ג'ון סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון סמית' בדיוקן מן המאה ה-18, על פי דיוקן מוקדם יותר.
העמוד הראשון של ספרו Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles מ-1624.
מפת וירג'יניה פרי עטו

קפטן ג'ון סמית'אנגלית: John Smith; ‏1580 לערך – 21 ביוני 1631) היה שכיר חרב באירופה, יורד ים, מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה, כראש ההתיישבות הבריטית בג'יימסטאון בשנים 1608 - 1609. מחקריו על החוף המזרחי של ארצות הברית והמפות שצייר היו נכס שסייע לבריטים ליישב את האזור. היה הראשון שטבע את המונח "ניו אינגלנד" וקיים תעמולה לשם הבאת מתיישבים להקמת מושבות בצפון אמריקה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד בלינקולנשייר שבמזרח אנגליה. ב-1598 לערך החל לשרת כשכיר חרב בצבאו של אנרי הרביעי, מלך צרפת נגד ממלכת ספרד. לאחר מכן השתתף במרד הולנד נגד פליפה השני, מלך ספרד, משם עבר לים התיכון ועסק בשוד ימי. הוא השכיר את עצמו לבית הבסבורג על מנת להלחם באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן לחם בהונגריה תחת מיכאי האמיץ. ב-1601 הוכתר לאביר על ידי זיגמונד באטורי. ב-1602 נפל בשבי הטטרים ונמכר כעבד לאציל טורקי ושירת בקונסטנטינופול. לאחר שהועבר לחצי האי קרים נמלט דרך רוסיה לפולין ומשם חזר לאנגליה בשנת 1604.

ב-1606 נשכר בלונדון על ידי "חברת וירג'יניה של לונדון" להנהיג משלחת מסחר ומחקר להקמת יישוב על חופי מזרח צפון אמריקה, לפי זיכיון מאת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. ב-20 בדצמבר 1606 הפליגה המשלחת שמנתה 105 איש בשלוש ספינות. המשלחת הגיעה לחופי וירג'יניה באפריל 1607 וייסדה ישוב בשם ג'יימסטאון. מסמך רשמי של חברת וירג'יניה, שהותר לפתחו רק לאחר הנחיתה על החוף מינה את סמית' למנהיג ומפקד המושבה. מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר 1608 הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות ושרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם אמריקאים ילידים (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא פוקהונטס שהתפרסמה כתוצאה מעלילה רומנטית לפיה מנעה את אביה הצ'יף מלערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורך מפרץ צ'ספיק והגיע לטווח של כ-3,000 מייל ימי מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.

באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה גרמנים ופולנים ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו התקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך חקלאות.

באוגוסט 1609 כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ אבק שריפה. הוא לא שב עוד לוירג'יניה אך עמד בקשר רצוף עם מושליה, תומאס גייטס וסר תומאס דייל, גייס אנשי מקצוע ושכנע מועמדים להגר ולהתיישב במושבה החדשה.

ב-1614 שב סמית' לאמריקה, הפעם במטרה לחקור את חופי מיין ומסצ'וסטס. לאזור זה קרא סמית' "ניו אינגלנד". במסעו חזרה עבר ליד ברמודה ונלכד על ידי שודדי ים צרפתיים ליד האיים האזוריים ושהה בשבי כשנה. עם שובו פרסם את ספרו " A Description of New England"‏‏[1]. ב-1624 פרסם את הספר "The Generall Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles"‏‏[2].

סמית' לא יצא עוד מאנגליה ונפטר בן 51.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' מוזכר בדרך כלל יחד עם פוקהונטס, למשל בשיר "Fever" ובסרט האנימציה "פוקהונטס".

ספרים ופרסומים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]