ג'ון דנס סקוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון דנס סקוטוס

ג'ון דנס סקוטוסאנגלית: John Duns Scotus; ‏1265 - 8 בנובמבר 1308) היה תאולוג ופילוסוף פרנציסקני, מייסד ה"סקוטיזם" ואויבו העיקש ביותר של התומיזם.

דנס נולד בדנס שבסקוטלנד. הוא הוסמך ככומר בנורתהמפטון שבאנגליה,לימד באוניברסיטת אוקספורד ובפריז וככל הנראה גם באוניברסיטת קיימברידג'. בנוסף, שהה בקלן שבגרמניה בשנת 1307, שם גם מת.

בחייו, נחשב ל"דוקטור עידון" בגלל יכולתו למזג בעידון השקפות שונות, כדרך הסכולסטים. מאוחר יותר, הפך שמו לגינוי (Dunce, באנגלית: אדם קשה תפיסה, סתום).

תרומתו התאולוגית המרכזית הייתה הגנתו על ההתעברות בלא פגם (Conceptio Immaculata) של מריה, אמו של ישו הנוצרי - כיצד יכלה אמו של ישו להוולד נטולת החטא הקדמון בו כל אדם נגוע, בשעה שרק עם צליבתו של ישו הוסר כתם זה מבני האדם. הפתרון של דנס היה שמריה נזקקה לסילוק החטא הקדמון ככל אדם, אך בזכות ברכת צליבת ישו, שניתנה לה למפרע, היא נהרתה בלי כתם החטא הקדמון.

בהשפעת מיסטיקה נאופלטוניסטית היה דנס לאב הקדמון של התנועה הנומינליסטית שתקפה את התומיזם בעוז במאה ה-16. בתחום הכלכלה (כמו בתחומים אחרים), סירב לקבל פתרונות אריסטוטליים מעשיים בסגנון התומיסטי ודרש הסברים מקיפים. במסגרת זו, יצר את תיאורית ה"עלות" של הערך וניסח כמה טיעונים חשובים ביחס לטבעה של תחרות טהורה ומונופוליסטית.