ג'ון מקגינלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון מקגינלי
JohnCMcGinleyByTomMorgan2008.jpg
ג'ון מקגינלי, 2008
תאריך לידה: 3 באוגוסט 1959
מקום לידה: מנהטן שבניו יורק
דמות ידועה: פרי קוקס (סקראבס)

ג'ון מקגינליאנגלית: John C. McGinley; נולד ב-3 באוגוסט 1959) הוא שחקן אמריקאי. הוא מוכר בעיקר בזכות תפקידו כפרי קוקס בסדרת הקומדיה האמריקאית סקראבס, בוב סליידל בסרט מהומה במשרד וסמל רד אוניל בסרט פלאטון בבימויו של אוליבר סטון. הוא גם כתב והפיק בתחומי קולנוע וטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקגינלי יש חמישה אחים ואחיות, הוא נולד בגריניץ' וילג', רובע מגורים במערב מנהטן שבניו יורק. אמו הייתה מורה ואביו היה סוכן מניות. סבא רבא שלו מצד האבא היה מדונגל שבאירלנד. מקגינלי גדל בניו ג'רזי ולמד בבית הספר התיכון מילבורן, ושיחק בנבחרת הפוטבול של בית הספר. הוא למד משחק באוניברסיטת סירקיוז, לאחר מכן למד בבית הספר היוקרתי של אוניברסיטת ניו יורק על שם טיש לאומנויות, הוא סיים את לימודיו בשנת 1984.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקגינלי הייתה קריירה פורה, בעיקר כתפקידים של דמות מוזרה וחריגה. הוא הובחן על ידי סקאוט כאשר עבד כמחליפו של ג'ון טורטורו במחזה דני והים הכחול העמוק משנת 1984 בהפקתו של ג'ון שאנלי. דבר זה הוביל לאודישן מוצלח שהיה לו לתפקיד של סמל רד אוניל בסרט זוכה האוסקר משנת 1986 פלאטון. מוקדם יותר באותה שנה הוא לוהק לסרט חירות מתוקה. שנה מאוחר יותר ב-1987 הוא שיחק בסרט וול סטריט ושוב שנה לאחר מכן בסרט דבר רדיו (1988). בנוסף בשנות השמונים, הוא השתתף בפרסומת לחברת ייצור כלי התחבורה, סובארו. מקגינלי השתתף בתוכנית התחרויות "סלבריטי צ'אלנג'", (גרסה דומה לתוכנית "אמריקן גלדיאטורס") שם הפסיד לשחקן דין קיין. הוא גם כתב את התסריט לסרט הממזרים הסובלים משנת 1989 שבו גם שיחק.

מקגינלי עבד ללא הפסקה בשנות התשעים בסרטים כמו נקודת פריצה (1991), איש הנצח 2 (1991), מאמר 99 (1992), עגלות מזרח! (1994), שבעה חטאים (1995), הפריצה לאלקטרז (1996), נקמה שחורה (1996), אין מה להפסיד (1997), ומהומה במשרד (1999). בשנת 2007 הוא הופיע כצ'אק בסרט אמא מאוהבת. באותה שנה היה לו גם תפקיד קטן כשוטר תנועה הומו בסרט שימו גז. מקגינלי דיבב בסדרות טלווזייה מצוירות, כולל גיבור העל האטום במספר פרקים בתוכנית ליגת הצדק והופעת אורח כ"הצל הלבן", סוכן ממשלה סמוי שמשגיח על יואי פרימן בסדרה "שכונות מרוחקות". מקגינלי קיבל ביקורות ושבחים עבור הופעתו כרוצח סדרתי בדרמת המתח משנת 1997 אינטנסיביות של המחבר דין קונץ , זה נהפך למיני סדרה הכי מדורגת של רשת הטלוויזיה פוקס. הוא עבד עם דין קונץ ורשת פוקס פעם נוספת בסרט "ניצול יחיד" משנת 2000.

בשנת 2001, מקגינלי החל במשחק קבוע כפרי קוקס בסדרת הקומדיה סקראבס שמשודרת ברשת NBC האמריקאית. במהלך הסדרה ד"ר קוקס מתנהג כחונך לא מוכן אל ג'יי. די (זאק בראף). מקגינלי אמר שיש שלושה דברים שהוא מאלתר במהלך הסדרה: הראשון, שימוש קבוע בשמות של בנות אל ג'יי. די, השני דבר, שאותו הוא גם עושה לחברים האמיתיים שלו; השריקה שלו, אותה הוא מתאר כהרגל גרוע, והשלישי, ההרגל שלו להגעת באפו, כמחווה לדמות של רוברט רדפורד מהסרט העוקץ, הוא אומר שמשמעות המחווה היא: "יהיה בסדר".

בשנת 2005 הוא כתב ספר שנקרא "ארנב עם מצב רוח לדיבורים: איך להישמע בלי לומר מילה".

לאחרונה, הוא לוהק לסרט סופרמן\באטמן: אויבי הציבור שמבוסס על ספר הקומיקס.

בשנת 2012 נודע שמקגינלי ישחק דמות חוזרת (דמות שמופיעה מפעם לפעם במהלך הסדרה) בדרמת הפעולה סוכן מחוק שמשודרת בערוץ הטלוויזיה USA. הוא הוצג לראשונה בפרק השני של העונה השישית של הסדרה. בנוסף באותה שנה, הוא הופיע בפרסומת של חברת הביטוח 'סטייט פארם' כאבא שמחכה לבנו שסיים את לימודיו בקולג' לעבור דירה, אבל בעזרת הקסם של חברת 'סטייט פארם', הוא ואשתו הופכים את החדר של בנם לחדר אדים וספא.

הוא התחיל את שנת 2013 עם חזרתו של המחזה גלנגרי גלן רוס כדייב מוס לצד אל פצ'ינו, בובי קנבייל, ריצ'רד שיף, דייויד הרבור וג'רמי שיימוס.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1997, מקגינלי התחתן עם בת זוגו לורן למברט. בנם, מקס, נולד באותה שנה. בדצמבר 2001, למברט ומקגינלי התגרשו. באוקטובר 2002 הוא נבחר כ"האבא של החודש" באתר iParenting.com . באוגוסט 2006, הוא התארס לחברתו, מדריכת יוגה ניקול קסלר במליבו שבקליפורניה שאיתה הוא יצא במשך שנתיים. הזוג התחתן ב-7 באפריל 2007 בטקס פרטי בביתם. יש להם שתי בנות, בילי, נולדה ב-2008 וקייט שנולדה ב-2010.

מקגינלי הוא גם אוהד מושבע של קבוצת ההוקי קרח דטרויט רד וינגס מליגת ה-NHL והראה זאת במספר פרקים של סקראבס כאשר לבש את חולצתה של הקבוצה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]