ג'ון פון נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון פון נוימן
John von Neumann
1903 –‏ 1957
JohnvonNeumann-LosAlamos.jpg
תרומות עיקריות
היה שותף לפיתוח פצצת אטום ופיתוח המחשב האלקטרוני. יוצר תורת המשחקים.

ג'ון לואיס פון נוימן‏[1]אנגלית: John von Neumann‏; 28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי (אך המיר דתו לנצרות). היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה העשרים: פיתוח פצצת האטום ופיתוח המחשב האלקטרוני, אך זכור בעיקר כיוצרה של תורת המשחקים (יחד עם אוסקר מורגנשטרן). כמו כן הרים תרומה משמעותית לחקר מכניקת הקוונטים, תורת הקבוצות וענפי מתמטיקה נוספים. שילב בהצלחה רבה פעילות במחקר טהור ובמחקר שימושי, בענפי מדע רבים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון נוימן נולד בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, מקס נוימן, היה בנקאי אמיד. עד גיל 10 למד בבית בהדרכת מורים פרטיים כמנהג עשירי אירופה. סימנים של גאונות ניכרו בו כבר בילדותו. יוג'ין ויגנר, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, שלמד יחד עם פון נוימן בבית הספר התיכון, אמר עליו מאוחר יותר: "יש שני סוגי אנשים בעולם: ג'וני פון נוימן ואנחנו, השאר". המורה למתמטיקה בגימנסיה זיהה מיד את כשרונו המתמטי יוצא הדופן והמליץ להוריו לשכור לו מורה פרטי למתמטיקה. ההורים שכרו את מיכאל פקטה שהיה מרצה באוניברסיטת בודפשט, והוא לימד אותו מתמטיקה גבוהה.

למרות מגבלת הנומרוס קלאוזוס התקבל פון נוימן ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת בודפשט, ובהיותו בן 19 פרסם את מאמרו המתמטי הראשון, אותו כתב יחד עם מדריכו מהאוניברסיטה, מיכאל פקטה (שזמן מה לאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים). פון נוימן קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת בודפשט בהיותו בן 23 (הדוקטורט שלו עסק בתורת הקבוצות). במקביל ללימודי המתמטיקה, למד גם כימיה באוניברסיטת ברלין והנדסה כימית במכון הטכנולוגי של ציריך, משום שאביו ראה במתמטיקה עיסוק שאין בו פרנסה. בעת לימודיו בציריך למד גם מתמטיקה, אצל ג'ורג' פוליה והרמן וייל.

לאחר סיום לימודיו לימד במשך שנים אחדות באוניברסיטאות של ברלין והמבורג, ובמקביל למד באוניברסיטת גטינגן אצל דויד הילברט, שם גם פגש לראשונה את הפיזיקאי רוברט אופנהיימר. בשנת 1929 הוזמן לאוניברסיטת פרינסטון, שם עסק בהוראה עד לשנת 1933, שבה נבחר לאחד מששת חברי הסגל הראשונים במכון למחקר מתקדם, מינוי שבו החזיק עד סוף ימיו, במקביל להיותו מרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון.

בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה פעל כיועץ לגופים צבאיים של ארצות הברית. בין השאר פעל במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת אטום, ולאחר המלחמה סייע גם לפיתוחה של פצצת המימן, ופעל כיועץ לתאגיד ראנד.

בשנת 1928 פרסם מאמר ובו הוכחה ל"משפט המינימקס" שהוא ממשפטי היסוד בתורת המשחקים. בשנת 1944 פרסם, יחד עם אוסקר מורגנשטרן, את הספר Theory of Games and Economic Behavior, שהוא תחילתה של תורת המשחקים כתחום עצמאי.

על ייחודו של פון נוימן כאיש מדע כותבת סילביה נאסר, בספרה "נפלאות התבונה":

ג'ון פון נוימן היה הכוכב הנוצץ ביותר ברקיע המתמטיקה של פרינסטון, ושליח העידן החדש במתמטיקה. בגיל ארבעים וחמש ראו בו כולם את המתמטיקאי הקוסמופוליטי, רב-הפנים והאינטליגנטי ביותר שהניבה המאה העשרים. איש לא היה חשוב ממנו בהעלאה-מחדש של קרנה של המתמטיקה בחיים האינטלקטואלים באמריקה.

פון נוימן היה מחלוצי מדעי המחשב, ותרם לבסיס התאורטי שלהם. בצד המעשי של המחשוב היה בקשר הדוק עם מפתחי המחשבים הראשונים ועיצב את הארכיטקטורה המוכרת לנו של המחשב, לפיה מכיל הזיכרון את התוכנית לביצוע ואת הנתונים שעליהם היא פועלת, והוראות התוכנית מתבצעות באופן סדרתי בזו אחר זו. מחשב מסוג זה קרוי ארכיטקטורת פון נוימן. המחשב שפיתח במכון למחקר מתקדם שימש מודל למחשבים נוספים, ובהם ויצק של מכון ויצמן למדע - המחשב הראשון בישראל. פון נוימן התייחס בזלזול לפיתוחן של שפות התכנות הראשונות, בעיניו די היה בשפת מכונה. במאמר שפרסם נוימן בשנת 1949 כבר הופיעו ניצני הרעיון המקורי של תוכנות "המתרבות" מעצמן, קרי וירוס מחשב.

פון נוימן שילב בין תחומי הפעילות המגוונים שלו. הוא היה מהאסטרטגים של "המלחמה הקרה": הוא רתם את המחשב לפיתוח נשק גרעיני, ואת תורת המשחקים ככלי לחשיבה אסטרטגית אודות השימוש בנשק זה. בין היתר תמך בהתקפה גרעינית על ברית המועצות, מעין מכה מקדימה שתמנע ממנה לפתח פצצה גרעינית. פון נוימן היה אדם אוהב חיים, והרבה לערוך מסיבות בביתו שבפרינסטון. השם MANIAC, שניתן לאחד מראשוני המחשבים (ראשי תיבות של Mathematical Analyzer, Numerical Integrator And Computer), מיוחס לחוש ההומור שלו.

פון ניומן סייע לפרסומו של קורט גדל ושל משפטי האי שלמות שלו בקרב הקהילה המתמטית.

פון נוימן נפטר ב־8 בפברואר 1957 בוושינגטון, כשנה וחצי לאחר שהתגלה בגופו סרטן. הוא זכה לאותות הוקרה רבים. בסוף שנת 1997 הוקם במכון ויצמן למדע מרכז מחקר על שמו לאימות של מערכות ריאקטיביות.

שמו של פון נוימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדודיו של פון נוימן, אשר נבעו מרצון לקדם את הקריירה שלו, משתקפים גם בשמות שסיגל לעצמו. הוא נולד בהונגריה כנוימן יאנוש (Neumann János, בהונגרית שם המשפחה מקדים את השם הפרטי), וזכה לשם החיבה יאנצ'י (Jancsi). הוריו המתבוללים בחרו עבורו שם שבאותה תקופה נחשב 'גוי' מובהק, בניגוד למתבוללים אחרים אשר בחרו שמות ששימשו יהודים וגויים. בשנת 1913 רכש אביו את תואר האצולה ההונגרי "מרגיטאי" המקביל לתואר האוסטרי "פון". כאשר עבר ללמוד בגרמניה שינה את שמו ליוהאן פון נוימן (Johann von Neumann), וכאשר התאזרח בארצות הברית שינה את שמו הפרטי לג'ון (John), ואת שם משפחתו ביטא "פון ניומֶן" (אם כי לא שינה את הכתיב שלו). כדי להרבות בלבול, הוא מוכר בעיקר כ"ג'ון פון נוימן", וכך הוא קרוי גם בערך זה. באנציקלופדיה העברית הוא נמצא תחת הערך "נוימן, ג'ון (ינוש) פון".

גם מבחינת דתו הפגין פון נוימן גמישות והסתגלות לסביבה. הוא נולד כיהודי במשפחה מתבוללת. בהיותו בן 26, לקראת נישואיו עם אשתו הראשונה, מרייט, שהייתה קתולית, המיר את דתו לדתה, ולא ייחס לכך משמעות רבה. ענייני דת לא העסיקו אותו עד לשנה האחרונה לחייו, כאשר שכב על ערש דווי, שבה הרבה להתראות עם הכומר[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויליאם פאונדסטון, דילמת האסיר - ג'ון פון נוימן, תורת המשחקים וחידת הפצצה, הוצאת זמורה ביתן, 2000
  • אליעזר שישא, מתמטיקה ומתמטיקאים, הוצאת מסדה 1977, עמודים 19-12

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרחבה בעניין שמו ראו בסוף הערך.
  2. ^ עיין: Halmos, P.R. The Legend of Von Neumann, The American Mathematical Monthly, Vol. 80, No. 4. (Apr., 1973), עמודים 382-394