ג'ון פטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקולונל ג'ון הנרי פטרסון יושב בפתח האוהל, 1917
ג'ון הנרי פטרסון, 1922

ג'ון הנרי פטרסוןאנגלית: John Henry Patterson;‏ 10 בנובמבר 1867 - 18 ביוני 1947), היה איש צבא אנגלי - אירי, צייד וסופר. פטרסון החזיק בדרגת לויטננט-קולונל (מקבילה לסגן אלוף) וזכה באות אות השירות המצוין (DSO). הוא נודע בעולם בזכות ספרו "אוכלי האדם של טסאבו" המספר את קורותיו כמופקד על בניית מסילת רכבת בקניה. פטרסון מילא תפקיד חשוב ביותר בתחייה הציונית, כאשר שימש במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמפקד שני הגדודים העבריים הראשונים - גדוד נהגי הפרדות בחזית גליפולי, ולאחר מכן כמפקד הגדוד ה-38 של קלעי המלך, שנלחם בארץ-ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון נולד בדבלין למשפחה פרוטסטנטית אולם לא ראה עצמו אירי במובן הלאומי. פטרסון החזיק בהשכלת מהנדס. בשנת 1896 הופקד על בניית גשר למסילת רכבת באפריקה המזרחית, היכן ששוכנת כיום קניה. הגשר עבר באזור הקילימנג'רו, היכן שמסילת רכבת יצאה מנמל מומבסה אל נאירובי, מעל נהר צאבו. בזמן העבודה הרג זוג אריות אוכלי אדם שטרפו כמה מעובדיו. את הרפתקאות הציד תיאר בספרו שנזכר לעיל, והוא הפך לכמעין "תנ"ך כיס" לאנשי הציד של אותה תקופה.

בזמן מלחמת הבורים התנדב פטרסון לצבא הבריטי, נכנס כסגן לוייטננט אל חיל הפרשים ועלה לדרגת לוייטננט קולונל. אחרי כן גר כמה שנים בהודו.

במלחמת העולם הראשונה, ב-1915, ייסדו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי גדוד עברי במצרים. פטרסון, ששהה באותה העת במצרים, התמנה למפקדו של הגדוד שנקרא: גדוד נהגי הפרדות ציון. כסגן מפקד הגדוד מונה יוסף טרומפלדור. הגדוד יצא לחזית גליפולי , ולמרות לא מעט בעיות, זכה להצלחה כמו גם להערכה רבה בבריטניה. לאחר פינוי הכוחות הבריטיים מגליפולי ופירוק הגדוד, סייע פטרסון לזאב ז'בוטינסקי בלונדון, במאבקו להקמת גדוד עברי לוחם. כאשר הגדוד עמד לקום, המליץ ז'בוטינסקי על פטרסון לעמוד בראשו, והוא היה למפקד הגדוד ה-38 של קלעי המלך. הגדוד תחת פיקודו השתתף בשחרור ארץ-ישראל. לימים, פרסם פטרסון זוג ספרים על ימיו בגדודים העבריים.

פטרסון היה ציוני נלהב ובעל חזון. הוא חי ונשם את התנ"ך ואת ההיסטוריה של עם ישראל. כמפקד שני הגדודים העבריים הראשונים, ובפעולתיו למענם - היה לו תפקיד מרכזי ביצירת הציונות הצבאית. בהמשך גם היה תומך פומבי בהקמת מדינה יהודית עצמאית.

התגורר בערוב ימיו בביתו בבוקינגהמפשייר.

בנציון וצילה נתניהו קראו את שמו של בנם הבכור - לימים מפקד סיירת מטכ"ל יונתן נתניהו שנפל במבצע אנטבה - על שמו של פטרסון.

מבוא לספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פטרסון, החותם, "י.ה.פטרסון", כתב ב-18 בפברואר 1929 במבוא לספר את הדברים הבאים:

Cquote2.svg

למעלה מעשר שנה עברו מזמן, שהגדוד העברי השתתף בפועל בתולדות העמים, בצאתו להלחם, יד ביד עם צבאות בריטניה הגדולה, בעד שחרור ארץ-ישראל מהמחנק הטורקי.

בספר זה מתוארים נכון ובלתי-מופרז הנסיונות והעלבונות, שנפלו בחלקו של הגדוד העברי, והניצחונות שנחל לבסוף - כולנו יכולים להתגאות בזכר מעשיו.

העם היהודי היושב בארץ שיראל רואה את עצמו גם היום נרדף ומושפל בלי הצדקה על ידי הממשלה הממונה על הארץ. רצוני להגיד ליושבי ארץ-ישראל את הדברים אשר אמרתי חזור ואמור לאנשי הגדוד העברי, שעבדו תחת פקודתי: "משלו ברוחכם, דעו לשאת עד הסוף, והצלחתכם בטוחה"

על אף כל ההתנגדויות הולכים וגדלים כל יום, יופיה של ארץ-ישראל ופוריותה, ועמה הולך ומתקדם בדרכו אל ניצחונו.

Cquote3.svg
– צילום מהספר המקורי בספריה הלאומית בירושלים

אותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פטרסון מביא בספרו "עם הגדודים העבריים לארץ ישראל" את רשימת אותות ההצטיינות שחלק, בין השאר מופיעים בה אלו:

  • אות כבוד בעד שרות מצוינה - המיור א. גיל
  • צלב הצבא - הקצין ד.ג. לזלי
  • צלב זהב ומטיל - הקצין מ.ב. ברון
  • צלב הצבא - ט.ה. פליגלסטון
  • צלב הצבא ומטיל - הליטנגט השני י.קמרון והליטנגט השני א.ב. בולוק
  • מדליה להתנהגות מצוינת - מ.מ.מ.פלנס
  • מדליית הצבא : 2 - שרי עשרה ו-4 חיילים
  • נזכרו בהודעות - מיור, קצין, הליט', שני הסגן, שר עשרה ושני חיילים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון פטרסון, עם הגדודים העבריים בארץ ישראל, מאנגלית:ח.ולי , מבוא זאב ז'בוטינסקי, הוצאת ספרים "מצפה" - ירושלים תל אביב, תרפ"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]