ג'ון פרנקלין אנדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרס ב-1954

ג'ון פרנקלין אנדרסאנגלית: John Franklin Enders; ‏10 בפברואר 1897 - 8 בספטמבר 1985) היה ביולוג אמריקאי ומדען מדעי הרפואה, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1954 על תרומתו לפיתוח תרכיבי החיסון, יחד עם תומאס הקל וולר ופרדריק צ'פמן רובינס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד קונטיקט. אביו היה מנהל בנק והוריש לו הון של מיליוני דולרים. ב-1915 התקבל לאוניברסיטת ייל אולם לאחר שנתיים התגייס לחיל האוויר האמריקאי ושירת כמדריך טיסה. לאחר מלחמת העולם הראשונה סיים את לימודיו בייל וקיבל תואר ראשון ב-1919. לאחר מכן עסק בנדל"ן ולמד שפות, בהן גרמנית וקלטית במטרה להפוך למורה. עם זאת, חיבתו לביולוגיה משכה אותו לבסוף להרשם ללימודי בקטריולוגיה ואימונולוגיה. ב-1930 סיים את לימודיו לתואר דוקטור בביו רפואה באוניברסיטת הרווארד והתקבל כחבר צוות ההוראה והמחקר באוניברסיטה.

ב-1938 החל עבודה על בידוד וירוס החזרת. ב-1946 פרסם עם עמיתים מאמר ובו מבחן סרולוגי לזיהוי המחלה, שלעתים מתחוללת בגוף באופן סמוי וכן הדגמה של היכולת החיסונית של החשפות לנגיף מת שלה‏[1]. באותה שנה ייסד את מעבדת המחקר לזיהומים ומחלות בבית החולים לילדים בבוסטון. במעבדה זו התרכז בחקר המחלות הוויראליות וערך את מחקריו פורצי הדרך עבורם זכה בפרס נובל.

בשנת 1949 פרסם יחד עם עמיתיו, תומאס הקל וולר ופרדריק צ'פמן רובינס על הצלחה בייצור תרבית הוירוס הגורם לשיתוק ילדים[2]. מיד לאחר מכן הפעיל יונה סאלק את שיטת אנדרס-וולר-רובינס לשם ייצור החיסון הראשון לשיתוק ילדים.

ב-1954 בודדו אנדרס ופיבלס (Peebles) את וירוס החצבת, ובאמצעות שיטת סאלק ייצרו את החיסון למחלה הקטלנית‏[3]

פרסים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]