ג'ון וילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון וילר
John Archibald Wheeler
1911 –‏ 2008
Wheeler,John-Archibald 1963 Kopenhagen.jpg

ג'ון וילר בקופנהגן, 1963
תרומות עיקריות
חקר תורת היחסות הכללית וניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים; טבע את השם "חור שחור"

ג'ון ארצ'יבלד וילראנגלית: John Archibald Wheeler; ‏9 ביולי 1911 - 13 באפריל 2008) היה פיזיקאי אמריקאי שעסק בתורת היחסות הכללית ובניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים. במסגרת זו חקר את אפשרות קיומם של חורים שחורים, וטבע את השם "חור שחור" בשנת 1967. וילר עסק גם בפיזיקה גרעינית, והיה מעורב בפיתוח נשק גרעיני במסגרת פרויקט מנהטן, ואחר כך בפיתוח פצצת המימן האמריקאית. הוא זכה בפרס וולף לפיזיקה לשנים 1996/7.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילר נולד בג'קסונוויל שבפלורידה. הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו על ספקטרום אטום ההליום באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-1933, בהנחיית קארל הרצפלד. וילר כיהן כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון בין השנים 1938 ל-1976 ולאחר מכן באוניברסיטת טקסס באוסטין. עם הסטודנטים שהנחה נמנים ריצ'רד פיינמן, קיפ תורן ויו אברט.

וילר תרם רבות לפיזיקה התאורטית. ב-1937 הציג את ה-S-Matrix, מודל שהפך לכלי בסיסי בפיזיקת החלקיקים. הוא היה חלוץ בתאוריה של היתוך גרעיני, ביחד עם נילס בוהר ואנריקו פרמי. ב-1939 חבר לבוהר בגילוי מודל הטיפה בהיתוך גרעיני.

יחד עם פיזיקאים מובילים אחרים, קטע וילר את הקריירה האקדמית שלו על מנת לקחת חלק בפיתוח הפצצה האטומית האמריקאית בפרויקט מנהטן שבמעבדות לוס אלמוס. לאחר שסיים את עבודתו בפרויקט מנהטן, שב וילר לפרינסטון וחידש את הקריירה האקדמית שלו. ב-1957, כשעבד על הרחבות לתורת היחסות, המציא את המושג "חור תולעת", המתאר מנהרות במרחב-זמן.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 התמקד מחקרו בתאוריית השדה המאוחד, כדי לאחד את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים. וילר פיתח את תאוריית הגאומטרודינמיקה, אולם בשל כישלונו להסביר תופעות פיזיקליות, כגון קיומם של הפרמיונים וסינגולריות הכבידה, נטש את התאוריה בתחילת שנות ה-70. עבודתו בתחום כללה מחקר תאורטי על קריסת כוח הכבידה, שבמסגרתה טבע את המונח "חור שחור" ב-1967. בנוסף נודע וילר, בזכות פיתוחה, יחד עם ברייס דויט, של משוואת וילר-דה ויט העוסקת בכבידה קוונטית.

וילר הוא חתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 1997. בשונה ממרבית המדענים, הוא שם דגש על הוראה וניחן בכישרון להבהרת נושאים מסובכים בשפה פשוטה. וילר נודע בכישוריו הפדגוגיים והתפרסם בזכות התנסחויותיו הצבעוניות והרצאותיו התאפיינו בהתלהבות, השראה ודמיון.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Geometrodynamics (1962). Academic Press.
  • Gravitation (1973) W.H. Freeman
  • Some Men and Moments in the History of Nuclear Physics: The Interplay of Colleagues and Motivation(1979). University of Minnesota Press.
  • A Journey into Gravity and Spacetime (1990). Scientific American Library. W.H. Freeman & Company 1999 reperint: .
  • Spacetime Physics: Introduction to Special Relativity (1992) W.H. Freeman
  • At Home in the Universe (1994). American Istitute Physics 1995 reprint
  • Geons, Black Holes, and Quantum Foam: A Life in Physics (1998). New York: ww. norton & co: אוטוביוגרפיה וזיכרונות
  • Exploring The Black Holes: Introduction to General Relativity (2000). Addison Wesley

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Update on John Archibald Wheeler, Princeton Physics News, Volume 2, Issue 1, Winter 2006, Princeton 2006.
  • John Archibald Wheeler with Kenneth Ford, Geons, Black Holes, and Quantum Foam: A Life in Physics, W.W.Norton and Company, 1998. ISBN 0393046427

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]