שם כקצין בלתי יצירתי וחרד יתר על המידה. צ'רצ'יל החליט להחליפו (בגנרל אלן ברוק) ולשלוח אותו לוושינגטון כנציגו האישי, בשנת 1941.

בתפקידו זה הצטיין דיל. ב-1943 נכח בועידת קוויבק ובועידת קזבלנקה וועידת טהראן, ובפגישות בהודו סין וברזיל. הוא תיאם בין הצבאות הבריטים והאמריקנים, והצטיין אף בתיאום בשאלות רגישות כפיתוחה של פצצת האטום.

עיקר הצטיינותו הייתה בהקמתה ובתפעולה של ועדת ראשי המטה הכללי, שכללה נציגים משתי המדינות, ובפיוס במריבות שנבעו מהבדלי מזג ותרבות. הוא פיתח יחסים מיוחדים עם הגנרל ג'ורג' מרשל ולשניים אלו הייתה השפעה על הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט. כן פיתח ידידות עם האדמירל ארנסט קינג שנודע כאדם בלתי חברותי וכחשדן.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1944 מת דיל בעודו בוושינגטון מאנמיה אפלסטית. לאחר מותו הוענקה לו מדליית השירות המצטיין של ארצות הברית, וכן זכה להחלטה של שני בתי הקונגרס של ארצות הברית המציינת את שירותיו. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.